אייר ג'ורדן עדיין משיג מה שהוא רוצה

לא רק במזרח התיכון עושים לאמריקאים הפתעות שהם לא אוהבים. גם הגרמנים גילו השבוע שיש דברים שאסור לעשות, כמו לדרוך על כמה קשרי ספורט קדושים בין אתלטים לתאגידים גדולים וחזקים במיוחד. כזהו הקשר בין נייקי למייקל ג'ורדן, קשר שהניב את המותג המצליח ביותר בהיסטוריה של מותגי הספורט — "אייר ג'ורדן". מותג, אגב, שחצה את רף ההכנסות בשנה של מיליארד דולר.

ג'ורדן, אף שפרש מהמשחק לפני כמעט עשור, עדיין מקדם את המותג אייר ג'ורדן. אחרי הכל, זוהי ההצלחה הגדולה ביותר בקריירה העסקית שלו. אלא שג'ורדן הוא גם אב לשחקן מכללות בשם מרקוס, שמשחק באוניברסיטת מרכז פלורידה, או UCF (כי משום מה, כל מכללה חייבת קיצור). כמחווה של רצון טוב, יחסי ציבור, או סתם כי לא הבינה במה מדובר, האוניברסיטה הרשתה למרקוס לשחק עם נעלי אייר ג'ורדן. עד כאן הכל נשמע טבעי, כמעט נטול משמעות. אלא ש־UCF היתה קשורה בהסכם עם חברת נעליים אחרת שאולי שמעתם עליה, אדידס.

מייקל ג'ורדן. המותג שלו מכניס יותר מ-1 מיליארד דולר בשנה צילום: MCT

כשאלוהים רואה אדידס

הקשרים שבין תאגידי לבוש לאוניברסיטאות, שאמורות לספק בעיקר חינוך, נראים אולי לא טבעיים במיוחד, אבל הם בחירה כלכלית שמולה עומדת כל אוניברסיטה. וישנן תוכניות ספורט שמסרבות לקבל חסויות, גם במחיר של אובדן הסיכוי להיהפך לאימפריה בתחומן.

בכל אופן, זהו אינו המקרה של מרכז פלורידה, שם החוזה בין המכללה לאדידס הכניס לה כ־3 מיליון דולר על פני שש שנים תמורת ההתחייבות הפשוטה שכל אנשי הסגל והשחקנים ינעלו וילבשו את בגדיה.

עוד לפני שמרקוס גויס לשחק במכללה, הוא דיבר על הסעיף הזה עם הצוות המקצועי. "יש כאן מידת חשיבות גדולה לשם ג'ורדן כמותג וכמשפחה", אמר. "זה לא חוסר כבוד לאדידס, שאני מעריך מאוד, אבל אני אנעל נעלי ג'ורדן. המדים יהיו אדידס, וכל שאר הציוד יהיה אדידס, אבל הנעליים יהיו מהמותג של ג'ורדן". לדבריו, גם המכללה קיבלה את הסכמת אדידס. אלא שאדידס הוציאה הודעה סותרת שאמרה שיש חוזה ויש לכבדו. ככה זה הגרמנים: תמיד טכניים, תמיד עם חוזים, ותמיד מחפשים סיבה למלחמה.

כאשר הסיפור פרץ לראשונה, לפני חצי שנה, המכללה ואדידס היו בשיחות על הארכת הקשר לשש שנים נוספות, שכן החוזה הקיים מסתיים בסוף יוני, בעוד כשלושה חודשים. הצד השקט בסיפור, חברת נייקי, מיוצגת היטב בפלורידה עם חוזים עם אוניברסיטאות פלורידה, פלורידה סטייס ומיאמי, ולא הביעה עניין במכללה רביעית במדינה, מה גם שמרכז פלורידה ותוכניות הספורט שלה נחשבת לנחותה ביחס לשלוש האחרות בכל הנוגע לענפי הספורט הגדולים של המכללות — פוטבול וכדורסל.

אתיקה? לא עכשיו

למעשה, יש כאן יותר מקשר משפחתי לנייקי, ואף יותר מקרב בין שני תאגידים. שאלות אתיות עולות גם הן, כגון: האם לאוניברסיטה מותר להחליט עבור סטודנט אילו נעליים ינעל? ואם כן, מדוע שלא תחתום אוניברסיטה חוזה מחייב לכל המרצים, או לפי בניינים? ולמה לעצור שם? אם חוזים בין תאגידים למוסדות חינוך הופכים למעין דת מחייבת, והאוניברסיטאות רוצות את הכסף, למה שבניינים שמממנת משפחת אצולה מסוימת לא יחייבו חבישת כובע טמבל, באותה מידה שבה בבתי הכנסת חובשים כיפה? אלא, שבאמריקה של היום, שבה כל מוסד משווע לכסף, שאלות מסוג אלה אפילו לא עולות לדיון.

בנובמבר ניתנה התשובה: ג'ורדן הצעיר שיחק במשחק ראווה עם הנעליים של פאפא מייקל.

אנדראה קורסו, הדובר של אדידס, שחרר את ההצהרה הבאה: "אוניברסיטת מרכז פלורידה בחרה לא לעמוד בהתחייבות ובחוזה עם אדידס. כתוצאה מכך, בחרנו שלא להאריך את החוזה עמה". לא תופתעו שהגרמנים הראו לאמריקאים שהם מעדיפים להיות אירופים — לדבוק באתיות, כלומר בחוזים ולא במעשים; לתת כבוד לניירות חתומים ולא לאייקון הספורטיבי הגדול ביותר שחי היום באמריקה.

עסקים כרגיל

אבל אצל האמריקאים העסקים כרגיל. החלל שיצר התאגיד הגרמני עמד באוויר ארבעה חודשים בדיוק - השבוע הודיעה נייקי, אותו צד רדום בסיפור, על כך שחתמה על חוזה עם אוניברסיטת מרכז פלורידה, לפי תספק את כל הציוד לכל ענפי הספורט בחמש השנים הבאות. האמריקאים לא אוהבים שמתעסקים להם בפטריוטיות שלהם. הם לא אוהבים שמשפילים את סגן הנשיא שלהם, ולא אוהבים שתאגידים גרמניים מתעסקים עם אצולת הכדורסל.

אולי גם העולם התאגידי השתנה. חוזה הוא חוזה רק כשנוח לך, בדרך כלל זה נכון למעסיקים, אבל לפעמים גם המועסק יכול להיות חזק, חזק מדי. וכאן יצאה אדידס גם קטנונית וגם מופסדת, והגרמנים יכולים רק לשמוח על כך שעמרי כספי לא היה שותף לסיפור איכשהו. כי אז היתה נוספת לו גם זווית של אנטישמיות.