צניחה בשכר הכדורגלנים והכדורסלנים בארץ

כשנשאלו בכירים בספורט הישראלי איך ישפיע עליו המשבר הכלכלי - התגובה הנפוצה ביותר היתה: "שכר השחקנים יירד, הוא חייב לרדת". בעלי הקבוצות והאחראים בליגה ידעו על מה הם מדברים - אחרי הכל, הם שקובעים את השכר לשחקנים. שכר הספורטאים יירד בשיעורים ניכרים לעומת השנים הטובות. לפיסקר שכר הספורטאים של "כלכליסט", חלה ירידה של יותר מ־20% בשכר הכדורגלנים והכדורסלנים הישראלים.

ליגת לוזון הורידה ממוצעים

חלו השנה כמה שינויים מהותיים, שמשפיעים באופן ישיר על ממוצע השכר בענף. הגדלת הליגה ל־16 קבוצות וכניסתם של מועדונים רבים בעלי תקציבי מינימום משכו באופן משמעותי את רף השכר מטה.

הנתון הכללי ביותר על פי איסוף הנתונים מהרשות לבקרת תקציבים: ממוצע השכר החודשי לכדורגלן בליגת העל היה 32 אלף שקל בעונה הקודמת. הוא ירד העונה ל־25 אלף שקל, ירידה של יותר מ־20%.

32% מהשחקנים בליגה (191 שחקנים) מקבלים פחות מ־50 אלף שקל ברוטו בעונה - בעיקר בגלל משכורות החיילים שעומדות על 4,000 שקל בחודש. בסך הכל 46% מהשחקנים בליגת טוטו מקבלים פחות מ־8,300 שקל ברוטו בחודש - השכר הממוצע במשק.

הקיצוץ פגע גם בשכבה החזקה של הכדורגלנים, המיליונרים שביניהם, כשאחד הנתונים מספר את הסיפור כולו: כמות השחקנים שמרוויחים מעל למיליון שקל ברוטו בשנה הצטמצם העונה בלא פחות מ־40% וירד מ-52 ל־35 בלבד.

שמעון גרשון. ספג ירידה של 50% בתלוש השכר צילום: ראובן שוורץ

בית"ר מציגה הקיצוץ הגדול

בבית"ר ירושלים הקיצוצים היו השנה כואבים במיוחד. אם ממוצע שכר השחקנים הישראלים עמד שם בשנה שעברה על 41 אלף שקל, אז לאחר הקיצוץ הקיבוצי של 20% מצד בכירי הישראלים, כמו ברק יצחקי, אבירם ברוכיאן טוטו תמוז, עמית בן שושן וחבריהם - השכר הממוצע ירד ל־33 אלף שקל בחודש. שחקנים כגון עידן טל ושמעון גרשון חוו ירידה של 50% בתלוש השכר שלהם.

יש להדגיש כי בעונה הבאה, אם יו"ר בית"ר ירושלים, איציק קורנפיין לא יצליח למכור את השחקנים הבכירים שלו, יהיה עליו לעמוד בחוזיהם המקוריים של השחקנים - מבלי יכולת לקצץ בשכרם. זאת, על פי סיכום בין הצדדים. כלומר, בית"ר ירושלים חייבת למכור.

שחקנים הסכימו לקיצוץ בן 50% העונה בתמורה לכך שבעונה הבאה, עונה בה אין לשניים חוזה, יוגש להם חוזה לעונה נוספת בתנאי החוזה המקוריים.

גורם בבית"ר טען השבוע כי מעבר לרצון העז למכור בקיץ שחקנים בכירים, יוצע לשחקנים אחרים להמשיך בחוזים המקוצצים. זאת לאחר ש"הם יבינו שלא תהיה להם ברירה כיוון שגם לאחר הקיצוץ חוזיהם נחשבים לשמנים מאוד ביחס למה שיוכלו לקבל בקבוצות אחרות".

