אירוע ספורט גדול - משתלם או לא?

האם משתלם למדינה מתפתחת לארח אירוע גדול כמו מונדיאל?

אירוח אירועי ספורט ובידור גדולים כגון האולימפיאדה והמונדיאל נחשב לאטרקטיבי יותר ויותר בשווקים מתעוררים, וזאת כיוון שהדבר מאפשר להם לבנות השפעה, לזכות באמינות ובהכרה גלובלית ולשפר את הכלכלה המקומית. אירועים מסוג זה יכולים לשפר את מעמדה של המדינה או העיר המארחת ולהקנות לה מעמד גלובלי וכן להאיץ את הכלכלה והפיתוח הפוליטי והחברתי בה.

על פי דו"ח שנערך על ידי פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte עולה כי מדינות וערים, ובפרט אלו המשויכות לשווקים המתעוררים, מבקשות לבדל את עצמן בכלכלה החדשה על ידי אירוח אירועי ענק שימקמו אותן בקדמת מרכז הבמה הגלובלית.

אירועים מרכזיים עשויים למנף את תחום התיירות, לשפר את התשתיות ולספק הזדמנות לשיפור מעמדו של המארח. אירוח של אירועים גלובליים עולה לראש סדר היום של ממשלות רבות ברחבי העולם מכיוון שהדבר מאפשר למדינה או לעיר לקדם במהירות קשת רחבה של נושאים ופעילויות אשר בדרך כלל דורשים זמן רב לקידום וכרוכים בביורוקרטיה ארוכה. כאשר עיני הקהל העולמי צופות, המארח נדרש לספק שירות ברמה ובאיכות גבוהות ביותר, דבר המספק תמריץ חזק וממשי לביצוע.

חוף בדרום אפריקה. הגביע אמור לאחד בין האנשים צילום: איי אף פי

שיתוף פעולה בין המגזרים

על פי הדו"ח, נוסף על הפיתוח הכלכלי והחברתי, קיום אירוע גלובלי מייצר תועלת גם לטווח הארוך, ומאפשר למדינה או לעיר המארחת להאיץ את פיתוח התשתיות, לשפר את הדימוי הציבורי ולטפח שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, הפרטי והקהילה. קיום אירוע גלובלי שובר את המחסומים בין מפלגות פוליטיות, כמו גם בקרב רמות שונות של ממשל (לאומי, אזורי ומקומי), משפר את יעילות הממשל, ומספק הזדמנויות ליצירת רעיונות חדשים לשינוי התנהגויות קיימות ואימוץ רעיונות והתנהגויות חדשים כגון שמירה על איכות הסביבה, גיוון סביבתי ומעורבות חברתית.

הטבות אלה יכולות להוביל לשינוי משמעותי ולעצב מחדש את הקהילה, אך בהיעדר תוכנית מקיפה ויעילה המביאה בחשבון את כל שלבי מחזור החיים של האירוע, משלב טרום המכרז ועד השלבים שלאחר האירוע, הן גם יכולות להוות אתגר לא קטן עבור היזמים והספקים.

הכל תלוי במורשת

היווצרות "מורשת אירוע" (ההטבות אשר נשארות למארח לאחר תום האירוע) מתחילה ברגע פרסום המכרז על אירוח האירוע ולא נעלמת בטקס הנעילה. כל ההטבות תלויות ביכולתו של המארח לתכנן אותן ולהוציאן אל הפועל ביעילות בכל שלב במחזור החיים של האירוע.

כך, לדוגמה, אחת המטרות של אירוח אולימפיאדת לונדון 2012 היא להשתמש במשחקים כדי לתמוך ולהאיץ את פיתוחו של מרכז כלכלי במזרח העיר.

סוגיה נוספת שנהפכת במהירות לרלבנטית כבר בשלב הערכת ההצעות לאירוח משחקים היא האבטחה. במרוצת השנים נעשו אירועים מעין אלה מטרה עבור מתקפות, שיבושים והפרעות מצד גורמים שונים. מגוון איומי האבטחה התרחבו, וכוללים כיום איומים לפיגועים בקנה מידה גדול. לפיכך, מדינות וערים מארחות חייבות להגדיל את השקעותיהן באמצעי האבטחה.

סיכון מחושב?

מאחורי היתרונות והאתגרים שמנינו מסתתרים סיכונים כלכליים רבים. אירוח האירוע דורש השקעה כלכלית אדירה. התחייבות הממשלות לוועד האולימפי או להתאחדות הכדורגל הבינלאומית מאפשרת ניצול מצד הספקים, וגוררת את המדינות המארחות לחרוג מתקציב העלויות המתוכנן כדי לשמור על הגאווה הלאומית. מימון לא נכון לפרויקטים השונים וחוסר שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי יכולים להזניק את מצבת החובות של המדינה המארחת - ע"ע אולימפיאדת אתונה. אי־ניצול המתקנים שנבנו במיוחד לאירוע, והוצאות התחזוקה השוטפות הנדרשות בגינם לאחר גמר האירוע, מוסיפים גם הם לסיכון הגלום באירוח.

