$
עסקי ספורט

לא אלופה, רווחית. כך מעלים שווי של קבוצה

סיכומים פיננסיים של תעשיית הספורט בעשור האחרון מוכיחים מעל לכל ספק: יציבות מזמנת הצלחה כלכלית, הצלחה מקצועית רק עוזרת

אסף רותם 09:4105.01.10

סאן אנטוניו ספרס מה־NBA היא קבוצת העשור של מגזין "פורבס". הספרס ניצחו ב־70% מהמשחקים בעשור האחרון, הביאו הביתה שלוש אליפויות ושווי הקבוצה טיפס ב־146% ל־415 מיליון דולר, לעומת צמיחה של 100% בשווי הקבוצות בליגה כולה. איך הספרס עשו זאת? עקביות - אוי לא, עוד כתבה על כך שצריך יציבות, אתם אומרים לעצמכם? ובכן, כן! יציבות, גם בספורט, היא באנקר להצלחה. כפי שעמנואל המברט, לשעבר מנהל בקבוצת הכדורגל של ליון וכיום מנהל בסוכנות הספורט A.T Kearney, אומר: "יציבות היא סוד ההצלחה".

טים דאנקן ומאנו ג'ינובלי.  הספרס ניצחו ב־70% מהמשחקים בעשור האחרון טים דאנקן ומאנו ג'ינובלי. הספרס ניצחו ב־70% מהמשחקים בעשור האחרון צילום: רויטרס

 

נחזור לסאן אנטוניו: הקבוצה הזאת לא סתם משחקת הגנה קשוחה, ומבצעת לעילא את "הדברים הקטנים" ששווים אליפות. לשחקנים יש מודל של יציבות ושל סבלנות בהנהלה: הגנ'רל מנג'ר אר.סי ביופורד נמצא שם מאז 1988, והגיע לתפקידו הנוכחי ב־2002. המאמן גרג פופוביץ' נמצא על הספסל מאז 1996. והכוכב הבלתי מעורער טים דאנקן נמצא שם מ־1997.

 

תנו לי פלייאוף

 

אמנם הנטייה הספורטיבית בעידן שבו מהירות ואליפויות הן הכל היא להסתכל רק על עמודת האליפויות, אך בעסקי הספורט הדברים לא בדיוק פועלים כך. ראשית, אליפויות הן חשובות לבסיס האוהדים ולהצלחה המסחרית, אך חשוב מהן להצליח בעונה הרגילה, כלומר להגיע לפלייאוף. זאת משום שמשחקי פלייאוף מניבים הכנסות שיא - הם גם משאירים את האצטדיונים פתוחים למשחקי בית, וגם המחירים בפלייאוף גבוהים יותר מאשר בעונה הרגילה.

 

ולכן, בחישוב של "פורבס" שוקלל הקושי לנצח (בבייסבול כמעט אי אפשר להגיע ל־70% ניצחונות בעונה, בעוד בפוטבול ובכדורסל קבוצות רבות מגיעות לרף זה) והצמיחה בשווי הקבוצה. צמיחה זו חושבה בשינוי באחוזים, מכיוון שקבוצות פוטבול שוות הרבה יותר מאשר קבוצות בשאר ענפי הספורט, זולת הניו יורק יאנקיז מהבייסבול, שהיא, אחרי הכל, המותג הכי חזק בעולם הספורט.

 

ולכן, אף על פי שהיאנקיז והלייקרס מוכרות ברשימת קבוצות העשור, הן אינן דוגמה, שכן כמה קבוצות כבר יכולות להשקיע בסגל פי שניים כסף משאר קבוצות הליגה, כפי שעושים היאנקיז? לכן, דווקא הסיפורים החשובים מבחינה עסקית הם של קבוצות שאינן שייכות לשוקי ענק.

 

בלי אליפות, עם כסף

 

במקום השני נמצאת הקבוצה הדומיננטית של העשור בהוקי, דטרויט רד ווינגס, שזכתה בשתי אליפויות והציגה מאזן מצוין במשך עשור שלם. ואולם, הדוגמה המעניינת יותר עומדת במקום השלישי בדירוג, והיא מאותה ליגה של סאן אנטוניו, ואף מאותה מדינה (טקסס) - דאלאס מאבריקס.

