אבי לוזון נביא

אוהדי הפועל תל אביב הם הראשונים ליהנות מהמגמה החדשה בספורט של מחר. זהו עולם אחר מזה שעליו כותבים כתבי הספורט. עולם, שהבין שספורט אינו עוד דם החיים הלאומני של מדינה, או מיקרוקוסמוס של ההוויה האנושית, או אף מראה למציאות החברתית. ספורט הוא היום אלמנט בידורי בעולם שמייצר

וכאלמנט מהעולם התחרותי של התקשורת, שהיא אחרי הכל ערוץ הבידור המרכזי בעולם הדיגיטלי, על ענפי הספורט להתאים עצמם לעולם החדש. תרבות הפנאי הצומחת הזניקה את שעות הספורט, אך אינה מיטיבה בהכרח עם הספורט המקצועני. אמנם היום הרבה יותר אנשים הולכים, רצים, רוכבים על אופניים, משחקים כדורסל, ומתאמנים בחדר כושר. אך מצד שני, הם גם עובדים קשה יותר, ובזמנם הפנוי הם משפרים את כושרם ובריאותם, או משחקים בפלייסטיישן, או רואים תכנית ריאליטי. ספורט איננו בהכרח בראש הרשימה, וממילא בארץ לא היה שם בעשור האחרון, ואולי מעולם לא.

בנוסף, צומחים ענפי ספורט קטנים ומהירים שנוגסים בזמן ובחיבה של אנשים לענפי הספורט המסורתיים. כדורסל רחוב, כדורגל אולמות, כדורעף חופים, פוצי'וולי, ומה לא. ובמקביל, ליגות העל השתלטו על העולם – צ'מפיונס ליג בכדורגל, NBA בכדורסל – מבחינת איכות וגם מבחינת זמינות. ימי "משחק העונה" חלפו. על כל משחק עונה בארץ, תמצאו שלושה באירופה, לרוב בשעות לא פחות נוחות, ובוודאי שהמשחק עצמו נראה טוב יותר ומשוחק באיכות גבוהה יותר. הספורט המקומי נראה ונתפס כמו אח נחות, איטי ומכוער לאחיו הגלובליים. ובפרט נכון הדבר לליגת הכדורגל המקומית, בה עומדים וצועקים אנשים במדים, במקום לרוץ ולשחק.

אז מה עושים כאשר המוצר שלך משעמם ונחות, כאשר השוק רווי בתחליפים וכאשר הרייטינג – המדד הסופי לכל האמור לעיל – ברצפה? עושים את מה שעושים בטלוויזיה, שזה ללמוד מהתכניות הכי חכמות, שזה אומר ריאליטי. וזה אומר התערבות של ההפקה.

כן, כמו שההפקה של הישרדות התערבה כדי לשמר את בחירי ליבה, כלומר בחירי הקהל, כך עשה לוזון. הוא התערב במבנה ובחוקים שלפיהם משחקות כל הליגות בעולם. יש הטוענים כי בעשותו כן הוא פגע אנושות ברוח הספורטיבית, אבל בואו לא נצחיק את עצמנו. לאור התצוגה של מכבי תל אביב מול מכבי חיפה, ותצוגות קודמות שזכורות לטובה, כמו בית שאן מול בית"ר ירושלים, קשה לומר שהכדורגל הישראלי משיט את ספינתו בכח הרוח הספורטיבית דווקא.

ולכן, ייתכן שאיננו ענף ספורט באמת. אולי יותר ענף בידור. וככזה, הוא עושה את מה שהוא צריך כדי לשרוד.

לוזון הוא הראשון שהבין שהכדורגל בארץ צריך מידה גדולה של ריאליטי כדי לחזור ולעניין. שאפו.

בעונה הבאה אפשר לשפר את העניין עם שינוי מבנה הליגה פעמיים בעונה, הדחה של קבוצות ממירוץ האליפות בסמסים וכמובן, ערבוב הסגלים במחצית גמר הגביע. זה לא ספורט, אבל זה מעניין. ובשביל הכדורגל הישראלי, זה הישג לא קטן.