לסיכום, אירועים גדולים יכולים להוות סיכון גדול, וכדי להשיג תוצאות מוצלחות וארוכות טווח דרושים שיקול דעת מעמיק, ידע ותכנון מקדים מבוסס ויעיל. השאיפה לאירוח אירוע ענק, שיפיק את התועלת המרבית עבור המארח גם בטווח הארוך, דורשת חזון ברור ומחויבות מתמשכת, וזאת מתוך מטרה לקבל בסוף האירוע "ירושה" ולא רק מתקנים ותשתיות אשר יהיו שימושיים רק לאירוע עצמו.

שוטרים בדרום אפריקה. אירוח המשחקים מחייב השקעה באבטחה צילום: רויטרס

מונדיאל בישראל? כן - אבל זה דורש תהליך שלום והשקעה של 9 מיליארד דולר

רעיון אירוח המשחקים האולימפיים בישראל הועלה כבר בשנת 1999 על ידי אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי משנת 1994. גלעדי הציע לקיים את אולימפיאדת 2012 בתל אביב ובגוש דן, ואף קיבל לכך את תמיכתם של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב־יפו, ושל ראשי הממשלות מאז - בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון. אולם בעקבות התפרצות אינתיפאדת אל־אקצה בשנת 2000 צנחו סיכוייה של תל אביב להגיש מועמדות לאירוח אולימפיאדת 2012.

על בסיס הערכות שונות עולה כי קיום אולימפיאדה בישראל ידרוש השקעה הנעה בין 7 ל־9 מיליארד דולר, המהווה כעשירית מתקציב המדינה. אין ספק שהעניין יציב אתגרים מהותיים, החל בהשקעה אדירה בתכנון, בהקמה ובשיפוץ תשתיות מתאימות וכלה בהתמודדות עם איומי הטרור הרבים והמצב הביטחוני השורר בארץ.

בהסתכלות תפעולית על תוצאות אירוח אירועים גדולים קרוב לוודאי שנראה רווח תפעולי, אך בשקלול מרכיבי ההשקעה ייתכן שנספוג הפסדים כבדים. יש להביא בחשבון כי במדינה הקטנה שלנו (שטח ואוכלוסייה) יש לשקול את נחיצותם של הפרויקטים שיוקמו אגב האירוע.

אם היוונים יכולים...

במציאות העכשווית אין מי שלא יעלה חיוך על שפתיו לנוכח המחשבה המשעשעת לצפות במשחק רבע גמר המונדיאל בין ברזיל לארגנטינה באצטדיון "הקופסה". אך הייתכן שריצת מרתון תשתק את המדינה לחצי יום, או שמא גוש דן יהיה משותק במשך כל ימי המשחקים? נוסף על כך, העימות עם הפלסטינים ועם מדינות ערב מעמיד בעיה נוספת הנוגעת לנכונותם של ספורטאים ממדינות שונות להשתתף במשחקים הנערכים על אדמת ישראל. כמו כן, מלבד האתגר המרכזי של שמירה על הביטחון, קיים החשש לבעיות כגון קריסת תשתיות חשמל, טלפוניה ותחבורה. אולם מבחינה זו אפשר לשער כי אם התקיימה אולימפיאדה ביוון, הדבר יכול להיות אפשרי גם בישראל. בהקשר זה נזכיר כי האירועים האחרונים ביוון אולי רומזים על העלות הכבדה (שלא נאמר ההרסנית) שגבו המשחקים.

לצורך קיום אירוע בסדר הגודל הזה תהיה המדינה חייבת להשתמש במגזר הפרטי לצורך מימון הקמה ותפעול המתקנים והתשתיות. שיתוף פעולה כזה אפשר שייעשה בדרך של מיזמי BOT (פרויקט שבו גורם פרטי או קונסורציום של חברות בונה ומתפעל תחת זיכיון ולבסוף מוסר את המיזם למדינה או לגורם שלישי).

נוכל להניח כי לו זכתה ישראל לארח אירוע משמעותי, תוכניות הרכבת השונות (קלה או אפילו תחתית) היו נשלפות מהמגירות, כל מגזר השירותים היה פורח (גיוס של אלפי עובדים במלונות, פריחה של בתי עסק), וכו'. אין ספק כי הצמיחה שיכולה לנבוע מאירוע שכזה משמעותית לאין שיעור, וזאת מבלי להתחשב ביחסי הציבור האדירים שמשרד התיירות יכול רק לחלום עליהם.

בינתיים אפשר להרוויח

בינתיים ישראל לא יכולה לארח אירועים מסדר גודל של המונדיאל - אבל חברות ישראליות יכולות להרוויח מאירועים במקומות אחרים, ורצוי שהדבר ייעשה.

לחברות אבטחה ישראליות מוניטין ידוע ברחבי העולם. ברוב אירועי הספורט הגדולים שנערכו לאחרונה השתתפו חברות ישראליות באבטחה עצמה, בייעוץ או באספקת טכנולוגיה ואמצעים משוכללים. כמו כן, לחברות הייטק ובמיוחד

לאלה העוסקות בתקשורת, משמשים אירועים בסדר גודל כזה מעין חלון ראווה להצגת מוצריהן השונים ויכולתן באספקת פתרונות תקשורת. אין ספק כי חשיפת החברות לשוק העולמי, תוך כדי כך שנציגיהן מרוכזים במקום אחד, מאפשרת פריצת דרך גדולה לחברות מסוג זה.

