עונת 2009/10 הסתיימה. אז מה למדנו?
הכל נשמע מאוד קל להבנה. ניהול טוב – מוביל ליותר הכנסות – מה שמוביל להצלחות על המגרש – בתנאי שהמאמן יעשה את ההחלטות הנכונות. אז למה לא כולם עושים את זה?
1. באחד מהאימונים המפרכים שלו התייאש אריגו סאקי, מאמן מילאן הגדולה, מלשמוע את תלונות השחקנים המובילים על הדרישות שלו למשחק מאורגן ולא מאולתר גם בהתקפה. כדי להוכיח שהמתודות שלו עובדות (בין השאר היה מורה במגאפון לשחקנים לאן לרוץ) הוא התערב עם שחקני ההתקפה המתלוננים שלו שעם חמישה שחקנים מאורגנים וממושמעים בהגנה הוא יכול לנצח עשרה שחקנים התקפיים ללא ארגון ומשמעת.
"לקחתי חמישה שחקנים – השוער, ג'ובאני גאלי, מאורו טאסוטי, פאולו מאלדיני, פרנקו בארזי ואלסנדרו קוסטקורטה ומולם שמתי 10 שחקנים – ביניהם חוליט, ואן באסטן, רוברטו דונאדוני, קרלו אנצ'לוטי ופרנק רייקרד", מספר סאקי. "אמרתי להם שיש להם 15 דקות להבקיע נגד החמישה שחקני הגנה שהחוק היחיד זה שאם הם מאבדים את הכדור הם צריכים להתחיל 60 מטר מהשער שלנו. הם לא כבשו ולו פעם אחת".
מה שהיה נכון לסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים עדיין נכון. קבוצת כדורגל ברמה הגבוהה ביותר צריכה משמעת – בהתקפה, בהגנה ויותר חשוב – בניהול.
אוהדי הפועל תל אביב חוגגים אליפות. מתח שיא, רייטינג בשפל צילום: טל שחר
2. ניהול כדורגל מתחלק למגרש ומחוצה לו. קבוצות שמצליחות לנהל עצמן בצורה טובה מחוץ למגרש – לצבור עוד אוהדים מדי שנה, להגדיל הכנסות, לנהל מאזן מאוזן ואולי אף רווחי, להשקיע בפיתוח המועדון, לחזק את המותג – יוכלו בסופו של דבר להבטיח הצלחה על המגרש. זה נשמע מובן מאליו אבל זה לא ממש מובן מאליו.
א' – לא מובן מאליו שכסף מביא לניצחון. רבים האנשים שחושבים שכסף זה לא העיקר. אז כסף זה כן העיקר. אבל חשוב גם לדעת איך משתמשים בו. בארבעת הליגות הגדולות – ספרד, אנגליה, גרמניה ואיטליה – הקבוצה בעלת תקציב השכר הגבוה ביותר זכתה באליפות. בליגה הצרפתית הקבוצה עם תקציב השכר השני הכי גדול זכתה באליפות.
גם בישראל האלופה היא הקבוצה עם תקציב השכר השני הכי גבוה. מכבי חיפה משלמת קצת יותר לשחקניה מאשר הפועל תל אביב.
הסיבה לכך שישנה קורולצייה כה ברורה בין שכר להישגים היא ששכר – ולאו דווקא מחיר השחקן – הוא מדד טוב יותר לטיב קבוצה. השוק הזה פשוט: שחקן טוב שהוכיח את עצמו מקבל כסף טוב. בשכר אין את כל החישובים של "כמה שחקן יכול להיות שווה" או חישוב העמלות שהיה צריך לשלם לסוכן שלו.
השכר – בגדול – מראה מה השחקן שווה. נטו. ולכן אין זו הפתעה שברצלונה שולחת שמונה שחקנים לרשימת 50 השחקנים בעלי המשכורות הגבוהות ביותר. בארסה "מרוויחה" בכך שמתוך השמונה ישנם חמישה שחקני בית שלא עלה יותר מכמה גרושים כדי לצרפם בגיל צעיר.
3. שוב, הכל נשמע מאוד קל להבנה. ניהול טוב – מוביל ליותר הכנסות – מה שמוביל להצלחות על המגרש – בתנאי שהמאמן יעשה את ההחלטות הנכונות. אז למה לא כולם עושים את זה?
אולי בגלל שלעיתים האינטרסיים הצרים של אדם אחד גדולים מאלו של המועדון. של הכדורגל.
בשנה שעברה, למשל, נפרדה שאלקה מאוהדיה בכעס רב. אוהדי שאלקה הרבים נפנפו שטרות של 5 יורו על השחקנים וצעקו לעברם, בין השאר, "שכירי חרב מזוינים" "ומיליונרים מזוינים" (האוהדים הגרמניים לא קריאטיביים יותר מדי). האוהדים צעקו גם "מולר ראוס" (מולר החוצה) והפנו אצבע מאשימה לאנדרס מולר, הג'נרל מנג'ר מ-2006. מולר ניהל את הקבוצה, בחר את המאמנים ובנה קבוצה משחקנים שהגיעו דרך עסקיו המפוקפקים עם סוכנות השחקנים Ragon.
