מונדיאל מופקע מההמונים
האם פיפ"א מוכנה להפסיד הכנסות כדי לאפשר למשחק ההמונים להתקרב להמונים? לא כרגע
המונדיאל בדרום אפריקה כבר ממש קרוב, אבל שורה של ידיעות מהימים האחרונים מלמדות עד כמה רחוק לפעמים משחק ההמונים מההמונים עצמם, כלומר מאוהדי הכדורגל.
נתחיל במארחים. בשבוע שעבר הודיע משרד התיירות של דרום אפריקה כי הוא חוקר דיווחים שלפיהם עסקים במדינה, בעיקר בתי מלון, דורשים מתיירים סכומים מופקעים. החקירה הנוכחית מגיעה חודש בלבד אחרי שנפתחה חקירה בחשד לתיאום מחירים בין חברות התעופה במדינה. "קיבלנו דיווחים על כך שבתי אירוח במדינה מנפחים מחירים בצורה משמעותית", נאמר בהודעת המשרד, "ועד שנשתכנע אחרת, נחקור את הנושא ונחשוף את העובדות לציבור". עם זאת, בהודעה לא נמסר על אירועים ספציפיים של תיאום מחירים בין בתי מלון, ובעיקר לא הובהר מה הם מחירים "מנופחים", להבדיל מסתם מחירים גבוהים.
מי שבטוח לא היה צריך את החקירה הנוכחית הם חובבי הכדורגל בעולם, שגילו כבר מזמן שכדי להגשים את חלום המונדיאל הם יצטרכו לפתוח כמה קופות חיסכון. בישראל נמכרו לאחרונה חבילות בסיסיות - שכוללות טיסה, שלושה לילות במלון וכניסה למשחק זניח יחסית בשלב הראשון - במחיר התחלתי של 3,000 דולר. מי שירצה לראות משחק בשלבים מתקדמים ישלם עד 15 אלף דולר. בדיקות שקיימו עיתונים מאירופה מצביעות על זינוק של עד 300% במחירי הלינה, ואפילו גורמים בפיפ"א הודו לאחרונה שהמונדיאל הזה יהיה יקר מקודמיו. "ההערכות שדיברו על 450 אלף תיירים נראות עכשיו מוגזמות", ציין החודש מזכ"ל פיפ"א ג'רום ואלקה.
"לא מדינה זולה"
לזכות הדרום־אפריקאים ייאמר שהם הפנימו כנראה את המסר המרכזי של המשבר הכלכלי - לחמדנות יש מחיר. בטווח המיידי, החשש הוא שהחמדנות הזאת תגרום להרחקת תיירי מונדיאל פוטנציאליים. בטווח הארוך, החשש הוא מהכתמת התדמית העסקית של דרום אפריקה, דווקא כשהיא נמצאת במרכז ההתעניינות העולמית. "צריך להיאבק בתופעות כאלה בכל מחיר", נאמר בהודעה שפרסמה הממשלה, "כיוון שהן עלולות להרחיק הרבה חובבי כדורגל ולהביא להשלכות שליליות על התיירות בעתיד".
מנכ"לית מועצת התיירות של דרום אפריקה, מאטסטסי מארובה, היתה קצת פחות תמימה. "השוק מכתיב את המחירים שאנשים גובים", אמרה, "אבל אם גובים יותר מדי החדרים פשוט יהיו ריקים". במילים אחרות, הציפייה היא שהשוק יכתיב כרגיל את המחיר האופטימלי, אלא שספק אם המחיר הזה אופטימלי למאות מיליוני אוהדי כדורגל שפשוט לא מסוגלים לשלם אותו. אגב, מתברר שמאחורי המחירים הגבוהים עומדת גם תוכנית שיווקית מתוכננת.
"האסטרטגיה שלנו היתה לא לשווק את דרום אפריקה כמדינה זולה, אלא כיעד שנותן תמורה טובה למחיר", הודה לאחרונה ג'אבו מאבוזה, יו"ר חברת פיתוח התיירות המקומית.
הלקח היווני
אבל אם החקירה הנוכחית נשמעת רצינית בערך כמו לחקור מדוע מחיר הקרטיב בחוף הים באוגוסט גבוה ממחירו בינואר, לדרום־אפריקאים יש גם מה לעשות במישור הפרקטי. אם הם רוצים להפוך את האירוע לחגיגת כדורגל עולמית ולא למועדון סגור לאירופים מבוססים, הממשלה שם יכולה להתערב ולתמוך כלכלית ביוזמות שיציעו מחירי לינה סבירים. בהקשר זה הוצגו החודש תוכניות להקמת עיר אוהלים בפרברי יוהנסבורג, שתוכל לארח כ־1,500 אוהדים ב־40–65 דולר ללילה. זו אולי טיפה בים האוהדים, אבל זו התחלה.