לבסוף, חברות נדל"ן, תשתיות ובנייה ישראליות יכולות להשתלב בבנייה המסיבית של הכבישים, המלונות, האצטדיונים ושאר הפרויקטים שבהם הממשלה משקיעה משאבים אדירים. החברות הישראליות עשויות לנצל את הקשרים שיצרו בשנים האחרונות, שבהן היו פורצות הדרך בשווקים המתעוררים ובמזרח אירופה (למשל, במשחקי היורו 2012 באוקראינה ובפולין בהשקעה הנאמדת ב־25 מיליארד דולר).

דוגמאות להשפעת אירוח אירועים על המדינה המארחת:

מנוע לפיתוח וחיזוק הכלכלה והמדינה:

• קיבוע המדינה כיעד תיירותי לגיטימי ואטרקטיבי - לדוגמה, המונדיאל שנערך בגרמניה בשנת 2006 תחת הסיסמא " עשה לך חבר" (“time to make friends”), שינה את התפיסה של גרמניה כזרה ומנוכרת בקרב התיירים בעולם.

• חיזוק ההכרה של המדינה כחלק מהשוק הכלכלי העולמי - לדוגמה, המשחקים האולימפיים בבייג'ינג חיזקו את מעמדה של סין והסבירו לעולם מדוע סין כבר נתפסת כמעצמת על כלכלית.

• שיפור התשתיות – לדוגמה, המשחקים האולימפיים במינכן 1972 היו הכוח המניע לבניית מערכת רכבות תחתית אשר משמשות את הציבור עד היום הזה.

• שיפור כלכלי ארוך טווח - לדוגמה, האולימפיאדה בברצלונה 1992 יצרה פרויקטי תשתית כמו תחבורה, טלקומוניקציה ופיתוח מחדש של אזורים בעיר שפיתוחם הואץ לצורך הפיכתם למוקדי תיירות וכלכלה.

פוליטיקה וממשל

• חיזוק וביסוס מעמד הממשלה והשלטון - לדוגמה, החלטת ה- NFL לחזור לניו-אורלינס ב- 2006 נראית כהחלטת מפתח שנועדה להראות כי העיר השתקמה לחלוטין מנזקי ההוריקן "קטרינה". בברזיל , הנשיא לולה זכה לעדנה מחודשת וצמיחה בפופולאריות לאחר שהצליח למשוך למדינתו את המשחקים הפאן אמריקאים ב-2007, את המונדיאל ב- 2014 ואת המשחקים האולימפיים ב- 2016.

• הגברת הקונסנזוס ושיתוף הפעולה - לדוגמה האולימפיאדה בסידני 2000 חיזקה את שיתופי הפעולה במדינה ואיגדה ביחד מוסדות ציבוריים, עסקיים וממשלתיים ברמה הלאומית המחוזית והמקומית.

• ממשל יעיל יותר - לדוגמה, כחלק מההכנות לאולימפיאדת לונדון שתיערך בעוד כשנתיים, חמישה מחוזות עובדים בשיתוף פעולה עם עירית לונדון ובאינטגרציה מלאה לצורך הקמת הפארק האולימפי.

אוכלוסיה וביטחון

• חיזוק הגאווה הלאומית והדימוי העצמי - לדוגמה, תושבי העיר ברצלונה, שעד המשחקים האולימפיים הייתה בצילה של מדריד לאורך עשורים רבים, השיגו שוויון והקבלה לתושבי מדריד בעקבות המשחקים האולימפיים שנערכו בעיר בשנת 1992.

• איכות חיים גבוהה יותר - לדוגמה, המשחקים בלונדון עתידים להפוך את המחוזות הנחשלים בלונדון למרכז כלכלי מתחדש בסטנדרטים של המאה ה- 21.

האצת תהליכים ופרויקטים

משחקים אולימפיים בד"כ מסייעים בקידום ומינוף פרויקטים שבדרך כלל דורשים שנים רבות.

כך למשל: • בניית טרמינל 3 בשדה התעופה הבינ"ל בבייג'ין שבסין, אשר נדרשו 4 שנים להקמתו הקפיץ את בייג'ין ממדורגת במקום ה- 30 בעולם ל- 8 הראשונות בדירוג שדות התעופה.

• הרכבת התחתית במינכן נבנתה ב- 5 שנים במקום פרק זמן ממוצע של 10-15 שנים בפרויקטים דומים.

הגדלת הסיכון הכלכלי

• גידול במצבת החובות של המדינה המארחת.

• חריגה בתקציב ההוצאות המתוכנן תוך ניצול מצד הספקים.

• עלויות קבועות לאחזקת מתקנים שנותרים ללא שימוש בגמר האירוע – פילים לבנים.

רו"ח חיים בן דוד הוא שותף וראש המגזר הציבורי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר; נועם טייכלר הוא ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמה