סוד ההצלחה של מאמן נבחרת הולנד: לא להיות נחמדים

מאמן נבחרת הולנד, ברט ואן מארוויק, חושף את הסוד שלו ליצירת קבוצה מאוחדת לגביע העולמי – להיות לא נחמדים וחברותיים. גם אם זה נשמע מוזר, נראה שיש משהו בדבריו. לראיה - בדרך לשמינית הגמר ההולנדים לא הציגו מצד אחד את הכדורגל ההתקפי והסוחף שמאפיין אותם, מצד שני לא ראינו בנבחרת

אתמול, ערב משחק שמינית הגמר נגד סלובקיה,אמר ואן מארוויק שנטל על עצמו את אימון הקבוצה אחרי יורו 2008, כי הוא הבהיר לשחקנים עד כמה חשובה לו האחדות הקבוצתית. "המסר החשוב ביותר הוא זה שהעברתי להם מהיום הראשון" אמר המאמן במסיבת עיתונאים, "הסברתי להם שהמילים 'קבוצה' ו'בניית קבוצה' נשמעות מאוד נחמד, אבל שלהיות נחמדים לא יביא אותנו רחוק. הבהרתי להם שהם לא חייבים להיות החברים הכי טובים בעולם, אבל שהם חייבים לקבל ולכבד אחד את היכולות של השני. רק כך נוכל להיות קבוצה באמת טוב".

ואן מארויק הוסיף: "אני חושב שזה בדיוק מה שקרה לקבוצה ושזו הסיבה שהשחקנים התבגרו ונעשו קרובים יותר וזה יצר ביטחון מחודש ושקט סביב הקבוצה".

יהיו אשר יהיו הטקטיקות הפסיכולוגיות של המאמן הנוכחי, אין ספק שהשקט שמאפיין את האורנג' מתחילת המונדיאל שונה לחלוטין ממה שראינו מהקבוצה בטורנירים הקודמים, בהם מריבות בין השחקנים לבין עצמם או בינם לבין המאמן היו דבר שכיח.

 דוגמאות לא חסרות: יוהן קרויף הגדול ווים ואן האנגם פרשו מהנבחרת לפני מונדיאל 1978, קצת בגלל ההתנגדות לדיקטטורה בארגנטינה והרבה בגלל יריבויות פנימיות; הקשר אדגר דווידס נשלח הביתה במהלך יורו 1996, לאחר שביקר החלטות של המאמן חוס הידינק; אפילו ברבע גמר היורו האחרון נגד רוסיה, לפני שנתיים, שני הכוכבים רובין ואן פרסי וווסלי סניידר התעמתו ביניהם לגבי מי ייקח בעיטת עונשין. מאז התקרית ההיא לא שמענו על מלחמות בתוך הנבחרת ההולנדית - זאת למרות שואן פרסי וסניידר לא ממש מדברים זה עם זה.

הערב נראה אם השקט הזה ייקח אותם לרבע הגמר.