5 תובנות מגמר ליגת האלופות

ז'וזה מוריניו, מאמן אינטר, הצטרף היום למועדון מכובד של שני מאמנים שזכו באליפות אירופה עם שתי קבוצות שונות: אוטמר היצטפלד (דורטמונד ב-97' ובאיירן ב-01') והאפל מידוענו עם פיינורד ב-1970 והמבורג ב-1983. מלבד האפל - להיצטפלד ולמוריניו לא היו קריירות מרשימות כשחקנים. מוריניו שיחק משחק אחד בבוגרים. בקבוצה שאבא שלו אימן. ובכל זאת, שניהם נחשבים למאמנים גאונים. הגמר הציב את מוריניו מול לואי ואן חאל - גם לו לא היתה קריירה מרהיבה כשחקן. מה זה אומר? זה אומר שלא צריך להיות שחקן כדורגל כדי להיות מאמן גדול. כדי להיות מאמן גדול אתה צריך כישורים שונים לחלוטין מאשר יש לשחקן גדול. להיות שחקן - או שחקן גדול - עשוי לעזור במשימת האימון אבל לא אמורה להבטיח קריירת אימון מוצלחת. למה מוריניו מאמן יותר טוב משחקנים גדולים ממנו? "היה לי יותר זמן ללמוד", ענה פעם על השאלה הזו.

בישראל, שגם כאן המאמן הישראלי הטוב ביותר (אברם גרנט) לא היה שחקן, לא ממש מבינים את זה עד הסוף.

אגב, שחקן גדול לא בהכרח הופך לפרשן גדול. איל ברקוביץ' מוכיח זאת היטב.

2. מוריניו יעבור עכשיו, ככל הנראה, לריאל מדריד. "הרבה בגלל שהוא אנטי-ברצלונה", לפי כתב ספרדי. מוריניו אמר ש"שחקן או מאמן גדול שלא היה במדריד יסיים את הקריירה כשמשהו חסר. אני רוצה לאמן במדריד - 100% שאני רוצה להיות שם". הוא הוסיף ש"אהיה במדריד, אם לא עכשיו אז מתישהו אחר". אתמול הוא בכה והניף את הגביע בפעם השנייה בקריירה שלו. את אינטר הוא יכול לעזוב "במצפון נקי", לפיו. פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, לא מטורף על הכדורגל של מוריניו. גם לא על המושג של מאמן סופר-סטאר. הוא וחורחה ואלדנו, המנהל הספורטיבי, אוהבים את המאמנים שלהם פשוטים, שקטים, כנועים. הבעיה היא, ופרס מבין זאת, היא שמאמן שקט, פשוט וכנוע לא יכול להתמודד עם סגל מלא בכוכבים. למדריד יש את כל השחקנים איתם אפשר לזכות בליגת האלופות. עכשיו הם צריכים מאמן. ואין מאמן טוב יותר מאשר המאמן הטוב בעולם כדי לקחת פיקוד על הסנטיאגו ברנבאו ולהעביר את הפרויקט המחודש של פרס לעידן של תארים.

אגב, באימון המודרני המאמן צריך להיות גם איש יחסי ציבור. "להפחיד את השחקנים של היריבה לפני שהם עולים למגרש", לפי ז'וליו סזאר, שוער אינטר. אין ספק שמוריניו מספר 1 בתחום הזה. הוא היה הסיפור של הגמר הזה בסנטיאגו ברנבאו. עד כדי כך שדובר באיירן מינכן דרש מהעיתונאים לשאול את שחקני באיירן משהו על באיירן.

