לברון? רונדו!

הזמן: יום חמישי האחרון, 22:53 שעון החוף המזרחי ארה"ב. 14 שניות לתום המשחק השישי בסדרת חצי גמר המזרח ב-NBA.

המקום: בוסטון, מסצ'וסטס, ארה"ב. TD גארדן, האולם הביתי של בוסטון סלטיקס. 

הסיטאוציה: רייג'ון רונדו, רכזה המעולה של בוסטון סלטיקס, מכדרר את הזמן הנותר בשעון, בדרך לניצחון של הסלטיקס על קליבלנד. לא היה זה רק השעון של המשחק אלא שעון יום הדין של ה-NBA. תקתוקו החד של שעון זה הורה כי השחקן הטוב בליגה, לברון ג'יימס מקליבלנד, הצטרף באופן מעשי לדוויין ווייד, קרלוס בוזר וג'ו ג'ונסון, שעפו עוד לפניו בפלייאוף, לשוק השחקנים החופשיים. איתם גם כריס בוש, שלא הגיע לפלייאוף ואמארה סטאדומייר מפיניקס, שעדיין בפלייאוף, אך בסיומו גם הוא יהיה חופשי כציפור. מעולם לא היה קיץ בו כל כך הרבה סופרסטארים מצאו עצמם ללא חוזה, ובערים הגדולות - ניו יורק, שיקגו, מיאמי ולוס אנג'לס - החגיגה בעיצומה.

ה-NBA תלויה מאוד בהכנסות ממכירות כרטיסים. כשליש מהכנסות הליגה - כ-3 מיליארד דולר - מגיע ממכירת כרטיסים. ההכנסות בפלייאוף, אז סוף סוף היציעים מלאים, מתווספות להכנסות מהליגה. והכנסות אלה הן שיקבעו את תקרת השכר בעונה הבאה. מבחינת אוהדי הניקס, הפלייאוף הזה צריך להיות ארוך וצמוד - סדרות ארוכות פירושן יותר הכנסות ותקרת שכר גבוהה יותר. ולניקס כל דולר חשוב: לפי התחזיות, תקרת השכר תעמוד על 56 מיליון דולר. זה אומר שאם יחתימו בניו יורק שני סופרסטארים, יישאר לקבוצה מיליון דולר בלבד לחיזוק נוסף.

אלא שעל אוהדי הניקס לנשום עמוק: מאז הדחת קליבלנד והציפייה לבואו של ג'יימס, זינקו מכירות המנויים לעונה  הבאה. אלא שיש להכיר האפשרות שהסופרסטארים לא יבואו.

לברון וגם ווייד מחפשים קבוצה עם סגל שיכול לקחת אותם לאליפות. בוש לבדו לא ישנה מהותית את מצבה של הניקס. ובכלל, דיבורי "המשיח מגיע" מוכרים לנו עוד מהעשור שעבר, בו הבטיחו לנו שגרנט היל עוזב את דטרויט עבור הניקס, מה שלא קרה כמובן. הבטיחו גם שכריס וובר עוזב את סקרמנטו ובא להציל את הניקס, מה שלא קרה כמובן.

ולכן אין להתפלא שעם הסגל הנוכחי, לברון לא יגיע. וגם לא ווייד. וגם המזל הרע של הניקס כתמיד אינו מרפה, לא ברגעי התקווה ולא ברגעי השפל, שכן בעוד אוהדי הניקס מתפללים לכל דולר נוסף תחת תקרת השכר, עד עכשיו, רוב הסדרות היו קצרות במיוחד.

רייג'ון רונדו בעוד סל על לברון ג'יימס. בסדרה מול קליבלנד, שיחק רונדו לא פחות טוב מלברון צילום: איי פי

במשך כל הקריירה שלו עשה המלך ג'יימס את הכל לבד. מעולם לא היה מי שידריך אותו, לא מאמן טוב ולא סופרסטאר לצידו. לאור כישלונה של קליבלנד להעמיד סגל טוב מספיק, רוב הפרשנים מאמינים שלברון יעזוב. אם אליפויות הן הדבר החשוב ביותר, יש לו אופציה אחת מצוינת: שיקגו. גם כי הנשיא אובמה חושב שלברון ייראה נהדר במדי הבולס, וגם כי לבולס יש סגל צעיר וטוב, עם הפוינט גארד דריק רוז והסנטר ג'ואקים נואה.

יש שם עוד כמה שחקנים מוכשרים כמו טאז' גיבסון, ואולי חשוב מהכל: הבולס צעירים. בניגוד לקליבלנד, שבכל פעם הוסיפה כוכב מזדקן אחר (ג'ו סמית, שאקיל אוניל, אנטון ג'יימיסון), שיקגו של לברון תוכל להתחשל שנה או שתיים ואז לשלוט בליגה למשך שנים רבות. ללברון חשוב לזכות מהר - ובצדק. עליו לנצח את הליגה כל עוד התחרות בה תאדיר את הילתו. כלומר: כל עוד קובי בראיינט שולט בה.

חלק גדול מהמורשת של שחקן הוא היריבים אותם הוא ניצח. אם יזכה בעוד שלוש שנים באליפות מול יוטה של דרון וויליאמס, זה לא יהיה נוצץ כמו זכייה נגד הלייקרס של בראיינט, שיהיה בקיץ בן 32.

בוסטון בגמר המזרח - הישג שעד לפני שבועיים נראה היה רחוק מהם. מולה אורלנדו, קבוצה חזקה, רעבה יותר וצעירה יותר. האם יצליחו הסלטיקס, שבריאים סוף סוף, להתעלות גם מעל אורלנדו? זו שאלה שלא שייכת לכאן, שכן אנחנו מתעסקים בקיץ. ובקיץ יגיע לסיומו חוזהו של ריי אלן, אחד משלושת הסופרסטארים המזדקנים שהתגודדו בבוסטון לפני שלוש שנים כמעט, ביחד עם קווין גארנט ולצד פול פירס, שכבר היה בקבוצה.

מה שנותר משלושתם הוא דווקא הסופרסטאר הרביעי, שאיש לא הכיר: הרכז רג'ון רונדו, שעד העונה השתכר 2 מיליון דולר לעונה - עשירית מהשכר הממוצע של כל אחד בשלישיית הקשישים. רונדו, רכז שמעדיף משחק קבוצתי על פני קליעה, הוא חלומו של כל מאמן. שחקן קבוצתי (9.8 אסיסטים למשחק), התורם גם בריבאונדים (4.4 למשחק), ואחד שמתעלה במשחקים החשובים. בסדרה מול קליבלנד, שיחק רונדו לא פחות טוב מלברון ג'יימס, וכעת ברור לכולם: על הסלטיקס לבנות מחדש את הקבוצה על כתפי הרכז המוכשר והצעיר.

שלהם.