ההישג האמיתי של אברם גרנט

עד לא מזמן היה אברם גרנט צבוע בצבעים מאוד לא מחמיאים בעיני התקשורת הבריטית. זאת בעיקר בגלל הדרך בה קיבל את תפקידו בצ'לסי. הוא "דקר בגב" את אהוב הקהל והתקשורת, ז'וזה מוריניו והחליף אותו בגלל קשרים חבריים עם רומן אברמוביץ', ולא בגלל יכולות מקצועיות. וזה עורר חלחלה בקרב אוהדי הכדורגל האנגלי.

גם הדרך בה החליף את פול הארט האנגלי בתפקיד מנג'ר פורטסמות' עצבנה רבים. גם לו "לקח את העבודה" לאחר תקופה קצרה כ"מנהל ספורטיבי".

אבל אם יש משהו שהאנגלים אוהבים זה קרב נגד כל הסיכויים. זה חלק מהזהות הלאומית שלהם - המאבקים הללו against all odds. מדובר הרי על עם שמהלל את אחת מהתבוסות הגדולות ביותר שלו במלחמת העולם השנייה – בדנקרק. הם קוראים לו "הנס בדנקרק", בגלל שהצליחו להציל פלוגות שהובסו על ידי הגרמנים. הבריטים פשוט מתים על זה – על המלחמה נגד כל הסיכויים, על כל העניין הזה של הדם היזע והדמעות של ווינסטון צ'רצ'יל.

אברם גרנט חוגג אתמול באצטדיון וומבלי צילום: רויטרס

ובדיוק לרוח הזאת התחבר גרנט. ובכך גם הצליח לנקות את תדמיתו המוכתמת. "חייבים להוריד את הכובע בפני גרנט", אומר ניק שזפאניק, שמסקר את פורטסמות' עבור "הסאנדיי טיימס". "הוא הוציא את הבלתי אפשרי משום דבר".

המאמן הישראלי נלחם נגד כל הסיכויים לאורך העונה וטרח להראות ולהבליט זאת בתקשורת.

אין בכוונתי להמעיט מהישגו של גרנט. הוא אכן נלחם נגד כל הסיכויים: שחקנים חשובים שנותרו בקבוצה שרוקנה כמעט מכל שחקן איכותי בגלל קשייה הכלכליים נפצעו. עם חלק מהשחקנים הבכירים האחרים לא היה יכול לשחק בגלל שהם או הקבוצה ממנה נרכשו היו מקבלים בונוסים כבדים על המשחק בחצי הגמר – עניין הרסני עבור קבוצה שלא יכולה לשלם משכורות.

בנוסף, יום לפני משחק חצי הגמר נגד טוטנהאם ירדה פומפי באופן רשמי לליגת המשנה. גרנט, בזכות העמידה האצילית בקשיים הבלתי אפשריים, ניקה את תדמיתו באנגליה.

וזה ההישג הגדול ביותר שלו העונה. ובזכות ההישג הזה הוא עוד עשוי לקבל הצעת אימון מפתה במיוחד בקבוצת פרמיירליג. ראשי ווסטהאם כבר הביעו עניין.

גרנט - גיבור מעמד הפועלים

ההחלטה החשובה ביותר שעשה גרנט בקריירה שלו באנגליה היתה להישאר בפורטסמות' למרות שלא ממש היה לו סיכוי להשאיר את הקבוצה בליגה. ההחלטה השנייה שהיתה מצוינת עבורו מבחינה תדמיתית, היתה לתקוף את הבוסים שלו לשעבר – ולטעון ששיקרו לו על מצבה הכלכלי של הקבוצה. זה היה חשוב מאוד מבחינתו. הוא יצא נגד אלו שהאנגלים היו בטוחים שהוא "האיש שלהם".

ההסתייגות הפומבית מהבוסים ומהלכים כגון איסוף תרומות ממשכורות השחקנים המנופחות (שהביאו למשבר העמוק) כדי להשאיר ארבעה עובדים שפוטרו, עשו פלאים לתדמיתו. באופן מפתיע, גם הסיפור עם מכון המסג'ים גם עזר לשיפור תדמיתו בקרב אוהד הכדורגל הממוצע בבריטניה.

וכך גרנט לחץ על הנקודות הנכונות האחרות: "הדבר הכי פשוט זה לוותר, אבל אני לא מאמין בזה", אמר ושוב הזכיר את ווינסטון צ'רצ'יל. "החלטנו להילחם, אני ניסיתי כל יום להשאיר את המועדון בחיים ולהעניק לאנשים שלא עשו שום דבר רק תקווה. הרבה דברים ריגשו אותי, לראות את האנשים שהיו אמורים להיות מפוטרים חוגגים עם השחקנים, שתרמו מהמשכורות שלהם כדי שיישארו בעבודתם, זה מרגש".

לפני משחק חצי הגמר, הזכיר גרנט לשחקנים את המצב הקשה של המועדון ועל לוח הקבוצה בחדר ההלבשה כתב: 'The difference between good and great is extra effort' - "ההבדל בין טוב למצוין זה המאמץ הנוסף" בתרגום חופשי.

גרנט אימץ את המשפט מדאפי דוהרטי - מאמן הקולג' האגדי של קבוצת הפוטבול מישיגן סטייט ספרטנס - ובכך הצליח גרנט לעשות את התפקיד העיקרי שמצפים ממאמן לעשות באנגליה – להעניק השראה לשחקניו.

גרנט תמיד ידע לדבר עם שחקנים, לחבר אותם לעניינים גדולים יותר מאשר כדורגל. בצ'לסי הוא נתקל במקצוענים קרים שפשוט לא כיבדו את דרכי עבודתו או הדרך בה קיבל את התפקיד. כשניסה להראות לשחקניו בצ'לסי סרטים של מייקל ג'ורדן הם המשיכו לשחק בקלפים, למשל.

לפורטסמות' כבר הגיע כ"מאמן צ'לסי לשעבר", מה שעזר לו לזכות בכבודם של השחקנים, חלקם הגדול לפחות. הוא אפילו זכה לכינוי החביב "הדוד אברם" - שונה לחלוטין מהכינויים המשפילים שקיבל בצ'לסי - "אברג' גרנט" למשל.

"אברם גרנט, הרוח האמיתית של פומפי" נכתב בשלט שנתלה בוומבלי. בתחילת העונה לא היה ניתן לדמיין שלטים כאלה.

גרנט - יו"ר ההתאחדות לכדורגל הבא

אם נשים את הסיפורים האנושיים בצד, הרי לא ממש הוגן שפורטסמות', שתשתמש בבונוס על העפלה לגמר (2.5 מיליון ליש"ט) כדי לכסות חובות של יותר מ-70 מיליון ליש"ט, תתמודד על הגביע היוקרתי. זה לא הוגן עבור קבוצות שניהלו אורח חיים בריא וחסכני יותר. אופ"א דוחפת את תקנות הפייר פליי הפיננסי (לפיהן קבוצה לא תוכל להוציא יותר מאשר היא מכניסה) בשביל למנוע מקרים כמו פורטסמות', בשביל לקדם ניהול בריא.

ההעפלה של פורטסמות' אולי לא תפגע במאמצים של אופ"א, שלא תאשר לה לשחק בליגת אירופה בשנה הבאה, אבל היא שם כדי להציק. כדי להראות שלעיתים גם מי שלא מנהל את הקבוצה כמו שצריך, מצליח על המגרש.