לא! זה לא מה שיפה בכדורגל

משחק בגביע העולם בכדורגל. עשרות אלפים גודשים את האצטדיון שבדרום אפריקה. העולם, כך נראה, הגיע ליבשת השחורה. מאות מיליונים ברחבי העולם צופים בארה"ב וסלובניה נאבקות בכדור רע ובחצוצרות מחרישות אוזניים מהיציעים, אבל מצליחות לחבר משחק כדורגל ראוי לשמו.

עם שידורים חיים שמגיעים למשרדים ולבתים בכל רחבי העולם, ב־HD, באינטרנט ובטלפונים הסלולריים - כל אחד יכול להיות חלק מהחוויה. ואז אחרי משחק גדוש אירועים ארה"ב מצליחה לעלות ליתרון צודק עם כדור נייח. אבל השופט ממאלי שורק ומבטל את השער. הוא לא מפגין ביטחון מוחלט בהחלטה שלו אבל הודף כל מחאה אמריקאית בהינף יד. המחאה גדולה.

העולם כולו לא ראה את הפאול האמריקאי שהוא ראה, אבל החוקים מונעים ממנו שיקול דעת, מונעים מארה"ב ניצחון הוגן. אין מה לעשות. אין דרך לקבוע בוודאות שלא היה פאול. האפיפיור, אה, סליחה - פיפ"א, פשוט אוסרת על שימוש בשיקול דעת, ובטח שבטכנולוגיה.

הסיפור הזה, מיצג של איוולת, של חוסר איזון משווע בין קדמה לפרימיטיביות, בין הסיכוי לצדק לבין שמרנות פחדנית, לא נלקח מימי הביניים ולכנסייה הקתולית אין חלק בו. לפחות לא ישיר. הוא קורה כל הזמן בכדורגל. למשחק הכדורגל הוכנסו ב־120 שנות קיומו כשישה שינויים משמעותיים, אף שב־120 השנים האלה גילה ופיתח המין האנושי יותר חידושים והמצאות מאשר בכל תולדותיו הקודמות גם יחד. הדריכה המכוונת הזו במקום כבר פוגעת במשחק.

סדרה של טעויות שיפוט שנעשו בימים האחרונים של המונדיאל והכריעו משחקים לעיני מיליארדי צופים היתה יכולה להיחסך בנקל אילו האפיפ"איור ספ בלאטר, היה מאשר שימוש בטכנולוגיה לצורכי שיפוט. אנחנו רק רוצים להראות לכם שאפשר לשלב טכנולוגייה בשיפוט בספורט, ושזה לא יהרוג אף אחד.

האפיפ"איור, ספ בלאטר. השורה התחתונה היא שפיפ"א, גוף שמרן, אטי ומסורבל

אתלטיקה ושחייה

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה ברומא ב־1987 זכה ג'יובאני אוונג'ליסטי האיטלקי בארד, מדליה שנשללה ממנו לאחר מכן כאשר התברר כי השופט האיטלקי הוסיף 52 ס"מ לאחת הקפיצות, מה שהעניק לו את היתרון על פני לארי מיריקס האמריקאי. מאז, אגב, משתמשים במד אלקטרוני. משהו שדומה למכמונת מהירות. עדיין מסתובבים באזור שופטים איטלקים מפעם לפעם, אבל רק כדי להחליף סוללות.

גם בריצות משתמשים בטכנולוגיה, כבר שנים: פוטו פיניש. התמונה המרוחה שהפכה לבת בית קבועה בכל ארבע שנים עושה פלאות להכרעה בריצות וכדומה. ממש כמו הצורה שבה עוצרים את השעון בשחייה. עם חיישן המונח בתוך הקיר בקצה המסלול ניתן להפריד בין השחיינים על פי אלפיות שנייה. וכשחוזי פרסום, מענקי זכייה ותהילת עולם עומדים על הכף - זמן שווה כסף ואלפיות שנייה יכולות להיות שוות הרבה כסף. את ההכרעה הזו עדיף לשים בידי חיישנים. הם חיים בשביל זה.

