כך יכול מאמן זר להשפיע על מדינה שלמה

לפני כשבועיים, אחרי רעידת האדמה האדירה שזעזעה את צ'ילה, ארגנו תחנות הטלוויזיה במדינה מרתון שידורים לגיוס כספים לטובת ניצולי הרעש. בתוכנית הופיעו פוליטיקאים ואמנים רבים, אבל את ההופעה המרגשת סיפק דווקא מאמן נבחרת הכדורגל של צ'ילה, הארגנטיני מרסלו ביאלסה.

"אני חוזר עכשיו מקונסטיטוסיון (העיר שנפגעה קשה במיוחד מהרעש) עם כאב גדול, אבל גם עם הרבה תקווה", אמר ביאלסה. "נפגשתי שם עם האנשים, וראיתי איך למרות הקושי הם כבר נחושים לבנות את הכל מחדש". אם הציטוט הזה נשמע יותר כמו אמירה של פוליטיקאי משופשף מאשר של מאמן כדורגל, זה לא במקרה, כי התפקיד של ביאלסה בצ'ילה כבר מזמן לא מסתכם בלחלק הוראות לשחקנים במגרש.

53 קבוצות בפייסבוק

ביאלסה, בן 55, מכונה אל לוקו ("המשוגע") בגלל סגנון המשחק ההתקפי עד כדי התאבדות שהוא מנהיג בקבוצות שלו, הצעקות שהוא ממטיר מהקווים וההתנהלות המיוחדת שלו. אבל אם הוא משוגע, הרי שאת היחס שלו הוא זוכה מאז שמונה למאמנה של לה רוחה ("האדומה" - כינויה של נבחרת צ'ילה) אין דרך להגדיר אלא כטירוף מוחלט.

באוגוסט 2007 קיבל ביאלסה לידיו נבחרת כדורגל בינונית ומיואשת. שנתיים אחר כך העפילה צ'ילה למונדיאל שייערך ביוני בדרום אפריקה, אחרי 12 שנות היעדרות מהטורניר, כשהיא מזנקת מהמקום ה־45 בעולם למקום ה־15.

ההישגים האלה כבר העניקו לו את ההכרה כגדול מאמני הנבחרת בכל הזמנים, אבל בזה רק מתחילה הביאלסמאניה, כמו שמכונה בדרום אמריקה ההערצה למאמן.

הנה רשימה חלקית: 53 קבוצות פייסבוק מוקדשות לביאלסה, שנבחר ב־2008 ל"זר המשפיע ביותר בצ'ילה" ודורג לאחרונה כאחד מסמלי הסקס הבולטים במדינה. אצטדיונה של קבוצת נעוריו - ניואלס אולד בויס מארגנטינה - נקרא לפני חודשים אחדים על שמו, והממשל הצ'יליאני אף העביר לאחרונה, כאות של כבוד, החלטה שתאפשר לו לקבל דרכון צ'יליאני. ההצלחה שלו הביאה לגל של ספרים על הנבחרת ועליו עצמו ולהוצאה מחודשת של הביוגרפיה שלו, שנקראת בתרגום חופשי "מספיק משוגע".

אתר אחד, מבין הבלוגים הרבים שמוקדשים לו, החליט ב־2009 לקדם את מועמדותו לנשיאות צ'ילה. באתר אחר מגייסים המעריצים תמיכה ברעיון שהוותיקן יכריז עליו כעל קדוש, כבוד שהיה שמור עד כה בעולם הכדורגל רק לאחד, דייגו ארמנדו מראדונה.

מרסלו ביאלסה. מצא 28 דרכים להציב שחקנים על המגרש, 11 דרכים להגיע לשער ו־17 מהלכים הגנתיים אפשריים צילום: אי פי אי

הנשיאה מאוהבת

הפוליטיקאים בצ'ילה לא פספסו את הפופולריות העצומה של ביאלסה, והם מנסים בכל הזדמנות לקשור את עצמם אליו. חלקם אף הודו שהם לומדים ממנו את סגנון הדיבור התקיף ומקבלים ממנו השראה. אחרי שנפגשה איתו, הודתה נשיאת צ'ילה לשעבר מישל באשלט שהיא חלמה זה זמן להכיר את המאמן. "ההחלטה למנות אותו היתה מצוינת", אמרה באשלט. "לא רק בגלל מה שהוא עושה, אלא בגלל שהוא מהווה מודל לחיקוי עבור הצעירים במדינה. הוא יודע ליצור עבודה בארגון, משיג תוצאות באמצעות משמעת ורצינות, אבל גם התלהבות".

אז מה הסוד של המשוגע? דבר ראשון, מקצוענות, משמעת ועבודה קשה. בראיון שקיים טען ביאלסה שהוא צפה במהלך הקריירה בקלטות וידיאו של יותר מ־25 אלף משחקים, שבהם הוא מצא 28 דרכים להציב שחקנים על המגרש, 11 דרכים להגיע לשער ו־17 מהלכים הגנתיים אפשריים. אחיו רפאל, שכיהן לפני שנים אחדות כשר החוץ של ארגנטינה, סיפר עליו שהוא עובד יותר שעות משהוא חי, ושחקן עבר ארגנטיני העיד בראיון שביאלסה נוהג לקום בשלוש לפנות בוקר ולצאת לריצה כדי לחשוב על המשחק הבא.

