האם מכבי צריכה לעזוב את הליגה הישראלית?

סוציאליזם נגד קפיטליזם

במשך שנים ארוכות התנהל דיון תיאורטי בין אגפים ברחוב הכדורסל הישראלי ומצבו הלא מי יודע מה של הענף. אגף אחד טען כי אין השקעה, ספונסרים, חשיבה לטווח רחוק וניהול ראוי בשאר הליגה מלבד מכבי וזאת כי האליפות שייכת לצהובים, הכל ידוע מראש והמחסור בתחרויות חונק כל אפשרות לצמיחה. פתרון אותו אגף היה למשוך את הצהובים למטה, לזמן מוגבל, כדי ליצור תחרות שתוביל לשינוי וצמיחה. אם תרצו, קראו לו האגף הסוציאליסטי.

האגף הנגדי טען כי כל אותן קבוצות שהן לא מכבי סובלות מחוסר המקצוענות בכדורסל הישראלי שהוא חולי מובנה, שאין מאבק על האליפות כי אף מועדון לא מצליח ליצור אלטרנטיבה אמיתית ושמכבי היא המודל לחיקוי. פתרון אותו אגף אמר שבמקום שמכבי תרד אל שאר הליגה, צריך לפעול ששאר הקבוצות יעלו לכיוון מכבי, ויאמצו את המודל הצהוב המצליח. לאגף זה תקראו הקפיטליסטי. אם תרצו, כמובן.

הליגה התחרותית באירופה

אחרי שנים ארוכות שהחזון של הקפיטליסטים לא התממש, הצליחו היריבים האדומים לתקוע רגל בדלת. שיטת הפיינל פור באה להחליש את היתרון של מכבי ולתת לכולם את האפשרות לחלום על זכייה בתואר. היופי של עונת 2009/10 בליגת ווינר שהיא הפכה את הדיון התיאורטי למציאות שאפשר לבחון בשטח.

אם תציצו רגע אל עבר היבשת השכנה, תראו שאין ליגות בכירות באירופה שהצמיחו שלוש אלופות שונות בשלוש שנים. רוסיה, האדריאטית, יוון, טורקיה, איטליה, סרביה, קרואטיה, ליטא ואם לא תהיה הפתעה מרעישה אפילו ספרד הצמיחו במקרה הטוב צמד אלופות בשנים הללו. זה אומר שבישראל יש אחת הליגות הכי תחרותית, וברגע שיש תחרות, אליבא דאגף הסוציאליסטים, תבוא צמיחה. האומנם?

איזה שינוי של תודעת התחרות יתרחש בקבוצות? האם הרעיון שקבוצה בליגת ווינר משחקת באחת הליגות הכי פתוחות באירופה יגרום לאיזשהו מועדון להרים את עצמו לסטנדרטים של מכבי? האם גלבוע/גליל עליון תצליח למנף את ההצלחה לשינוי מהותי בהכנסות, בדרך הניהול וכל שאר הרעות החולות, שמנעו מיריבות הצהוב תחרות אמיתית כל השנים או שתמשיך כמעט בדיוק באותה הדרך כאילו כלום לא קרה? האם ג'ף רוזן, שהחליט להקטין את ההשקעה שנה אחרי שהגיע לגמר הגביע והליגה, יהפוך את מכבי חיפה לקבוצה עם תקציב מרשים? האם הפועל ירושלים תצליח למצוא ספונסר משמעותי וקצת פחות מפוקפק מקודמיו? האם עכשיו יקומו בעלי ממון ויחליטו שהם רוצים להיכנס למשחק ולפתע יהיו פה שלוש קבוצות עם תקציב של 5 מיליון דולר במקום המצב כיום שבו 90% מהליגה לא מגיעים ל־2 מיליון?  

פדרמן (מימין) ומזרחי בגמר הפיינלפור. בצד של שמעון מזרחי טענו שאין טעם לסייע ליצור תחרות. בצד של דיוויד פדרמן אמרו כי לא נורא אם מדי פעם מכבי תפסיד את האליפות צילום: ראובן שוורץ

מזרחי נגד פדרמן

בשם האופטימיות הקוסמית ראוי להמתין כמה שבועות כדי לראות אם מתחולל שינוי אמיתי ולא להכריע לשלילה פחות משבוע אחרי שנפלה הפצצה, אף שספק אם תמצאו יותר מדי אנשים שישימו את כספם בהתערבות חברית על האופציה האופטימית. התחושה באוויר היא שגליל תתפרק מנכסיה על הקווים ועל המגרש, וגם אם לא תתרחש נפילה כפי שקרתה בחולון, הסיכוי ליצור המשכיות הוא קלוש, והתסריט היותר הגיוני הוא שכל הליגה תסיק כי אם גליל לקחה אליפות עם תקציב שחוצה בקצת את המינימום, אין סיבה להשקיע יותר. אם כך יתגלגלו הדברים הזכייה של גליל תיהפך לחדשות מצוינות ברובד הספורטיבי, אבל בכל רובד אחר מדובר בחדשות הכי קשות לכדורסל הישראלי. זו תהיה סטירת לחי מצלצלת, שתקבע איזה צד צדק באותו דיון תיאורטי, ותציב מול הענף מראה.

