המשפיע הרשמי של הקיץ

10 ההרכבים השווים ביותר במונדיאל 2010

האיסור הגדול

המונדיאל משנה שווי ממוצע של שחקן ב־13%, לטוב או לרע, לפי מחקר של Frontier Economics. אחד האיסורים הגדולים של שוק ההעברות הוא לרכוש שחקן שהצליח בטורניר אחד. לפי סיימון קופר וסטפן סיזמאנסקי, שכתבו את הספר המצוין "Soccernomics", הצלחה של שחקן בטורניר שלא משחקים בו יותר משבעה משחקים עלולה להפיל קבוצות למלכודת: שחקנים יקרים מדי שמחירם עלה בגלל שישה או שבעה משחקים ברמת כדורגל שלא בהכרח מייצגת את הרמה הגבוהה ביותר. ובכל זאת, המונדיאל ישפיע רבות על שוק ההעברות. אפשר רק לחשוב שאם ססק פאברגאס יוביל את ספרד עם שבעה שערים וחמישה בישולים לגמר המונדיאל, מחירו יהיה גבוה הרבה יותר מ־38 מיליון ליש"ט. אם סטיבן ג'רארד, למשל, ימשיך להציג יכולת מאכזבת במדי נבחרת אנגליה ויחמיץ את הפנדל שלו במפגש הבלתי נמנע עם גרמניה — שכמובן יגיע לפנדלים וגרמניה תנצח בו — ספק אם תהיה קבוצה שתהיה מוכנה לשלם עליו יותר מ־30 מיליון ליש"ט.

אגב, לקבוצות הישראליות ששלחו נציגים למונדיאל, מכבי חיפה והפועל תל אביב בעיקר, כדאי לחכות בכל מקרה לסוף המונדיאל. הקבוצות האפריקאיות יכולות רק להפתיע — שווי השחקנים יכול רק לעלות. אלא במקרה של אסון ספורטיבי כמו שלושער עצמיים של פיטר מסיללה.

ואלו הממצאים

חברת Frontier Economics בדקה את שווי השחקנים במונדיאל, ואלו הממצאים שלה: עשר הנבחרות השוות ביותר הן (לפי סדר יורד): ספרד, ברזיל, אנגליה, ארגנטינה, הולנד, גרמניה, איטליה, צרפת, פורטוגל וחוף השנהב. בחברה מדגישים כי המחירים שהדביקו לשחקנים ומהם הסיקו על שווי הנבחרות נכונים לתקופה של לפני המונדיאל. כאמור, מחירי השחקנים עשויים לעלות בממוצע ב־13%. או לרדת. תלוי בהישגים האישיים והקבוצתיים במונדיאל. ומן הסתם, אם תהיה קבוצה מפתיעה במונדיאל (צפון קוריאה?), שווי כל שחקניה יעלה. האם הם יהיו שווים יותר על המגרש? שוב, ספק אם זה נכון. חשוב רק לציין את סנגל, שבמונדיאל 2002 היתה אחת הקבוצות המפתיעות אבל אף שחקן שלה לא נהפך לכוכב ענק — אל חאדג'י דיוף, למשל, נמכר והועבר בסכומים אדירים וכמעט בכל מקום שהגיע נחשב למטרד.

אולי כראוי לנבחרת שזכתה באליפות אירופה, ספרד היא הקבוצה עם הרכב השחקנים השווים ביותר: 303 מיליון יורו. השחקן היקר ביותר בסגל של ויסנטה דל בוסקה הוא אנדרס אינייסטה (44 מיליון יורו). פרננדו טורס שווה 43 מיליון יורו. ברצלונה ידעה מה היא עושה כשהציעה על ססק פאברגאס פחות מ־40 מיליון יורו — לפי Frontier Economics הוא לא שווה יותר מ־35 מיליון יורו. במקום השני — נבחרת ארגנטינה עם שווי שחקנים של 293 מיליון יורו, אבל בעיקר בגלל "אפקט מסי". ליאונל מסי לבדו שווה 140 מיליון יורו, וזה מסביר את המיקום של ארגנטינה. אנגליה במקום השלישי עם שווי קולקטיבי של 266 מיליון יורו. וויין רוני, הכוכב הגדול, הכי שווה: 59 מיליון יורו. ברזיל? השווי של ה־11 שלה עומד על 223 מיליון יורו, אולי משום שרוב שחקניו של דונגה די אפורים. קאקה (41 מיליון יורו) הוא השחקן השווה ביותר. פורטוגל במקום החמישי בגלל "אפקט רונלדו" — הוא שווה 95 מיליון יורו. כל העשרה האחרים שווים 201 מיליון יורו.

אגב, מהבדיקה הזאת אנחנו גם מבינים מי מבין הקבוצות מאוזנת יותר. ארגנטינה, למשל, שווה הרבה רק בגלל שחקן אחד שעומד מעל כולם. ספרד, לעומת זאת, אינה תלויה בשחקן אחד ויש לה שחקנים רבים בשווי גבוה.

הקבוצה שפרצה לעשירייה הראשונה היא נבחרת חוף השנהב, שמציגה 11 שחקנים השווים 130 מיליון יורו ובראשם דידייה דרוגבה — 48 מיליון יורו. "מה שמפתיע הוא שחוף השנהב שווה יותר מאלופת העולם הנוכחית, איטליה", אומר חורחה ארנסטו ליאון מ־Frontier Economics.

לפי המחקר, אגב, השחקנים היקרים ביותר, בדרך כלל, הם שוערים או חלוצים. האם שוער טוב (ויקר) וחלוץ טוב (ויקר) הם הכלים החשובים ביותר לזכייה במונדיאל?