3 הערות לקראת ברצלונה - ארסנל
על הנייר לארסנל אין סיכוי. ברצלונה משלמת 140 מיליון יורו יותר לשחקניה מאשר יריבתה הלונדונית. היא אלופת אירופה ויש לה את השחקן הטוב בתבל. ובכל זאת, בליגת האלופות אגדות נולדות
"זה הקבוצה כי טובה שראיתי בחיי והכי טובה שאי פעם התמודדתי מולה", הודה ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, שתתמודד היום מול בארסה על מקום בחצי גמר ליגת האלופות.
ההנחה היא שארסנל וברצלונה הם שני מועדונים שמתנהלים על פי אותם ערכים – מדיניות נוער מפותחת, כדורגל התקפי וניהול כספי שמרני. ולכן ההבדל הגדול בין הקבוצות נעוץ בכסף הרב יותר שברצלונה מכניסה ומוציאה.
אם ברצלונה יכלה להרשות לעצמה לרכוש את זלאטן איברהימוביץ' במחיר שיא של כ-50 מיליון יורו + סמואל אטו, אז ארסנל מעולם לא הוציאה יותר מ-17 מיליון יורו על שחקן (אנדריי ארשאבין).
אבל הרכש פחות משמעותי, שכר השחקנים הוא העיקר. העיתונאי סיימון קופר והכלכלן סטפן סיזמאנסקי למדו במשך עשרות שנים מאות אלפי העברות של שחקנים בין קבוצות וגילו שרכישות שחקנים חדשים עוזרות רק ב-16% מהמקרים. עם זאת, שמירה על הסגל הקיים ושיפור תנאיו מסייעות לקבוצה ב-92% מהמקרים.
גם אם מנתחים את הנתונים הללו אין לארסנל סיכוי. הקבוצה מלונדון משלמת לשחקניה בערך 120 מיליון יורו בשנה בעוד שחקני ברצלונה זוכים ל-260 מיליון יורו בעונה. ובעוד לברצלונה יש שבעה שחקנים ברשימת 50 השחקנים בעלי המשכורות הגבוהות בעולם, לארסנל יש רק שחקן אחד.
ובהנחה שברצלונה מגובשת יותר ומאחוריה סגנון מובנה ואיתן יותר – כלומר היא לא ריאל מדריד ולא יכולה להיתפס עם המכנסיים למטה נגד קבוצה נחותה יותר (ליון)- אז הרי שבאמת אין לשחקנים של ארסן ונגר סיכוי. בייחוד עם חמישה שחקני הרכב פצועים (ארשאבין, אלכס סונג, רובין ואן פרסי, וויליאם גאלאס וססק פאברגאס).
בקיצור, נו צ'אנס.
בנדטנר. לא כזה גרוע צילום: אי פי אי אבל לכאן נכנסת מילה נפלאה שכמעט כל אחד שמע באסיפות הורים - פוטנציאל.
אז השאלה הגדולה להערב היא "האם לשחקני ארסנל יש פוטנציאל לשחק כמו קבוצה עם תקציב שכר של 250 מיליון יורו?"
ונגר מאמין שיש לו דור שחקנים ששווה ערך לדור שגדל במנצ'סטר יונייטד בשנות התשעים (דיוויד בקהאם, ראיין גיגס, גארי נוויל ועוד) וכבש את אירופה ב-1999. שחקנים כמו בקהאם וגיגס קיבלו משכורות נמוכות יחסית אבל הציגו כדורגל משובח וניצחו קבוצות טובות ויקרות יותר על הנייר (באיירן מינכן ויובנטוס, למשל).
וגם כאן, דנילסון, אבו דיאבי, סאמיר נאסרי, ת'יאו ווקלוט וחבריהם אולי לא נתפסים כשחקנים מהדרג הראשון אבל ונגר מאמין שהם יגיעו לשם – ושבערבים מסוימים הם כבר שם.
2. אפשר להגיד דברים רבים על ארסנל של ארסן ונגר. שהקבוצה חלשה מבחינה פיזית, שהיא נופלת תמיד ברגעים הגדולים, שהיא קורסת מול קבוצות גדולות. אבל אי אפשר לקחת משחקניו של ארסן ונגר את החוסן המנטלי שהם הראו שוב ושוב העונה. הקבוצה כבר פיגרה מאחוריי צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד ביותר מתשע נקודות פעמיים העונה, ובכל זאת עדיין נותרה במרוץ לאליפות. הנתון המדהים יותר הוא שקבוצתו של ונגר כבשה 20 שערים ב-10 הדקות האחרונות של משחקי הפרמיירליג. בשבוע שעבר כבשה שני שערים נגד ברצלונה בדקות האחרונות של המפגש באצטדיון האמירייטס.
זה כנראה קשור לכושר הגופני – קבוצותיו של ונגר תמיד רצו מהר יותר מאשר קבוצות אחרות (זה מוכח סטטיסטית) – אבל גם לאישיות שהתפתחה עם השנים לסגל. "הקאמבקים מראים שלקבוצה הזו יש אופי", אמר ונגר. "אנחנו הראנו את זה לאורך העונה ואנחנו יכולים לעשות את זה מול ברצלונה".
כן, ברצלונה איכותית הרבה יותר מארסנל אבל היא לא תוכל לנוח עד שריקת הסיום.
3. שחקן שמייצג את ארסנל הנוכחית של ארסן ונגר יותר מכולם, כך לפחות לטעמי, הוא ניקלאס בנדטנר. החלוץ הדני הגבוה נראה גמלוני וגם נחשב למחמיצן כרוני. בגלל זה פרשנים, בישראל ובעולם, נוטים לזלזל בו.
במשחק האחרון השדר והפרשן של ערוץ 5 כל כך היו עסוקים בלמצוא דרכים יצירתיות לבקר את בנדטנר שהם לא שמו לב שהוא בישל את השער לת'יאו וולקוט והיה מעורב במהלך שהביא את הפנדל ממנו נכבש השוויון.
בנדטנר גבוה, אתלטי וחזק. הוא מטריד את הבלמים של כל קבוצה וגם כובש שערים חשובים עבור ארסנל – בדקות האחרונות, אלא מה.
בנבחרת דנמרק, שם הוא נראה משוחרר יותר, הוא גם כובש שערים מרהיבים. הוא לא גרוע כמו שאומרים לכם. אל תאמינו לתקשורת.
והנה שאלה לכל המלעיזים: איפה היה דידייה דרוגבה בגיל 22?
אה, החלוץ של צ'לסי, שלפי רבים הוא הטוב בעולם בגלל השילוב של הגובה, העוצמה והטכניקה שלו, שיחק בלה מאן, קבוצת כדורגל עלובה בצרפת, וכבש 12 שערים ב-64 הופעות. לבנדטנר יש העונה כבר 12 שערים באחת מקבוצות הכדורגל הבכירות ביבשת.
ואולי, רק אולי, מאמן שגידל חלוצים כמו ג'ורג' וואה, יורגן קלינסמן ותיירי הנרי, יודע משהו על בנדטנר שפרשנים במזרח התיכון לא.