ז'וזה מוריניו עם מאסימו מוראטי. "עוזב במצפון נקי" צילום: רויטרס

3. שחקני באיירן מינכן עמדו ומחאו כפיים לאוהדים שלהם - בעלי הקבוצה שלהם, אגב - דקות ארוכות לאחר שריקת הסיום שבישרה על ניצחון של אינטר.מדובר במנהג גרמני מהבודנסליגה: בליגה הגרמנית נהוג שאחרי כל משחק מגיעים השחקנים לאזור מיוחד במגרש בו הם מודים לאוהדים, משוחחים איתם על המשחק, לוחצים להם ידיים. זה חלק מהתפיסה הגרמנית הכוללת כלפי כדורגל. תפיסה שלפיה הכדורגל שייך לאוהדים - תרתי משמע. החוק הגרמני מחייב שכל מועדון, לפחות 50% + מניה ממנו, יהיו בשליטת האוהדים. חבל שאינטר זכו באליפות עם כדורגל הגנתי אבל זה בסדר - הכדורגל, הרי הוא מטוטלת, ובשנה שעברה זכתה קבוצה סופר התקפית בליגת האלופות. חבל יותר שקבוצה שמפסידה מיליונים מדי שנה והגיעה לעוצמתה רק בגלל כיסיו העמוקים של הבעלים מאסימו מוראטי, ניצחה מועדון אוהדים בריא שמצליח להחזיק את עצמו בזכות הכנסותיו הטבעיות, שבשורותייו משחקים מספר שחקני בית, שאין לו בעלים יחיד.

אגב, קבוצה כמו אינטר - שמפסידה עשרות אם לא מאות מיליונים בעונה, לא תוכל לזכות בליגת האלופות כשיעברו חוקי הפייר פליי הפיננסי של אופ"א. קבוצות שקונות שחקנים מכסף שהן לא מייצרות כבר לא יהנו מהיתרון הזה.

4. דייגו מיליטו הובא לאינטר בקיץ עבור 25 מיליון יורו (ביחד עם תיאגו מוטה) מגנואה. הוא בא כאחד מהתחליפים לשחקן המשמעותי ביותר לאינטר בשנים האחרונות - זלאטן איברהימוביץ', שנמכר לברצלונה. העונה החלוץ הארגנטינאי כבר פיתח שותפות עם סמואל אטו, שהגיע לאינטר כחלק מעסקת איברהימוביץ'. השותפות האפרו-ארגנטינאית הניבה שערים רבים אבל במשחקי הצ'מפיונס ליג הפך מיליטו לאלפא דוג של התקפת אינטר. החריצות ומוסר העבודה הנפלא של מיליטו אפשרו לאינטר לעשות הגנה ולסמוך עליו שייתן את השערים כשצריך. בגמר ליגת האלופות הוא עשה את זה בדיוק - כולם עבדו ביחד, בשביל שיהיה לו את שני הרגעים הללו בהם הוא כבש את שערי הניצחון. עם איברהימוביץ' בחוד, לאינטר לא היה את החלוץ שפועל כל כך הרבה עבור הקבוצה שלו. היה להם חלוץ מבריק. כזה שיכול להשתלט על כדורים בלתי אפשריים ולהבקיע שערים גדולים אבל לא היה להם פועל שמביא להם ליגת האלופות.

אגב, חאבייר סאנטי, הקפטן של אינטר, זכה בגביע במשחקו ה-700 באינטר. נדיר שבאירופה שאחרי חוק בוסמן, שחקן משחק כל כך הרבה משחקים בקבוצה אחת.

5. העולם מדבר על ליגת האלופות. מהדורות החדשות נפתחות עם תמונות של חגיגות במילאנו, בטוויטר המילים "צ'מפיונס ליג", "מוריניו", "אסטבן קאמביאסו" ו"דייגו מיליטו" מוזכרות יותר מכל מילים אחרות. בפייסבוק בסטטוסים בעולם כולו מדסקסים על המשחק. סביר להניח שמדובר בשידור הספורט הנצפה ביותר בעולם. כפי שהיה גמר ליגת האלופות בשנה שעברה. מישל פלאטיני נשיא אופ"א מצוין. הוא עושה דברים, הוא מנסה להשתלט על ההתפרעות הכספית של המועדונים ולהעביר כספים רבים יותר להתאחדויות ולקבוצות קטנות. ובכל זאת, הייתכן שהוא וחברת טים - המנהלת את ליגת האלופות מטעם אופ"א - לא עושים עבודה מספיק טובה בגיוס כספים? הצ'מפיונס ליג מכניסה 1.09 מיליארד יורו. לא מעט - אין ספק. צמיחה מצוינת ב-15 השנה האחרונות. אבל ה-NFL, ליגת הפוטבול של ארה"ב, מכניסה יותר מ-5 מיליארד יורו בשנה. באמריקה יודעים לעשות יותר כסף? כנראה. אבל אפשר וצריך לשנות את זה. במיוחד לאור הפופולריות הרבה של הכדורגל בעולם. איך עושים את זה? זה כבר משהו שבאופ"א יצטרכו לחשוב עליו. הם כנראה יגיעו למסקנה שצריך לשנות משהו בסיסי.