ההיגיון כבר כאן
בחלון החורף שנסגר הוציאו קבוצות באירופה כ־70% פחות מאשר בחלון החורף הקודם. בין הסיבות לכך אפשר למנות את התקנות החדשות של אופ"א, החובות הכבדים, וההבנה שאי אפשר למשכן את העתיד למען ההווה. ההיגיון הכלכלי הגיע לכדורגל האירופי
קשה להתעלם מהמספרים. קבוצות הפרמיירליג השקיעו בחלון ההעברות של ינואר 2010 כ־30 מיליון ליש"ט שהופנו לרכישת שחקנים חדשים. שפל של כל הזמנים.
רק לפני שנה הוציאו 20 קבוצות הפרמיירליג 170 מיליון ליש"ט על שחקנים בחודש ינואר. בספרד רכשו שחקנים בפחות מ־10 מיליון יורו, ירידה של יותר מ־80%. באיטליה רכשו הקבוצות שחקנים בשווי 44 מיליון יורו - הכי הרבה מבין הליגות הגדולות של אירופה, אבל ירידה של יותר מ־20% מהשנה שעברה. בגרמניה הוציאו הקבוצות 45% פחות מאשר בשנה שעברה - כ־13.5 מיליון יורו.
דווקא היו העברות דרמטיות: רובי קין עבר מטוטנהאם לסלטיק; רוביניו עזב את מנצ'סטר סיטי לטובת סנטוס; ליברפול החתימה את מקסי רודריגז; פטריק ויירה מצא את עצמו במנצ'סטר סיטי; סול קמפבל עשה קאמבק לארסנל ואייל גולסה גרם למהומה במכבי חיפה כשברח ללאציו. אבל כל ההעברות הללו עירבו בתוכן סכומים מינימליים. קבוצות חיפשו החתמות זולות במיוחד או ניסו להשאיל שחקנים (כ־70% מההעברות החורף היו השאלות שחקנים). ובכלל, כל מהלך בשוק הזה היה הרבה יותר מחושב.
יותר דיבורים ממעשים
ויש לכך סיבות אחדות: "בינואר תמיד יש יותר דיבורים ממעשים", מסביר רונן קצב, סוכן שחקנים בכיר. "זה חלון התיקונים. לא מוציאים אותו כסף שמוציאים בקיץ, משום שבקיץ בונים קבוצה ובחורף רק עושים תיקונים. גם רוב הסוכנים מעדיפים להשאיר את השחקן שלהם בקבוצה שבה התחיל את העונה כי זה עלול לפגוע בקריירה שלו - להיכנס לקבוצה חדשה באמצע עונה זה לא קל".
ובכל זאת, החורף הזה היה השחון ביותר מאז ש"התקינו" את חלון ההעברות ב־2003.
"כן, אבל זה לא התחיל בחורף הזה. כבר בקיץ הרבה בעלי קבוצות פשוט לא יכלו להשקיע הרבה כסף בשחקנים. זו לא תקופה טובה בכדורגל, והמצב הזה יימשך כמה שנים טובות. ייקח כמה שנים להתאושש. זה טבעי לגמרי בזמן שמבחינה כלכלית הוא מאוד מאתגר".
לא קריסה. קרירות
"הקבוצות לא קורסות מבחינה כלכלית, אבל בהחלט מרגישים בחדרי ההנהלה את הקור", אומר דיוויד קון, כתב עסקי הספורט הבכיר של "הגרדיאן". "פורטסמות', למשל, היא מקרה קיצוני מאוד של מועדון שסובל מההוצאות המוגזמות על שחקנים בשנים האחרונות".
פורטסמות', שרק מכירתם של כמה שחקנים החורף כיסתה חובות לקבוצות אחרות מפעילותה בשוקי ההעברות מ־2007, היא לא היחידה שחייבת כעת לצמצם הוצאות ולכסות חובות. האל סיטי, למשל, חייבת לקצץ בתקציב 16 מיליון ליש"ט, ולא - תעמוד בפני צו פירוק.