בית"ר למעשה איבדה את הבכורה בראשות טבלת השכר לטובת מכבי חיפה, שם ממוצע השכר נשאר בסדר גודל של 38.5 אלף שקל בחודש לשחקן הישראלי. הפועל תל אביב במקום השני עם שכר ממוצע של 37 אלף שקל כשאיתי שכטר, דדי בן דיין וגילי ורמוט (שאמור לקבל שדרוג משמעותי בחוזהו בקרוב) אחראים בעיקר לממוצע השכר הגבוה.

מכבי תל אביב, על פי הנתונים, מציגה שכר ממוצע של כ־31 אלף שקל בחודש לעומת 37 אלף שקל בעונה שעברה, זאת אף שהקבוצה נשארה עם אותם חוזים שנה שנייה ברציפות. הירידה באה ככל הנראה בעקבות קיצוץ שכר בהסכמה שנעשה לגיז'רמו ישראלביץ' (הוריד 30% משכרו) וליניב עזרן שנפצע ומקבל כספי ביטוח שלא יוצאים מתקציב המועדון.

הפערים עצומים

הפערים בין ארבע הגדולות לשאר הליגה הוא עצום. נוסף על כך, כל העולות החדשות לליגת העל - הפועל רעננה, אחי נצרת, הפועל עכו, הפועל רמת גן והפועל חיפה - בקושי מצליחות לגרד את תקציב המינימום, וממוצע השכר בכל חמש הקבוצות האלו של השחקן הישראלי, שימו לב, הוא 12 אלף שקל בחודש.

מצבן הכלכלי של אותן קבוצות, שמהוות יותר מרבע הקבוצות בליגת העל, הוא בכי רע. אצל הפתח תקוואיות, בני יהודה, מכבי נתניה והפועל באר שבע ממוצע שכר השחקן הישראלי הוא 21 אלף שקל בחודש.

במכבי נתניה סבלו העונה מהקיצוץ הגבוה ביותר בתקציב השכר. מדובר בירידה של 50% בתקציב השכר של המועדון (17 אלף שקל בחודש לעומת 33 אלף שקל בחודש בשנה שעברה). זאב חיימוביץ', איתי שכטר, לירן שטראובר ודדי בן דיין עזבו את נתניה בתחילת העונה ופינו את הבמה לעשרה שחקנים/חיילים בסגל של ראובן עטר.

גילי ורמוט (מימין) ואיתי שכטר. חלק מהסיבות לקפיצה בתקציב השכר של הפועל צילום: ראובן שוורץ

כדורסל: התנהגות מבישה של האיגוד

לצערנו, השנה סירבאיגוד הכדורסל לחשוף את נתוני השכר המופיעים ברשות לבקרה תקציבית גם לאחר פניות רבות, והזכיר לנו למה שמו עולה תמיד בקונוטציות של מקום מיושן וחסר שקיפות.

בכדורגל הנתונים סופקו במלואם על ידי הבקרה התקציבית; בכדורסל ביישו עצמם אנשי האיגוד עם סיפורי אלף לילה ולילה המתרצים את אי חשיפת הנתונים. לבסוף, אחרי מריחות כאלו ואחרות, הסתפקו בשליחת הודעה לקונית לפיה "חלה ירידה בשכר השחקנים".

איגוד הכדורסל בישראל סובל כבר שנים מביקורת נוקבת. מיושן, לא יעיל ובעלי תפקידים לא מתאימים היו רק חלק מהביקורות. זאת גם הסיבה העיקרית לכך שהוקמה מינהלת הליגה המצליחה של אבנר קופל.

ייתכן שסירובו של האיגוד לחשוף את הנתונים נובע מכל הקשור למלחמת חוק השחקן הישראלי שהאיגוד עסוק בה לאחרונה, וייתכן שלא. כך או כך, הגיע הזמן לשדרוג מערכות משמעותי בלשכה של שי שני וחבריו, כי ככה אי אפשר להמשיך.

בכל מקרה, ראשי קבוצות הליגה לא התביישו לספק את הנתונים שאיגוד הכדורסל לא רצה לחשוף.

