ההבדל בין נבחרת לגימיק

המתכון לנבחרת גרמנית משובחת: שוער גדול פיזית וקור רוח מרשים; הגנה שמורכבת משחקנים מנוסים ונמרצים; קישור קשוח; שחקן או שניים מיניאטוריים עם יכולות טכניות גבוהות; חלוצים שמוכנים לעבוד 120 דקות עבור חבריהם לקבוצה אם צריך. תוסיפו לזה רוח לחימה, עבודת צוות, חריצות אין סוף וביטחון בדרך הגרמנית.

לנבחרת הזאת יש את כל מה שצריך כדי להיות אחת מהנבחרות הגרמניות הטובות בכל הזמנים. תוסיפו לזה תשוקה אדירה למשחק מהיר, אגרסיבי והתקפי, מעט אקזוטיות עם שחקנים שהם בני מהגרים ומאמן חתיך ותקבלו את הנבחרת הכי סקסית של המונדיאל הזה. אולי הכי סקסית מאז הולנד של 74'.

טורנירימאנשאפט

גרמניה תמיד היתה "קבוצה של טורניר". לגרמנים אפילו יש ביטוי לזה: Turniermannschaft. הגרמנים יודעים מה זה אומר. זה אומר שמשתמשים בניסיון הקולקטיבי שנאסף עם השנים ומאפשר לגרמנים לדעת איך להתכונן לטורניר ולכל משחק. "משחקי ידידות לא אומרים כלום", אמר אוליבר קאהן, שוער נבחרת גרמניה לשעבר, לאחר ההפסד של נבחרת גרמניה מול ארגנטינה במרץ השנה. "אנחנו נהיה מוכנים כשנהיה חייבים להיות מוכנים. ככה זה היה תמיד".

וככה זה היה. גרמניה היא נבחרת של טורנירים. במונדיאל 2002 היא הגיעה לגמר בהפתעה מוחלטת, במונדיאל ב-2006 הציגה את הכדורגל הגרמני החדש (מהיר וישיר) והגיעה לחצי הגמר, ביורו 2008 העפילה לגמר וב-2010 מתכננים שם זכייה בגמר. זה נראה הגיוני מאוד.

השקיעו בנוער - הרוויחו נבחרת

גרמניה החליטה לפני עשור להשקיע הון גדול בפיתוח שחקני נוער. הם הבינו שזו הדרך היחידה שבה אפשר לקדם את הכדורגל הגרמני. כתוצאה ירדה כמות הזרים בבונדסליגה. לא בגלל חוקים או רגולציות משונות - כמו שמציעים עכשיו באיטליה ואנגליה - אלא בגלל שהילדים הגרמנים קיבלו חינוך מספיק טוב כדי להיות טובים מספיק כדי להתחרות עם המקצוענים הזרים שבאים למדינה. זה לא שהגרמנים לא היו שחקנים טובים לפני עשור, אבל בהתאחדות הגרמנית זיהו את המחסור באיכות ולכן החליטו, כצעד מונע, להשקיע עשרות מילוני יורו במרכזי פיתוח כישרונות.

הגרמנים יודעים לשקם את עצמם - אולי בגלל הזיכרון הקולקטיבי של תוכנית מארשל אחרי מלחמת העולם השנייה - שהקנה למדינה בסיס כלכלי להפוך לאחת מהכלכלות החזקות בעולם. הם ניצלו את היכולות הללו גם בכדורגל - ופעם אחר פעם ידעו מה לעשות כדי להפוך את הכדורגל שלהם לאחד מהטובים בעולם. 

מראדונה. לא היו לו את הכלים להצליח איתם צילום: אי פי איי

אגב, השער של ארנה פרידריך, שבא אחרי מבצע משובח של באסטיין שוויינשטייגר, לא היה מבייש את הכוכב הגדול מכולם במונדיאל הזה - ליאונל מסי.

שחקנים. לא קבוצה

ארגנטינה מלאה בשחקנים כישרוניים - שמשחקים ברמות הגבוהות ביותר של הכדורגל האירופאי. עם זאת, כנבחרת לא הוכיחה עצמה ארגנטינה לפני המונדיאל ואפשר להגיד שגם במונדיאל עצמו היא לא ממש הרשימה. נכון, הנבחרת העפילה לרבע הגמר אבל אחרי שניצחה את יוון המיושנת, ניגריה המפוררת ודרום קוריאה עם הרבה מאוד מזל. את מקסיקו ניצחה בעיקר בגלל שער בנבדל שגרם למקסיקנים לאבד את הראש. את הניצחונות השיגה בעיקר בזכות הברקות של אינדבידואלים. לא היו ממש תרגילים התקפיים או אתוס קבוצתי איתן, שנבנה במחנה הארגנטינאי במונדיאל הזה. וכך, במבחן הראשון הגדול שלה כקבוצה כשלה הנבחרת של מראדונה. העיקר שהוא אמר שאלוהים איתו.

גימיק. לא מאמן.

מראדונה לא עבר שום דבר בקריירה שלו שהכשיר אותו להיות מאמן. כן, הוא היה שחקן גדול - אולי הגדול בעולם - אבל כמאמן כשל במשך תקופה קצרה ואז נפל לעולם מלא בסמים, דיכאון וסבל. לפני המשחק מול גרמניה סיפר על חוויותיו מבית המשוגעים שבילה בו תקופה קצרה. "אנשים אמרו שהם אלוהים ולא האמינו להם. אני סיפרתי שאני מראדונה ולא האמינו לי". אין ספק שמראדונה סיפור. אבל הוא רק סיפור. לא באמת מאמן. לא באמת מישהו שאפשר לתת לו אחריות כזו כבדה. כן, חשוב שיהיו דמויות כמו מראדונה בכדורגל העולמי אבל לא בתפקיד המאמן. בתפקיד הזה צריך מישהו שיודע לעבוד ולא יהיה מעודד עם היסטוריה עשירה מאחוריו.

את מראדונה מינו בהתאחדות הכדורגל הארגנטינאית בעיקר בגלל סיבות פיננסיות. רנובה, החברה של ויקטור וקסלברג, המיליארדר הרוסי, רכשה את הזכויות לשיווק 24 משחקי ידידות של נבחרת ארגנטינה תמורת 18 מיליון דולר. ואולם מ-2006 נכנסה הנבחרת הארגנטינאית לבלאגן גדול. המאמן המוצלח והחרוץ חוסה פקרמן לא הבריק והנבחרת דשדשה.

את מראדונה הביאו לא כדי שישקם את הכדורגל הארגנטינאי - הרי אין לו שום ניסיון בזה - אלא כדי להחזיר את הכסף שהשקיע רנובה בהתאחדות הארגנטינאית. וכך היה. הנבחרת של מראדונה, עדיין שם מוכר וסיפור מוצלח, הצליחה להכפיל את הכסף שרנובה השיגה מההסכם. בהתאחדות לכדורגל הארגנטינאית גם נהנו מכך וכל הספונסרים העלו את התשלומים לנבחרת - הרי הנבחרת, בזכות מראדונה - הפכה לסיפור. עם זאת, הכדורגל לא השתפר. אבל הגימיק עבד. הבעיה היא שבסופו של דבר נותרה ארגנטינה עם גימיק ולא מאמן. ובגלל זה היא חטפה רביעייה בראש ברבע גמר המונדיאל.