ארגנטינה מול גרמניה: שאלה של איזונים

לפני המונדיאל בדקה חברת Frontier Economics את שווי הנבחרות שהגיעו לדרום אפריקה. לפי הנתונים, השווי הכולל של שחקני סגל נבחרת ארגנטינה עומד על לא פחות מ-293 מיליון יורו, והיא שנייה רק לספרד ששווה 10 מיליון יורו יותר. לעומת זאת, שחקני נבחרת גרמניה שווים רק 156 מיליון יורו – כמעט מחצית מהשווי של ארגנטינה.

האם כל זה מבטיח לנו ניצחון ארגנטיני ברבע הגמר בשבת? לצערי, ממש לא. הכל שאלה של איזונים.

אין ספק שלארגנטינה יש את החוליה הקדמית המבריקה, הנוצצת וגם היקרה בעולם. גונסאלו היגואין, סרחיו אגוארו, דייגו מיליטו וקרלוס טבס – כולם חלוצים - שווים כל אחד 30 מיליון יורו ומעלה. די מאריה נמכר רק השבוע לריאל מדריד תמורת 40 מיליון יורו. וליאונל מסי? קשה לכמת את שווי הרגלים של הפרעוש הגאון, אבל ההערכות מדברות על משהו שבין 100 ל-125 מיליון יורו. בגלל זה, כשהכדור בהתקפה של ארגנטינה, מיליוני אוהדים כמוני רועדים מהתרגשות: מאיפה זה יבוא הפעם - דריבל מסחרר? בעיטה מרחוק? פריצה מהאגף?

הבעיה היא שגם כשהכדור בהגנה אני רועד, אבל מדאגה – טעות של דמיקליס? שטות של היינזה? איבוד של גוטיירס? הפער בין שני קצוות המגרש של ארגנטינה הוא גדול, גדול מדי. קבוצת כדורגל גדולה באמת נמדדת באיזון שבין חלקיה. איך אמרו לנו בצבא – עוצמת השרשרת כעוצמת החוליה החלשה ביותר.

סוד ההצלחה הגרמני

וזה בדיוק סוד ההצלחה של גרמניה. אמנם אין לה מגה-סטארים בקליבר של מסי, היגוואין ואפילו מיליטו, אבל גם אין לה נקודות חולשה. אפשר לראות את זה גם בטבלת השווי של השחקנים שלה: יש שם מגן אחד (פיליפ לאהם הנהדר, 25 מיליון יורו), שני קשרים (מסוט אוזיל ובאסטיין שווינשטייגר – 20 ו-24 מיליון יורו בהתאמה) וחלוץ (מריו גומז, 28 מיליון יורו). לארבעת אלה אפשר לצרף בשקט גם את תומאס מולר לוקאס ופודולסקי המצויינים. שום דבר שמתקרב למסי, אבל גם שום שחקן שהוא פחות מטוב מאוד.

דייגו עם גונסאלו היגוואין. מי שאוהב אותו יאהב אותו תמיד. מי ששונא אותו, כנראה ישנא אותו לעולם. צילום: אי פי אי

ומילה על דייגו

מילה על דייגו: מי שאוהב אותו (כמוני) יאהב אותו תמיד. מי ששונא אותו, כנראה ישנא אותו לעולם. אפשר להגיד עליו הכל – שמן, מסומם, מטורף - אבל אי אפשר לקחת ממנו את האהבה העצומה שהוא מביא למשחק. היחס לשחקנים, ההתלהבות על הספסל, הכבוד ליריבים, אפילו הקדשת הניצחון לוולנטינו רוסי הפצוע, כל אלה מזכירים לנו שכדורגל הוא לא רק טקטיקה, הוא תשוקה. עכשיו רק נשאר לקוות שביום שבת ההתקפה המבריקה של ארגנטינה תנצח את האיזון המופלא של גרמניה ושהשחקנים של דייגו יגרמו לנו לרעוד, הפעם משמחה.