הגרלה לא מסחרית

"אומץ זה להיכשל פעם אחר פעם ולא לאבד את ההתלהבות". ווינסטון צ'רצ'יל

ראשי ההתאחדות לכדורגל, שחקני נבחרת ישראל ואוהדי נבחרת ישראל יצטרכו לשנן את משפטו של צ'רצ'יל. כישלון, כלומר אי־הגעה לטורניר כדורגל גדול, הוא כמעט ודאי כשמדובר בנבחרת ישראל. אפילו אם הוגרלה לבית נוח.

הקמפיין הקודם, מוקדמות מונדיאל 2010, היה מאכזב במיוחד וזאת בגלל הבית החלש והציפיות הגבוהות, שאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, דאג לטפח בשחררו הצהרות בומבסטיות. התוצאה היתה נתק כמעט מוחלט בין אוהדי נבחרת ישראל לנבחרת עצמה.

הבית שישראל הוגרלה אליו אתמול לא אמור להיות קשה בהרבה יותר מאשר זה שהוגרלה אליו בקמפיין הקודם. קרואטיה, לטביה ויוון שוב יבקרו באצטדיון רמת גן.

גיאורגיה כישרונית, אבל לא מפחידה ומלטה אמורה למלא את תפקיד הנמושה (אסור לשכוח את התיקו 2-2 במוקדמות יורו 2004). עם זאת, הפעם עדיף להימנע מניפוח ציפיות ומאמרות פומפוזיות. אפשר, וגם צריך, למדוד הצלחה בדרך אחרת ולא רק בשורה התחתונה. אחרי הכל, ולכאן נגייס עוד ציטוט מגבר קשוח במיוחד, ארנסט המינגוויי, "הסוף של המסע חשוב, אבל בסופו של דבר המסע הוא מה שחשוב".

אוהד נבחרת ישראל. צריך לזכות חזרה באמונו צילום: ראובן שוורץ

מאמן

כעת, אחרי ההגרלה, קל יותר למצוא מאמן זר, שאותו לוזון רוצה כל כך לראות על הקווים (עד מרץ). הסטטיסטיקה מוכיחה שבעיקר מאמנים בעלי ניסיון של כמה שנים בצ'מפיונס ליג וכמה שנים בליגות זרות מצליחים להעפיל עם הקבוצות, קטנות ככל שיהיו, לטורנירים הגדולים. לישראל אין יותר מדי מועמדים מקומיים בעלי ניסיון רב בצ'מפיונס ליג או בליגות זרות, ולכן הגיוני להחתים מאמן זר.

הגיוני להחתים זר איכותי גם מפני שבקמפיין הקרוב חשובה יותר הדרך מאשר התוצאה. ישראל צריכה להתחיל לשחק כדורגל טוב יותר כדי לזכות באמון האוהדים מחדש. בקמפיין הזה נבחרת ישראל צריכה לעבור תהליך אמיתי ולא משהו שמאמן/פוליטיקאי מנסה למכור לנו. צריך לגלות את הסגנון שמתאים לישראל; צריך לבנות הרכב שמשלב בעיקר צעירים בעלי פוטנציאל (אייל גולסה, בן סהר, גיא אסולין); צריך למצוא שיטה שבה משחקים כל נבחרות ישראל בכל הגילים; וצריך לעשות את הדברים שמאמנים יודעים לעשותם שהופכים נבחרת לראויה לעלות לטורניר ב־2014, כי זה של 2012 קרוב מדי וזה לא ריאלי.

מאמן ישראלי, ללא ניסיון בהרכבת מועדון־על או נבחרת, אינו יכול לעשות זאת. ולא משנה כמה הוא חזק בפוליטיקה. ישנם מאמנים שמסוגלים לעשות זאת - חלקם הוצעו לראשי ההתאחדות. חוסה פקרמן, בורה מילוטינוביץ', אריגו סאקי, קו אדריאנזה, סטיב קופל. המאמן הזה צריך לקבל חוזה לשני קמפיינים. להתחיל בתהליך בניית בסיס בקמפיין הזה וללכת על כל הקופה בקמפיין הבא. חשוב לציין: בדרך כלל בחירת מאמן זר (בעיקר מערב אירופי) מוצלח מחיה נבחרת. דוגמאות לא חסרות: אוטו ריאהגל ביוון; פאביו קאפלו באנגליה; מרסלו ביילסה בצ'ילה; חוס הידינק בדרום קוריאה, אוסטרליה ורוסיה; ספ פוינטק בדנמרק וטורקיה ועוד.

פקרמן יכול להיות גם בונה מערך הנוער, שגם מחפשים בהתאחדות לכדורגל.

קץ': מבחינה מסחרית הכי טוב בשביל הרייטינג למנות את איל ברקוביץ'. הסכנה: קריסה מקצועית.

