פלייאוף? כן, אבל לא כזה
ההתאחדות לכדורגל צריכה יותר אינפורמציה מקהל היעד שלה לפני שהיא עושה החלטה לגבי שינוי מבנה הליגה
1. "אפשר לנהוג בלי לוח שעונים" אמר ד"ר ז'אן פייר מירסרמן, מנהל המעבדה המפורסמת של מילאן. "אבל זה לנהוג בלי אינפורמציה. האינפורמציה, כמו מהירות המכונית, כמה דלק נותר במיכל ועוד, חשובה אבל אפשר להיות נהגים מצוינים בלעדיה. עם זאת היא עוזרת. מקלה על העניין הזה של הנהיגה. מה שקורה בהרבה מקומות בכדורגל העולמי זה מחסור בלוח שעונים. בכדורגל, ולא מובן לי למה, לא רוצים אינפורמציה שתקל על הנהיגה".
בכדורגל הישראלי המשפט הזה עוד יותר נכון. קשה להשיג אינפורמציה רשמית על כמעט כל תחום – ממספר הצופים במשחקים בליגה, דרך מי הבעלים של הקבוצות ועד מה הישראלי הממוצע רוצה מהכדורגל שלו.
אנחנו רואים במשחקים האחרונים בליגת העל כי יש פוטנציאל גדול לאהדת כדורגל בישראל. ישראלים שבילו השנה במשחקי ברצלונה בקאמפ נואו מספרים שהשפה הכי נפוצה באצטדיון אחרי קטלאנית וספרדית היא עברית. ישראלים רבים יבלו בקיץ בדרום אפריקה. יותר אינפורמציה על הקהל הישראלי, אותה משיגים בעיקר דרך סקרים, תקל על ראשי ההתאחדות לרקוח תוכנית להרמת הכדורגל המקומי.
2. מאז תחילת הפלייאוף אנחנו רואים חיות מסוימת בכדורגל הישראלי שלא ראינו הרבה זמן. במשחקי הצמרת האצטדיונים מלאים, אנשים רומסים זה את זה בשביל כרטיסים, אפילו הרייטינג למשחק המרכזי עולה. אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אמר שהקיזוז והפלייאוף יעלו את העניין והוא צדק. הבעיה היא שמלבד עניין מעורר הקיזוז גם פולמוס גדול. רוב אוהדי הכדורגל שדיברתי איתם נגדו, וגם רוב אנשי הכדורגל בישראל מותחים עליו ביקורות. וזה בגלל שהקיזוז זו שיטה מעוותת – שפוגעת בכל יתרון שהשיגו הקבוצות במהלך העונה.
בהתאחדות לכדורגל נשמעים קולות לשינוי הפורמט של הליגה. ושוב נשמעים הקולות של התרגילים הפוליטיים – הסגן אומר שיתמוך ביו"ר רק אם יעשה מה שהוא רוצה, והיו"ר אומר שהוא בעד הקיזוז אבל יצביע נגד וכד'. נותר רק לתהות למה בהתאחדות לא מפנים את השאלה לציבור? הם הרי קהל היעד אחרי הכל - חשוב לדעת איזו ליגה הם רוצים לראות.
3. בסקוטלנד, למשל, 96% מאוהדים לא מרוצים ממבנה הליגה הבכירה - כך לפי מחקר של הזרוע הסקוטית של ארגון האוהדים Supporters Direct. האוהדים לא מרוצים מכך שהקבוצות משחקות אחת נגד השנייה ארבעה משחקי ליגה במהלך עונה אחת. 83% מהסקוטים מעדיפים שיהיו רק שני מפגשים בעונה מול כל קבוצה. 67% היו רוצים שיטת פלייאוף. הבקשות הנפוצות ביותר הן שמחירי הכרטיסים יהיו נמוכים יותר, שהכדורגל יהיה טוב יותר ובאצטדיונים יהיו יציעי עמידה מודרניים. בקשות צנועות. באמת.
4. פלייאוף הוא רעיון זר, יחסית, לכדורגל. אבל שווה לבדוק את העניין בישראל. ליגה של 16 קבוצות שבסופו של דבר מתחלקת לשלוש ליגות שונות אולי מעוררת עניין בצמרת ובתחתית אבל מנטרלת את העניין שיש לאוהדי קבוצות מרכז הטבלה בקבוצתם – ובליגה של 16 קבוצות יש הרבה מרכז טבלה.
דבר נוסף שהיא עושה זה להפוך את המשחקים לחשופים הרבה יותר ל"זריקת משחקים". מכבי תל אביב, למשל, "זרקה" את המשחק מול מכבי חיפה כי היא היתה יכולה להרשות לעצמה לעשות זאת - וגם בגלל שתרבות הכדורגל פה היא תרבות של שנאת היריבה ולא אהדת קבוצתך - אבל בעיקר בגלל שיכלה לעשות זאת.
פלייאוף שיפגיש את ארבע הראשונות לסדרת משחקים של הטוב משלוש (מקום ראשון נגד מקום רביעי ומקום שני נגד השלישי, ואז גמר בן שלושה משחקים או משחק אחד באצטדיון נטרלי) גם הוגן יותר כלפי קבוצה שעבדה קשה כל העונה כדי להשיג יתרון ביתיות וגם ימנע משחקים לא חשובים מבחינת התוצאה לקבוצה אחת. פלייאוף כזה יהיה הוגן וספורטיבי גם לתחתית.
5. המשחק של מכבי תל אביב מול חיפה עוד היה "מכירה ספורטיבית" אבל במקומות אחרים בליגה, היכן שלמשחקים אין משמעות רבה לקבוצות, ארגוני פשע יכולים להשתלט על גורל תוצאות המשחק בקלות יתרה. "ארגוני הפשע קשורים לכדורגל בעיקר דרך ההימורים", אומר גורם בכיר באחת מקבוצות ליגת העל. מבחינת גורמי הפשע משחקים חסרי חשיבות לשחקנים מצוינים כי אפשר להטות את התוצאה בלי יותר מדי מאמץ. כשידונו בהתאחדות לכדורגל על פורמט הליגה יצטרכו לקחת גם את זה בחשבון.
6. ועכשיו לצרפת. הנבחרת המקומית שנואה כעת. וזאת בעיקר בגלל שהיא איבדה את הסגנון והקלאסה שאפיינו אותה בדור הזהב של סוף שנות התשעים ותחילת שנות ה-2000. וגם בגלל המאמן ההזוי ריימון דומאנק. אבל הכדורגל הצרפתי רחוק מלהיות במשבר זהות. וכבר עכשיו ניתן לזהות את העומק הפילוסופי והאיכותי שיש בו. דידייה דשאן, הקפטן של אותה נבחרת דור הזהב, הוביל אתמול את מארסיי לאליפות ראשונה אחרי בצורת תארים של 18 שנה. לוראן בלאן, סגנו של דשאן, הוביל את בורדו לאליפות בשנה שעברה והשנה לקח אותה עד רבע גמר ליגת האלופות. שניהם בשנות ה-40 לחייהם והעתיד עוד לפניהם.
עם מאמנים צרפתיים מוצלחים אחרים בצרפת וברחבי העולם, השקעה ממשלתית נוספת בתשתיות (בגלל הרצון לארח את יורו 2016) ועם נשיא צרפתי של אופ"א – אפשר רק להניח שהכדורגל הצרפתי עוד יצמח ממצבו הטוב גם ככה היום. איזה מזל שלנבחרת ישראל יש מאמן צרפתי, אה?