 

המאבריקס הם דוגמה אידיאלית לכך שלא צריך שום אליפות (דאלאס הגיעה רק פעם אחת לגמר), כדי להימנות עם קבוצות העשור. מאז תחילת העשור (והגעתו של הבעלים מארק קיובן) שינתה הקבוצה הזו, שהיתה מקבוצות הספורט הגרועות של שנות התשעים, את אופייה מן הקצה אל הקצה.

 

הבעלים דחף להצלחה בכל מחיר - לרבות סגל יקר שעלה לו מיליוני דולרים מכיסו הפרטי במס יוקרה - ובמקביל העמיד מערכת שיווק משומנת. את התוצאות רואים בתום העשור, כאשר הקבוצה שהיתה הבדיחה של הליגה במשך שנים הגיעה לפלייאוף בכל שנה בעשור החולף, ובמקביל, סתם כבונוס, שילשה את שווייה. קבוצה שעשתה דרך דומה היא פילדלפיה איגלז (פוטבול), שללא אליפות הגיעה לפלייאוף שבע פעמים בעשור החולף, ובדרך מילאה את האצטדיון כמעט בכל משחק בית.

 

בלי אליפות, בלי כסף

 

הקבוצות הגרועות ביותר מוכיחות שוב שכישלון מתמשך על המגרש נגרר גם לספרי החשבונות. דטרויט ליונס (פוטבול) לקחה בהליכה את התואר "הקבוצה המחורבנת של העשור", בדרכה אל עונה נוספת - התשיעית ברציפות - במאזן שלילי. לעתים נראה כי הליונס ניסו להשניא את עצמם על אוהדים ומנויים, ואף הוגשו תביעות לקבל את הכסף בחזרה על המינויים בעקבות העונה הראשונה בהיסטוריית הפוטבול ללא ניצחונות (2008). ובכל זאת, האוהדים הנאמנים הביאו לכך שאחרי עשור כזה, צמיחת השווי שלה מפגרת רק ב־9% מאחורי ממוצע הליגה.

 

סיפור אחר לחלוטין מביאה קבוצת פוטבול אחרת, יוסטון טקסנס, שהוקמה ב־2002, וחולקת עם דטרויט את הרשימה המפוקפקת. זאת אף שהטקסנס משחקים במדינה חולת פוטבול, באצטדיון מושלם שמקנה להם (בזכות התכולה ומכירת זכויות השם) את השווי השישי בפוטבול. ואולם, לאורך שבע השנים האחרונות הכישלון המתמשך שלה על המגרש הביא לצמיחה בשווי הנמוכה ב־50% מהצמיחה הממוצעת בליגה.

 

 

מכבי חיפה. קבוצת העשור בישראל מכבי חיפה. קבוצת העשור בישראל צילום: איי פי אי

 

וכך עושים זאת נכון

 

קבוצות העשור בספורט האמריקאי הן קבוצות שבהן הבעלים נתנו את המושכות להנהלה מצד אחד, והציבו גבולות ברורים מצד שני. זה נכון במידה מסוימת גם בכדורגל, שבו קבוצות דוגמת ארסנל, ליברפול ואפילו מנצ'סטר יונייטד (שלהן תקציב גדול יותר אך ללא רכש אסטרונומי) מתחרות בצ'לסי, במנצ'סטר סיטי ובריאל מדריד - שמוציאות כסף בלי סוף.

 

הוראת הפעולה, אפוא, היא פשוטה: זה התקציב, עכשיו תבנו שיטה. וכאשר התקציב אינו חורג מההכנסות, לבעלים יש סבלנות לתת למנהלים שלו לבנות קבוצה טובה

לאורך זמן. עם קצת מזל, מדובר בקבוצה מנצחת, שתופיע פעמים רבות בפלייאוף, דוגמת דאלאס מאבריקס (כדורסל) או לוס אנג'לס איינג'לס (בייסבול). עם הרבה מזל, זוהי שושלת דוגמת הלייקרס או ניו אינגלנד פטריוטס (פוטבול).

 

יש כאן גם דרך עבודה נכונה, שבה לבעלים יש פחות נגיעה בצד המקצועי. ואם כל זה נשמע לכם זר לחלוטין, זה כי בספורט הישראלי יש מעט מאוד קבוצות שמתנהלות כך. אחת מהן, דרך אגב, היתה ללא עוררין קבוצת העשור בכדורגל - מכבי חיפה. אולי שווה ללמוד משהו מהאמריקאים האלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x