משרד הספורט מבטיח: השקעה של 5.5 מיליארד שקל במתקנים עד 2020

משרד התרבות והספורט, מנהל הספורט והטוטו-ווינר הודיעו היום (ב') על כוונתם להשקיע 5.5 מיליארד שקל עד 2020 בבניית ושיפוץ מתקנים לפי תוכנית אסטרטגית לאומית. על-פי התוכנית החדשה, שגובשה בחודשים האחרונים על ידי טוטו-ווינר בתיאום עם מנהל הספורט, ייבנו בשנים הקרובות מאות אולמות ספורט, אצטדיונים לכדורגל ולאתלטיקה ומתקנים אחרים בכל רחבי הארץ. התוכנית מתבססת על מיפוי שנעשה ביחד עם טריגר פורסייט והוא יסודי וראשון מסוגו בהתייחסו לצרכים בתחום מתקני הספורט.

לימור לבנת, שרת התרבות והספורט, מבטיחה: נרתום גם אנשי עסקים לבוא ולהשקיע בבניית המתקנים. כספי ציבור רבים מושקעים גם כיום בתחום המתקנים, אולם הם נבנים ללא יד מכוונת, ללא הגדרת יעדים לאומיים ולעיתים קרובות הם אינם מותאמים לתקנים של פעילות ספורטיבית. התוכנית החדשה מרכזת ותוחמת את הבנייה לצרכים, לדרישות וליעדים הלאומיים". עוד הדגישה השרה, כי התוכנית נותנת ביודעין העדפה ברורה לישובי הפריפריה ולבני-הנוער.

אצטדיון רמת גן. הטוטו-ווינר ישקיע כ-150 מיליון שקל בתוכנית העשור שזה גם תלוי ביעד ההכנסות החדש של הארגון, שהוא הכפלת ההכנסות השנתיות ל-3 מיליארד שקל צילום: יריב כץ

האם הטוטו יצליח להכפיל את הכנסותיו?

הטוטו-ווינר ישקיע כ-150 מיליון שקל בתוכנית העשור שזה גם תלוי ביעד ההכנסות החדש של הארגון, שהוא הכפלת ההכנסות השנתיות ל-3 מיליארד שקל. לבנת אמרה כי משרד הספורט בראשותה יתמוך בליברליזציה של חוקי ההימורים בישראל על מנת לאפשר לטוטו-ווינר לעמוד ביעד זה.

"אנו מצפים מהממשלה להתיר לנו הפעלת משחקים חדשים כמו מרוצי סוסים והימורים חיים. שרת הספורט מסייעת לנו בהשגת ההיתרים האלה, המהווים מנוף אסטרטגי לקידומו של הספורט", הדגיש צחי פישביין, יו"ר טוטו-ווינר. לצד טוטו-ווינר יידרשו השקעות נוספות מצד השלטון המקומי, מפעל הפיס, הממשלה וגורמים פרטיים. לדברי הטוטו-ווינר, העלות השנתית של הפרויקט היא כחצי מיליארד שקל בהתחייבות לעשר שנים.

אך זה לא השוני הגדול. ההשקעה כיום במתקני ספורט עומדת על בין 400 מיליון שקל ל-450 מיליון שקל בשנה (כולל השקעה ממשלתית, של הטוטו-ווינר, מפעל הפיס וגורמים אחרים). הבשורה, לפי הטוטו, זה השקעה חכמה יותר עם הקצאת "כלים" לרשויות המקומיות שיעזרו למתקן הספורט להתקיים לאורך זמן. חלק מ"הכלים" הם יועצים אותם יפנה הטוטו-ווינר לרשויות.

ההשקעה העיקרית - 2.5 עד 2.8 מיליארד שקל - תהיה במגרשי אימון לנוער וילדים. בין 1.6 מיליארד שקל ל-1.8 מיליארד שקל יופנו לפיתוח מתקנים לספורט עממי. בין 500 ל-600 מיליון שקל יוקצו להשלמת בניית אצטדיוני הכדורגל התחרותיים/מקצועיים בירושלים, נתניה, באר שבע, פתח תקווה, חיפה ועכו. בין 100 ל-130 מיליון שקל יוקצו לבניית "בית לאומי" לכל ענף ספורט - בדומה לבית הנבחרות שבונה ההתאחדות לכדורגל בשפיים. ישוקעו גם כספים בהפיכת מתקנים נוכחיים לבעלי סטנדרטים אירופיים שיאפשרו אירוח משחקים בינלאומיים. בסך הכל מדובר על השקעה של בין 5.05 מיליארד שקל ל-5.83 מיליארד שקל.

"נטלנו על עצמנו את המחויבות ליזום ולהוביל את התוכנית כולה ואנו גם נישא בעיקר נטל ההשקעה. ניצור גם כלים ארגוניים ופיננסיים מגוונים, שיבטיחו שהתוכניות יבוצעו והליכי הבנייה יהיו מהירים. מדובר בתוכנית מהפכנית, שתסגור בתוך עשור פער של עשרות שנים בתחומי המתקנים ותהפוך את ישראל למדינת ספורט מתקדמת", אמר פישביין.

פחות הקצאות לקבוצות יותר כספים לתוכנית

בבניית התוכנית נקבעו 5 יעדים בתחום הספורט העממי, אימון נוער, אימון הישגי, תחרויות ליגה ותחרויות בינלאומיות. "בהקצאת המשאבים לבנייה קבענו מראש עדיפות לאימון נוער כדי לקרב את בני-הנוער אל הספורט וליצור דור חדש של ספורטאים", אמר עופר פרי, מנכ"ל טוטו-ווינר. פרי הדגיש גם, כי הטוטו יבדוק את מימון בניית המתקנים על ידי הרשויות כחלק מתנאי המכרז. "אנחנו מוכנים לתת ערבויות אם נראה שיש מימון בנקאי", אמר.

לדבריו, בעבר קיבלו מתקני הנוער 7% בלבד מסך ההשקעות ובתוכנית החדשה יגיע חלקם ל-62%. העדפות נוספות יינתנו לספורט העממי, תוך השלמת פערים במתקנים למשחקי הליגות ובמתקנים הלאומיים.