אם אכן יתממש התסריט הפסימי והאגף הקפיטליסטי ייצא מנצח מהדיון, זה אומר הרבה מאוד גם העתיד של מכבי, כי גם בצהוב התנהל דיון, במתכונת מעט שונה, איך להתמודד עם השליטה האבסולוטית.

בצד של שמעון מזרחי טענו שאין טעם לסייע ליצור תחרות. בצד של דיוויד פדרמן אמרו כי לא נורא אם מדי פעם מכבי תפסיד את האליפות. רק שבעוד מזרחי ראה את הצד הספורטיבי לפני הכל. פדרמן רואה את הדברים מנקודת מבט כלכלית, שלפיה ברגע שתהיה יותר תחרותיות, יבוא יותר קהל למגרשים, ויהיה יותר עניין סביב הליגה עם יותר פרסום, חשיפה וכיוצ''ב, כך שפער ההכנסות ממשחקי הליגה לעומת היורוליג יהיה קצת פחות מביך.

הבעיה היא שאם שאר הליגה לא תשתנה, ולא יקומו כעת קבוצות עם תקציב של 5 מיליון דולר והתנהלות ראויה, אז התחרותיות היא מסכה שלובש הפיינל פור ותו לא. משחקי הליגה, שם מכבי הפסידה העונה רק פעם אחת, במשחק חוץ בהארכה כפולה, ימשיכו לא ליצור עניין גדול ולא ליצור למכבי יותר הכנסה. כל הפוקוס יתרכז אך ורק בפיינל פור, שאת ההכנסות שלו מרגישים במינהלת. לא במכבי.

שחקני גלבוע/גליל. רובם יעזבו או שתהיה המשכיות? צילום: ראובן שוורץ

פגיעה תדמיתית

לא רק שהפיינל פור לא מקיים את תיאוריית הגדלת ההכנסות, אלא גם פוגע בעוצמה של מכבי מחוץ למגרש. בעוד שגליל מביאה לחגיגות של אליפות נדירה בקושי 2,000 אנשים, מכבי תמשיך ליהנות מהקהל הכי גדול בארץ, אבל בפני המפרסמים היא תיהפך למשהו אחר. ממוצר שסימל קודם כל ולפני הכל ווינריות, עוצמה והצלחה למוצר שמסמל את הדינוזאור הגדול והמסורבל שחוטף מכות מהילד הקטן. כל אובדן צלחת אליפות פוגע בדימוי של מכבי. הספונסר שרצה להיצמד למוצר מנצח, רואה כבר מציאות אחרת, ולכו תסבירו לו שהבעיה היא שיטת המשחקים, ובסדרה מכבי היתה מנצחת.

בנוסף לכל הצרות הפיינל פור גם מכניס את מכבי למלכוד. התקציב לא מספיק כדי ללכת בכל הכוח על תואר ביורוליג, ועם פיינל פור בארץ הוא נהפך למוקש. כשאתה משחק מול קבוצה שתקציבה בקושי 7% משלך, יש לך אך ורק מה להפסיד. בשיטה של פיינל פור לא משתלם למכבי להשקיע כל כך הרבה כסף. כל שקל נוסף רק מגדיל את המכה שהיא עלולה לחטוף באותו משחק אחד. כל דולר רק מגדיל את ההשפלה שבהפסד ואת הפגיעה במוניטין.

ההחלטה החשובה

הפיינל פור, כבר הוחלט והוכרע, ימשיך גם בעונה הבאה, אבל אם בסוף הקיץ הזה נמשיך לראות בכדורסל הישראלי את אותה בינוניות ידועה, ולא יהיו כל סימנים, אפילו ראשוניים, לשינוי חיובי בהשקעה ובגישה אצל קבוצות שהן לא מכבי, זה יהיה זמנם של הצהובים להודיע על הפסקת הניסוי ולהילחם בכל האמצעים כדי להשיב את הסדרות. וכל האמצעים כולל גם מה שהמאמן פיני גרשון הציע וזה לעזוב את הליגה הישראלית לטובת האדריאטית. ההחלטה הזו חשובה הרבה יותר למכבי מזהותו של המאמן הבא.