אז מי אחראי להפסד של 400 מיליון דולר ב-NBA?!

מי אחראי להפסד העצום שתרשום ליגת ה־NBA השנה - 400 מיליון דולר? “הסכם השכר הקיבוצי" - זו התשובה של דיוויד סטרן, קומישינר הליגה ומי שנחשף בשבועות האחרונים כלא יותר מעבדם הנרצע של האנשים שמשלמים לו את שכרו, בעלי הקבוצות.

לפי סטרן וברוניו,ההסכם מעניק לשחקנים 57% מהכנסות ה־NBA ומונע השקעות בפיתוח המשחק והליגה, ולכן יש לשנותו. לטענתם, חמדנות השחקנים ועקשותם מובילות אל התוצאה הבלתי נמנעת לאור התפוגגות ההסכם בעוד שנה: שביתה שתשתק את הליגה לחודשים, אולי אף לעונה שלמה.

במילים אחרות, כמו תמיד כשהעשירים מפסידים מישהו אחר אשם בכך, ומישהו אחר צריך להתכופף או לפסק את רגליו. אבל תשאלו את עצמכם: מי חתם על ההסכם הזה? האם הבעלים עצמם לא חתומים עליו? אולי עליהם להפנות את האצבעות אל עצמם ואל ניתוח השוק הכושל שעשו לפני חמש שנים?

דיוויד סטרן. לצד הבעלים, כמובן צילום: בלומברג

120 מיליון על פלופים

כעת עולה טענה חדשה - "הסכם השכר מתגמל שחקנים בינוניים בחוזים גדולים מדי". ובאמת, יש משהו בטענה הזאת. בליגה מסתובבים כ־20 שחקנים, ובהם פלופים גדולים כמו אדם מוריסון, אדי קארי וטוני באטי, לצד פלופים קטנים כמו מארקו יאריץ', ג'ייסון קאפונו ואיתן תומאס. אלו שחקנים שרואים 5 דקות במשחק - במשחקים שבהם הם משתתפים - ומקבלים יחדיו 120 מיליון דולר? אבל מי החתים אותם על חוזה - השחקנים או הבעלים?

הבעיה איננה חמדנות השחקנים. אחרי הכל, תפקידו של השכיר הוא לדרוש דרך קבע את שיפור תנאיו, ותפקידו של הבעלים הוא לשלם למי שראוי. והבעלים פישלו. הם שילמו יותר מדי ולכן הם כועסים - האדם תמיד כועס יותר כשהוא אשם בכישלונו שלו.

מחוץ למגרש הבעיה חמורה הרבה יותר, וכאן יכולים הבעלים להאשים גורם חדש: האוהדים.

עכשיו האוהדים אשמים?!

למי שלא יודע, ה־NBA חווה ירידה דרסטית בנוכחות היציעים. רשמית, הממוצע עומד על 17,000 צופים למשחק, לעומת 17,500 בעונה שעברה - ירידה של כמעט 3% מהעונה שבה חולקו כרטיסים בחינם בגלל המיתון. בפועל, הנתונים נמוכים עוד יותר. יציעים ריקים תמצאו לא רק בניו ג'רזי ובאוקלנד, אלא גם במדינת הכדורסל צפון קרוליינה.

שרלוט בובקאטס, הקבוצה שרכש החודש מייקל ג'ורדן, היא מופת לכישלון על המגרש. והתוצאה מבשרת רעות לליגה: האוהדים פשוט מאבדים עניין, וזו הסיבה ששרלוט מפסידה עשרות מיליוני דולרים בכל שנה, לא ההסכם הקיבוצי.

עולם הפלזמות של 50 אינץ' עם שידורי היי דפינישן הוא תחליף חינמי לא רע לבילוי בעלות 100 דולר לאדם עבור חניה, כרטיס, נקניקייה דוחה, בירה בכוס פלסטיק, ולקינוח: קבוצה גרועה. וכמו על המגרש, גם כאן אולי מוטב שהבעלים יפנו את האצבע המאשימה לעצמם.

אז מה היה לנו?

בואו נתבונן בשבוע שלפני תום מועד ההעברות. מחצית מהקבוצות ניסו להיפטר מהשחקנים הטובים ביותר שלהם מסיבות כלכליות. ההבטחה היא שזה נעשה עבור השנה הבאה, כדי לפנות מקום תחת תקרת השכר למרדף אחרי הסופרסטארים שמסיימים חוזה - לברון ג'יימס האלוהי, דוויין ווייד המלהיב וכריס בוש, שלא ברור מה הופך אותו לסופרסטאר. ניחא.

נחזור לענייננו: כאוהד מה אכפת לי אם הבעלים והקבוצה חוסכים כסף? האם זה משפר את החוויה שלי לדעת שהשחקן הכי טוב עבר לקבוצה יריבה? לא. האם זה בא לידי ביטוי במחירי הכרטיסים? לא. אז בשביל ההבטחה שלברון ג'יימס יגיע לניקס - ואגלה לכם סוד: הוא לא - אוהדי הקבוצה צריכים לראות חבורת מונגולואידים נטולי כישרוןֿ? איפה הכבוד לאנשים שמשלמים את הכסף?

לבעלים פשוט אין כבוד. ואיך יודעים את זה? כי דיוויד סטרן חוזר על זה בכל הזדמנות. כל מה שהליגה מנסה לעשות, לדבריו, "זה עבור האוהדים". חלאס. זה מביך ממש. כולם יודעים שרק על שקרים חוזרים כל כך הרבה פעמים. בגלל זה יש כל כך הרבה פרסומות. על סטרן להיות כן ולומר: "אלו האנשים עם הכסף. הם עשו טעויות, וכעת אנחנו עובדים להציל אותם, כי התור לרכוש קבוצות קצר מאוד. והשווי של הקבוצות איננו מה שמתפרסם בפורבס. אגב, מישהו רוצה מניה לעסק שמפסיד 400 מיליון דולר?".

ויש עוד גורם שחושף את חוסר הכבוד של הבעלים לאוהדים: העובדות. תחשבו על מסעדה שמגישה אוכל רע, אבל הבעלים אומר שהוא חוסך כסף עכשיו כדי להשקיע אותו בבישולים לשנה הבאה. הייתם חוזרים לשם בשנה הבאה?

הצעה שמומלץ לשקול

וכאן נכנס לתמונה ביל סימונס, אולי פרשן הספורט הטוב באמריקה. סימונס כותב: יש כאן כשל שוק, נתקן אותו בחוקי הליגה. לא הגעתם לפלייאוף? קורה. לסן אנטוניו יש עונה לא מוצלחת ביחס למה שציפו ממנה, גם לניו אורלינס. הפתרון של סימונס: לא תוכלו להעלות את מחירי כרטיסים. שנתיים ייבשתם את האוהדים? ירידה אוטומטית של 5% במחירי הכרטיסים. שלוש שנים לא הצלחתם לייצר עונה אחת נורמלית? 10%. ארבע שנות מדבר? 25% הנחה. חמש שנות גלות? תאבדו 50% מערך הכרטיס.

או אז תראו את הבעלים פתאום זהירים מאוד בעונת ההעברות ואת האוהדים קשובים יותר לבעיותיהם. כי אז יתגשם החזון ההומני במלואו - תבוא ברכה לעניים מהצרות של העשירים.