מאוחר יותר התגלה שהיה מוסר של תשלומים לא חוקיים בכל מערכת היחסים הזו בין שאלקה ל-Ragon. כמובן שהדבר השפיע על הקבוצה – בסגל היו 15 קשרים הגנתיים, למשל. בנוסף התפתחו קליקות בין השחקנים מסוכנות Ragon לשחקנים אחרים. וככה, קבוצה שמביאה 61 אלף צופים מדי שבוע, נראתה בינונית ועצובה באמצע טבלת הבונדסליגה. גרוע יותר: הקבוצה הסתירה חובות ונמצא כי היא עמוק באדום - עם חובות של כ-250 מיליון יורו.
בסופו של דבר מולר נאלץ לעזוב. במקומו הגיע מאמן שדרש סמכויות של ג'נרל מנג'ר וקיבל אותם – בגלל הקבלות הרבות שהציג לאורך הקריירה שלו – פליקס מגאת.
את העונה הנוכחית סיימה שאלקה במקום השני והאוהדים היו מבסוטים עד הגג – כולל ליווי המשחק האחרון בעונה בשירה מרגשת. אחרי שריקת הסיום נותרו האוהדים בפלנטינס ארנה והמשיכו בשירתם "Oh, wie ist das schön," - "כמה יפה זה". בסוף גם דרשו עוד סיבוב של המנג'ר, פליקס מגאת באצטדיון. מגאת הקשוח אף הסכים לחייך.
מגאת, לא בעל תורת אימון מסובכת, פשוט עובד נכון. משמעת, משמעת, משמעת ועוד משמעת. בלי יותר מדי שטויות. כעת שאלקה תוכל להשתמש בכספים המובטחים מליגת האלופות כדי לצמצם את החוב. מגאת, שמתמחה בהחתמות של שחקנים לא מוכרים, לא יפציץ בשוק העברות והסגל יקטן אבל יעבור מקצה שיפורים – כולל העברת שחקני נוער מוכשרים לסגל הבוגרים. כל כך פשוט.
לצערו של מגאת הוא נאלץ להתמודד עם לואי ואן חאל שהחליף את תורת האנרגיות הטובות ופסלי הבודהה של יורגן קלינסמן עם רצינות, כנות והרבה ניסיון. ואן חאל, עם תקציב שכר גבוה מזה של שאלקה פי כמה וכמה, הוביל את באיירן לאליפות עם מספר שיא של שערים.
4. מעמד המנג'ר חייב להיות כמעמדו של מנכ"ל בחברה. זו לבטח אחת מהמסקנות מהעונה הזו – "עונת המנג'ר". וזה הוכח בצרפת. דידייה דשאן חגג אליפות ראשונה אחרי 17 שנה של מארסיי עם שחקניו לאחר שקיבל מהמועדון את המנדט לעשות את מה שהוא רואה לנכון לעשות.
באנגליה ראינו את צ'לסי נותנת לקרלו אנצ'לוטי שקט תעשייתי (הרבה בזכות עזיבתו של המנכ"ל הדומיננטי, פיטר קניון) וסוף סוף מנצלת את כל הניסיון והכישרון בסגל היקר ביותר בכל הזמנים כדי לקחת דאבל.
בהולנד עבודה טובה של סטיב מקלארן הביאה לטוונטה אליפות ראשונה. באיטליה, כאמור, הוביל ז'וזה מוריניו – המאמן בעל המשכורת הגבוהה באירופה – לדאבל.
קבוצות שטענו כי המנג'ר חשוב פחות מהמנכ"ל או הנשיא – כשלו. למרות השקעות נכבדות. ריאל מדריד עם מנואל פלגריני לא ממש איימה על ברצלונה. מנצ'סטר סיטי, בה הושקעו מאות מיליוני ליש"ט, לא הצליחה לנצל את העונה החלשה ביותר של ארבעת הגדולות כדי להבטיח מקום בליגת האלופות – וזאת בגלל החלפת מנג'ר באמצע העונה. ליון, בה המאמן קלוד פואל מקבל רק 50% מההחלטות לגבי הקבוצה הראשונה, לא הצליחה לזכות באליפות זו העונה השנייה ברציפות. ליברפול, בה המנג'ר נמצא בסכסוך עבודה עם מעבידיו כבר כמה שנים, היא הכישלון של השנה.
5. ועכשיו לישראל. העונה היתה מהדרמטיות בכל הזמנים. ובכל זאת, מדובר על עונת שפל מבחינת אחוזי צפייה בכדורגל הישראלי. המשחק המרכזי בערוץ 1 הניב רייטינג ממוצע של 9.83% בלבד בקרב משקי בית יהודיים – ירידה של 22% לעומת העונה שעברה. דרמה גדולה היתה – נכון. אבל רק בסוף. ורק בזכות הקיזוז. אבל המסקנה הרגילה היא שהכדורגל הישראלי ממשיך לאבד צופים.