אבי לוזון. מה יו"ר ההתאחדות של צ'ילה יכול ללמד אותו בבחירת מאמנים? צילום: טל שחר

הזדהות ושיוויניות

המרכיב השני הוא החדרת ערכים לחניכיו, מעורבות חברתית ומתן דוגמה אישית. בשנים האחרונות הפך ביאלסה למעצב דעת קהל בצ'ילה. לאחרונה, אחרי שכבש את אוהדי הכדורגל, הוא עורך ברחבי המדינה מסע שבו הוא מעביר לאנשים בפריפריה הרצאות על מנהיגות, יזמות וחדשנות.

עלות הכניסה לאירועים היוקרתיים מגיעה עד 550 דולר, אבל ביאלסה מתעקש להגיע גם לחלקים הפחות מבוססים של המדינה. כך, למשל, הוא הרצה לאחרונה בפני 200 כורי פחם בצפון המדינה. - בחינם נשיא התאחדות הכדורגל הצ'יליאנית הצהיר בראיון שהוא מפנטז על כך שביאלסה יישאר בצ'ילה לתמיד. "גם אם הוא ילך, מה שאולי לא יקרה אף פעם, הוא אף לא ילך לגמרי, כי ההשפעה שלו לא נגמרת בשחקנים, אלא גם בציבור שמזדהה עם הנבחרת יותר מאי פעם".

והציבור אכן משתגע אחריו, מה שהופך את הנוכחות שלו גם לתופעה כלכלית ותקשורתית. העובדה שמדובר במאמן צבעוני ושהקבוצה שלו מחויבת למשחק התקפי מושכת יותר קהל למגרשים ומעלה את שיעורי הצפייה במשחקי הנבחרת. כל החברות שקשורות לצפייה בכדורגל - כמו רשתות שמוכרות טלווזיות וחברות הבירה הגדולות של צ'ילה - דיווחו בשנים האחרונות על עלייה דרמטית במכירות בזמן המשחקים. גם מחירי הכרטיסים במגרשים עלו ואנשים מוכנים לשלם עד 200 דולר עבור מקום טוב באצטדיון. נוסף על כך, נרשם בשנתיים האחרונות זינוק במכירות חולצות ושאר מוצרים נלווים של "האדומה", ויותר אנשים נוסעים בעקבות הנבחרת למשחקי חוץ ובקרוב גם למונדיאל. לבסוף, הצלחת הנבחרת מושכת אליה חברות פרסום והעלתה גם את ערכם הכלכלי של השחקנים שמככבים לאחרונה בשלל קמפיינים.

יחסית הוא זול

גם עם התקשורת מנהל המשוגע יחסים לא סטנדרטיים והוא מסרב להעניק ראיונות בלעדיים - לדבריו, כדי לשמור על שוויון הזדמנויות בקרב אמצעי התקשורת. מצד שני, במסיבות העיתונאים שלו הוא מקפיד לענות על כל שאלה, והן נמשכות לעתים גם שעות אחדות.

לכל זה יש גם מחיר מסוים. ביאלסה חתום על חוזה שיסתיים אחרי המונדיאל שבמסגרתו הוא מרוויח 1.5 מיליון דולר בשנה, מה שהופך אותו למאמן השני הכי יקר ביבשת אחרי דונגה הברזילאי. "אמנם המספרים הם מה שמניע את הספורט הזה, אבל אני לא באתי בשביל הכסף", אומר ביאלסה, שידוע בכך שהוא נוהג במכונית ניסאן פשוטה למדי. גם בהתאחדות הכדורגל של צ'ילה מסכימים. "יחסית לתמורה שקיבלנו ממנו, הוא מאמן זול מאוד", אמר נשיא הארגון. ומה הפלא? מאז שביאלסה הגיעה נהנתה ההתאחדות מהכנסות בסכום של 5 מיליון דולר.

ההתנגדות הזו לממד הכלכלי של הספורט היא גם חלק ממה שהופך את ביאלסה לכל כך אהוב על ההמונים. "אני לא אוהב את מה שהכדורגל הפך להיות", אמר ביאלסה, "בגלל שבכיוון המסחרי הזה יש סכנה ממשית למשחק". לדבריו, אובדן החיבור הרגשי לקבוצות בכדורגל המסחרי יוביל לכישלון.

אמנם לא כולם אוהבים את הארגנטיני שהגיע מעבר לאנדים וכבש את צ'ילה. כשהוא רק הגיע למדינה, היו מי שטענו שצ'ילה לא זקוקה למאמן זר ושהמשכורת שלו מוגזמת. יש גם מי שמזכיר שנבחרת ארגנטינה בהדרכתו של ביאלסה נחלה במונדיאל 2002 כישלון חרוץ, אף שנחשבה בזמנו לקבוצה הטובה בעולם. אבל כל הביקורות הללו הושתקו בעקבות הניצחונות המרשימים שהשיגה הנבחרת של המשוגע.

"משוגע? הוא האיש הכי אינטליגנטי שפגשתי בעולם הכדורגל", אומר עליו חברו חורחה ולדאנו, מנהלה הספורטיבי של ריאל מדריד. ובצ'ילה נפוץ סטיקר שאומר: "אדם עם רעיונות חדשים נחשב למשוגע עד שהרעיונות שלו מנצחים". האתר שביקש להכריז על "סן־מרסלינו" כעל קדוש, ציין שהוא מצפה ממנו לשלושה נסים: להגיע למונדיאל, לעבור את הסיבוב הראשון ולזכות בגביע. משימה אחת כבר הושגה, עכשיו נותר לראות אם השיגעון יימשך.