טניס

בשנים האחרונות נכנסה לענף הטניס טכנולוגיית "הוק־איי", המאפשרת לכל הנוכחים במגרש לצפות בהדמיה שקובעת אם כדור נפל על, לפני או אחרי הקו. "עין הנץ" כבר הפכה לחלק מהמשחק, וכאשר הווידיאו רץ הצופים משמיעים קריאת "אוווו" שמגבירה את המתח וההנאה. החיסרון העיקרי הוא ההפסקה הקצרה שזה מצריך (אבל בטניס גם ככה המשחק נעצר לכמה שניות באופן קבוע) ושאי אפשר להשתמש בה בכל טורניר וטורניר מסיבות כלכליות וטכניות. אבל כאשר הטניסאים יכולים להשתמש בה מספר מוגבל של פעמים, וכשהיא מותקנת רק במספר טורנירים בכירים, אפשר לזרוק את טענות הנגד לפח וליהנות מתוספת נהדרת למשחק נהדר.

 ספורט אמריקאי

בפוטבול, משחק שחי על העצירות הרבות שבו, ישנו שופט טלוויזיה המתערב לבקשת המאמנים או שופטי המגרש בהחלטות רבות. הוא עוצר את השעון לזמן רב, אבל הקהל האמריקאי מקבל זאת בהבנה.

בליגת־העל בכדורסל שלנו אימצו לאחרונה את השימוש בטלוויזיה כדי להכריע בעניינים של קליעות מכריעות, בדומה ל־NBA, שם השופטים יכולים לצפות במוניטור לגבי החלטות רבות, אבל רק בשתי הדקות האחרונות - סייגים שהוכנסו כדי למנוע עצירות מיותרות. כי אחרי הכל, יש צדק מסוים בטענה המרכזית של פיפ"א נגד שימוש בטלוויזיה - שהוא עוצר את המהלך השוטף של המשחק (כמעט כמו מתחזים או שוערים שנדרשות להם שתי דקות לבעוט בעיטת שוער). אלא שהמקרים שבהם שונו החלטות ונעשה הצדק הופכים את כל העניין לכדאי לגמרי.

בהוקי משתמשים בטכנולוגיית קו שער, הקובעת אם היה או לא היה שער. פיפ"א דחתה לקראת המונדיאל את השימוש בטכנולוגיה זו בטענה שהיא יקרה מדי ושאי אפשר להשתמש בה בכל משחקי הכדורגל בעולם. והתשובות שלנו: דיווחתם על רווח צפוי של מיליארד דולר מהטורניר, אז אל תספרו לנו סיפורים. ולא חייבים להשתמש בזה בליגה ב' צפון (שאגב, אין בה קוונים בגלל עניינים תקציביים). אנחנו נסתפק במונדיאל ובליגת האלופות.

רוגבי

אפילו ברוגבי, משחק רץ ושוטף הדומה לכדורגל, מאפשרים לשופטים להיעזר בשופטי וידיאו. הם מגבילים זאת רק למקרים גבוליים במיוחד היכולים להכריע משחק, ובפועל משתמשים בזה כמעט רק כדי להכריע לגבי טרייז (גולים). העניין תפס תאוצה, ומשתמשים בו ברוגבי ליג וברוגבי יוניון כאחד.

כדורגל

הטיעונים נגד שימוש בטכנולוגיה בשיפוט בכדורגל מוכרים והוצגו פה בנגיעה. השורה התחתונה היא שפיפ"א, גוף שמרן, אטי ומסורבל, מונע מהמשחק שהוא אמון עליו להתקדם עם שאר העולם. החוקה של הכדורגל והדחייה של כל מה שהוא חדש הן זכר לימים חשוכים. טעויות שיפוט הן לא "חלק מהרומנטיקה" כפי שמציגים זאת מתנגדי הקדמה. הם פוגעים בחוסר הגינות משווע בעיקרון הספורטיבי שהטוב צריך לנצח.