מכבי וכל היתר

בכדורסל יש צורך להסביר את התהליך המוזר שעובר הענף. מצד אחד, החוק הישראלי ממשיך לגרום לכך ששכר השחקנים הישראלים יהיה מעבר לפרופורציות הנכונות, זאת לטענת ראשי הקבוצות. בפועל, בעקבות המשבר הכלכלי הסכומים ירדו משמעותית ביחס לעונה שעברה.

העונה, מתוך 12 קבוצות בליגה, חמש "מתגאות" בתקציב המינימום של 4 מיליון השקלים. זאת הפעם הראשונה בליגת העל שקרוב ל־50% מהקבוצות לא מצליחות להתרומם כלכלית, לגייס ספונסרים ולהביא לכך שתהיה תחרות כדורסל מרשימה בליגה, וכפועל יוצא מכך אנו רואים קבוצות בינוניות ומטה, עם ישראלים שלרוב הוצאו מסגלים של הליגה הלאומית, מציגות רמת כדורסל מחרידה.

החלוקה ברורה: מכבי תל אביב וכל היתר. במכבי תל אביב לא חלו הרבה שינויים ביחס לסכומים שהפנו לסגל הישראלי וממוצע השכר נותר על 150 אלף שקל ברוטו - זהה לשנה שעברה.

במדינת הכדורסל הנוספת שקיימת בארץ, מסתמנת ירידה של כ־20% ביחס לעונה שעברה. הממוצע המדויק אשתקד עומד על 23 אלף שקל - משכורתו של שחקן ישראלי בכל 11 הקבוצות הנותרות. המשבר הכלכלי שגרם לקיץ יבש, הקיצוצים בחוזים והעובדה שצעירים רבים הסכימו לשחק בשביל גרושים בליגת העל אחרי עונה־שתיים בליגה הלאומית, הביאה לצניחה הגדולה בענף.

על פי בכירי הענף, שכר השחקן הישראלי העונה (מעבר למכבי תל אביב) עומד על 17 אלף שקל ברוטו בחודש. מדובר בירידה דרסטית, או כפי שטרח איגוד הכדורסל לומר בנושא: "עונת 2009/10 מתאפיינת בהקטנת תקציבי קבוצות הכדורסל, כפועל יוצא מהמצב הכלכלי במשק הישראלי. כתוצאה מכך גם תקציבי שכר השחקנים ירד". עוד הוסיף האיגוד בתשובה לקונית תוך כדי התחמקות מהבאת הנתונים המלאים: "לאור המצב הכלכלי, קבוצות לא ממהרות לערוך שינויים במצבת השחקנים והצוותים המקצועיים בשונה מהעונה הקודמת, זאת כדי לא להוסיף עלויות".

כדוריד וכדורעף: אין חדש

בכדוריד ובכדורעף, שני ענפי הכדור הנוספים והצנועים יותר, אין הרבה חדש. מצבם הכלכלי של הענפים והמשכורות המשולמות בהם ממשיכים להיות הרחק מאחור ביחס לאחיהם הגדולים מהכדורסל והכדורגל. הבסיס לחוסר השינוי הדרמטי נעוץ בעובדה שענפים אלו מתבססים רובם ככולם על תקציבים של רשויות מקומיות וספונסרים קטנים, ואין להם יכולת להתרומם בגלל החשיפה המוגבלת וחוסר העניין היחסי מצד התקשורת.

משכורת שחקן כדורעף ממשיכה לנוע בין 3,000 ל־5,000 שקל בחודש, כאשר בשלוש הגדולות, שהן מטה אשר, מכבי תל אביב והוד השרון, יש לפחות שלושה שחקנים שמקבלים 9,000 שקל.

בכדוריד, עושה רושם, אלו ימים של תנופה יחסית. קיימת מגמת חשיפה מוגברת מצד גורמים הקשורים בענף, אבל עדיין מדובר באלמנטים שלא הביאו לצמיחה כלכלית. שחקן ישראלי ממוצע בארבע הגדולות מקבל שכר הנע בין 6,000 שקל ל־8,000 שקל בחודש, ובשאר הקבוצות בדרג בינוני־נמוך השכר הממוצע הוא 5,000 שקל, כאשר ראוי לציון שבליגת הכדוריד משחקים הרבה מאוד חיילים.