ומה קורה בפיפ"א? בהתאחדות הכדורגל העולמית דאגו בשבועות האחרונים להיראות מודאגים. הסיבה הראשונה היא הספקות בנוגע ליכולת של המקומיים להעמיד עד פתיחת המשחקים אצטדיונים ותשתיות מוכנים. מי שעוקב אחרי אירועי הספורט הגדולים מכיר את הריטואל הזה: חודשים אחדים לפני טקס הפתיחה מזהירים שהמתקנים אינם מוכנים, בין השאר כדי להכניס את המערכת ללחץ. דבר דומה קרה לפני אולימפיאדת אתונה וגם אז, כמו תמיד, היוונים הספיקו לסיים בזמן את בניית המתקנים. למרות זאת, אם תשאלו היום יווני ברחוב מה הוא חושב על המיליארדים שנשפכו כדי לבנות באתונה אולמות פינג פונג ובדמינטון, לא בטוח שהוא יהיה מבסוט. הסיבה היא שהלוואות הענק שלקחה בזמנו יוון, בין השאר כדי לממן את המשחקים, נחשבות היום לאחד הגורמים למשבר הכלכלי החמור שפוקד את המדינה.
בכל מקרה, סביר להניח שכל המתקנים יהיו מוכנים בזמן לשריקת הפתיחה ב־11 ביוני.
לא לאנשים "רגילים"
אלא שאם יש משהו שבאמת מדאיג את ראשי פיפ"א זו האפשרות שנראה במהלך המשחקים קרחות ביציעים. הריחוק היחסי של דרום אפריקה ממרכזי הכדורגל - כלומר אירופה - יחד עם מחירי הכרטיסים הגבוהים ורמת האלימות במדינה, הביאו לקצב מכירת כרטיסים נמוך. פחות מ־100 ימים לפני שריקת הפתיחה, כ־800 אלף מתוך קרוב ל־3 מיליון כרטיסים שהוצעו למכירה טרם נמכרו. וזה, אגב, אף שלמקומיים מוצעים כרטיסים זולים יחסית.
חשוב לומר: הבאת המונדיאל למקומות שהם לא השווקים הטריוויאליים שלו היא מטרה חשובה. גם אם המהלכים האלה מעורבים תמיד בהמון פוליטיקה פנימית מלוכלכת, הם גם תורמים להפצת המשחק בעולם, או במונחים של פיפ"א "יצירת שווקים חדשים". אלא שזו לא חוכמה רק לבחור במדינה לא־אירופית כמארחת, פיפ"א צריכה גם לתמוך מבחינה כלכלית במהלך הזה. במילים אחרות, אוהדי כדורגל מהעולם, ולא רק העשירים שבהם, צריכים להיות מסוגלים לנסוע למקומות האלה.
הנקודה היא לא רק רומנטית ("הכדורגל שייך להמונים"), אלא גם כלכלית. לנוכחות של אוהדים אמיתיים, "פשוטים", במגרש יש כמובן תרומה לצבע של המשחק, להתרגשות שהוא מייצר, אבל גם להכנסות.
מגרשים ריקים פשוט נראים רע, אבל גם מגרשים מלאים במשפחות מבוססות ובאנשי עסקים הם לא המתכון לחוויית כדורגל אמיתית. לא שלאנשים אמידים אסור לראות כדורגל, אבל הצבע האמיתי מגיע מאותם אלפי אוהדים פנאטים, מכל שכבות האוכלוסייה, שמלווים את הקבוצה בנאמנות. האוהדים האלה הם עוד סיבה לפתוח את הטלוויזיה, מה שמגדיל גם את שווי הפרסום. בסופו של דבר, מה שמחבר אנשים למשחק הוא הרגש, תחושת הקירבה והפשטות של המשחק, ואם לא יהיו אנשים, בסוף גם לא יהיה כסף.
ברגע שבפיפ"א יפנימו את זה, הם יבינו שכדאי "להפסיד" קצת במחירי הכרטיסים כדי לאפשר לצופים רבים יותר להגיע לאצטדיון.
כולם יכולים להרוויח
לא שיש לפיפ"א בעיה לספוג מהלך שכזה. בתחילת השנה הודיע מזכ"ל הארגון שבפיפ"א מצפים להכנסות של 3.5 מיליארד דולר מהמונדיאל - מזכויות שידור, כרטיסים, פרסום ומוצרים נלווים. מדובר בשיא של כל הזמנים, הגבוה ב־900 מיליון מהכנסות הטורניר שהתקיים בגרמניה לפני ארבע שנים.
מכירת הכרטיסים לבדה אמורה להכניס לארגון 423 מיליון דולר. לא צריך להיות תמים. גם אם המחירים יירדו, עדיין יישארו מאות מיליוני אוהדי כדורגל בעולם שלא יוכלו לממן את התענוג. אבל אם נגדיל אפילו בקצת את היכולת של האנשים לראות את אירוע השיא של הכדורגל, כולם ירוויחו, אפילו העסקנים.
מונדיאל 2010 - המספרים שלפני
4.5 מיליארד דולר
תקציב ממשלת דרום אפריקה לאירוח המונדיאל
* 1.2 מיליארד דולר - השקעה ממשלתית בתשתיות
* 1.15 מיליארד דולר - השקעה ממשלתית בבניית ושיפוץ באצטדיונים
* 91 מיליון דולר - תקציב תוספת לביטחון
* 20.5 מיליון דולר - השקעה בטקס הפתיחה והסיום + אירועי תרבות ואמנות במהלך המשחקים
* 2.3 מיליון דולר - השקעה באירועים סביב המונדיאל (פסטיבלים, משחקי רחוב וכ')
3.5 מיליארד דולר
צפי ההכנסות למונדיאל