שחקני נבחרת ישראל. צריך למצוא סגנון מתאים ולרוץ איתו צילום: טל שחר

חסויות

ההתאחדות לכדורגל צריכה להתגאות בכך שהצליחה לגייס בקמפיין הקודם הכנסות שיא מחסויות (כ־16 מיליון שקל). כסף זה מושקע בכדורגל הישראלי וצריך לקוות שההתאחדות תצליח לגייס סכום גבוה אף יותר לאחר ההגרלה. מדינות בסדר גודל של ישראל - צ'כיה, פורטוגל, בולגריה ואוסטריה - מכניסות 4–5 מיליון יורו לקמפיין מספונסרשיפ בלבד. ישראל, כאמור, לא מגיעה ל־3 מיליון יורו, בעיקר בגלל חוסר האמון של חברות ישראליות בכדורגל הישראלי.

בכל מקרה, המפרסם הראשון שראשי ההתאחדות ונציגי ספורטפייב, שותפת השיווק של ההתאחדות, יצטרכו להחתים הוא הספונסר הראשי. שלוש חברות מועמדות כעת לקבל את החסות בשווי של יותר מ־3 מיליון שקל לקמפיין. אחת מהן היא הייסנס, יצרנית האלקטרוניקה הסינית, שהפכה לספונסרית הראשית הראשונה של הנבחרת בקמפיין הקודם.

ספונסר הלבוש סגור עד 2012 (אדידס, 9 מיליון שקל כולל ציוד) ומתקיימים דיונים עם חברות על חסות פלטינום (1.8 מיליון שקל לקמפיין); ושותפי זהב (700 אלף שקל לקמפיין). הבעיה: בית אפור. המטרה נותרה בעינה: להשיג יותר חברות ישראליות. בתחום זה כבר יש הצלחה אחת: אחד הספונסרים החדשים של הנבחרת יהיה בנק דיסקונט. וזו הפעם הראשונה שבנק ישראלי נותן חסות רשמית לנבחרת ישראל בכדורגל.

כרטיסים

בנק דיסקונט עוסק במתן חסות לנבחרת, אבל יותר בתחום הכרטיסים. זאת לאחר שבדצמבר סיכם הבנק על עסקה בסכום 22 מיליון דולר לשני קמפיינים, כלומר 11 מיליון שקל כבר מובטחים בקמפיין הזה על כרטיסים (בקמפיין מונדיאל 2010 הכניסה ההתאחדות כ־5 מיליון שקל מכרטיסים). בכל מקרה, לפי העסקה ישלמו דיסקונט וסוכנות הכרטיסים לאן כ־7 מיליון שקל עבור הכרטיסים לקמפיין. עוד 1.5 מיליון שקל (כלומר שותף פלטינום) יועברו כתשלומי חסות ובעדם יקבלו הבנק והסוכנות זמן בשלטי הפרסום שבאצטדיון. בהתאחדות לכדורגל אומרים כי חלק מתנאי המכרז הוא שמחירי הכרטיסים לא יהיו גבוהים יותר מאשר בקמפיינים קודמים. עוד דבר מהפכני מבחינת ההתאחדות שיקרה בקמפיין הקרוב: 2.5 מיליון שקל (של דיסקונט ולאן) יושקעו בשיווק ובמיתוג נבחרת ישראל, וזה בוודאי יעזור למלא את האצטדיון כשהנבחרת תשחק מול הנבחרות האפורות שהוגרלו לאותו בית (אולי עדיף להעביר חלק מהמשחקים לבלומפילד?).

זכויות שידור

עוד לפני ההגרלה יכלה ההתאחדות לכדורגל לרשום לעצמה ניצחון במכירת זכויות השידור של הנבחרת בחו"ל. סוכנות Infornt רכשה את זכויות השידור ב־33 מיליון שקל, עלייה גדולה מההסכם הקודם (בשווי 1.1 מיליון דולר עם צ'רלטון, שהעבירה ל־Infornt את הזכויות), ואף גבוהה בהרבה ממחיר הסף של המכרז (23 מיליון שקל). בהתחשב בכך שישראל הוגרלה לבית אפור שבו קבוצות משווקים בינוניים - המכירה ל־Infront היא הצלחה מסחררת. כעת האתגר האמיתי יהיה למכור את זכויות השידור של משחקי הבית לערוצים הישראליים. אין יותר מדי כסף בשוק התקשורת הישראלי, ובכל זאת, הרייטינג של משחקי נבחרת ישראל מבטיח להיות גבוה יותר מאשר 15%, כמעט בכל המשחקים. המכרז ייצא בשבועות הקרובים. בהתאחדות לא הכי מרוצים מהיריבות המוכרות והאפורות. היו שהגדירו זאת קטסטרופה מסחרית. גם קשה עכשיו למכור את הבלוף ש"מדובר בהגרלה נוחה".