"הבנקים כבר לא מגבים קבוצות שמבטיחות להחזיר הלוואות מהכנסות עתידיות לא מובטחות", אמר סטיבן מורגן, הבעלים של וולבס מהפרמיירליג, שבקושי השקיע ברכש. "זה הריאליזם החדש. הכדורגל חייב להבין שאי אפשר לחיות מעבר ליכולות הטבעיות שלו. שאי אפשר למשכן את העתיד למען ההווה".
נפח לי חוזה
גם חובות הקבוצות מילאו תפקיד משמעותי בחלון הזה. אופ"א דורשת מכל הקבוצות למחוק את כל החובות עד 2012. הקבוצות הספרדיות, שמתמודדות עם חובות של יותר מ־3 מיליארד יורו, מחפשות דרכים לצמצם אותם, וכיוון שקשה לגעת בשכר השחקנים הן מעדיפות לצמצם את ההוצאות בשוק ההעברות. לפי הנרי ווינטר מ"הדיילי טלגרף", גם קבוצות אנגליות הוציאו פחות מתוך מחשבה שצריך להתמודד כיום עם שכר השחקנים והחוזים המנופחים.
יש תקן חדש
ישנן עוד תקנות שמנעו מקבוצות להשקיע כספים ברכש. בשנה הבאה קבוצה לא תוכל לרשום יותר מ־25 שחקנים בסגל שלה, והיא צריכה שיהיו בו לפחות שמונה שחקנים שגדלו במועדון. לכן גם מנצ'סטר סיטי, הקבוצה העשירה ביותר, לא התפרעה בחלון ההעברות (כמו בינואר שעבר ובקיץ האחרון). הקבוצה כן הביאה את פטריק ויירה (העברה חופשית) ואת אדם ג'ונסון, שחקן עם עתיד גדול, ממידלסבורו ב־7 מיליון ליש"ט.
אין אוליגרך. אין כסף
גם העובדה שלא נכנס אוליגרך או שייח' חדש לקבוצות הכדורגל השפיעה על שוק ההעברות. "היעדרותם של בעלי קבוצות חדשים והידוק החגורה של חלק מהמועדונים בגלל חוסר הרצון של הבנקים להלוות כספים עזרו להרגיע את שוק העברות השחקנים, שבקיץ רתח", מסביר דן ג'ונס מפירמת רואי החשבון דלויט.
ועוד תיאוריה אחת
וישנה תיאוריה נוספת. הקבוצות הגדולות והעשירות החליטו להפחית את המחירים של השחקנים. "יש לנו כסף, אבל אין שום ערך ברכישת חלוץ ב־35 מיליון ליש"ט", אמר אלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד. ארסן ונגר מארסנל וקרלו אנצ'לוטי מצ'לסי חזרו על אותם דברים פחות או יותר.
ובישראל?
אמנם בחלון החורף הזה הוציאו הרבה יותר מאשר בחורף שעבר (כ-15 מיליון שקל בסכום העברות ושכר שחקנים. בשנה שעברה הושקעו 3 מיליון שקל ברכישת שחקנים חדשים), אבל זה בעיקר בזכות מכבי חיפה והפועל תל אביב, שהשתמשו בהכנסות מהפעילות שלהן בטורנירים האירופיים כדי להתחזק. חיפה רכשה את סאדאת בוקרי הגנאי עבור כ־600 אלף דולר; הפועל תל אביב החתימה את דניאל דה רידר ההולנדי (כ־290 אלף דולר להשאלה) ובויאן ורוצ'ינה הקרואטי (300 אלף דולר דמי רכישה).
"זה תמיד ככה. הקבוצות הגדולות מביאות שחקנים טובים והקבוצות האחרות מביאות שחקנים בגרושים", אומר קצב. "בגלל המצב הכלכלי זה פשוט בולט יותר, אבל בקיץ, אל דאגה, תהיה הרבה יותר פעילות".