תתחילו להתרגל - איל ברקוביץ', מאמן הנבחרת

ההתאחדות לכדורגל פועלת כמו כל גוף ממשלתי, ולכן חייבת לעמוד בחוקים של מכרזים. יש אנשים בתוך ההתאחדות שמתלוננים על שיטת המכרזים הזאת, כי צריך לעמוד בחוקים כאלה ואחרים גם בבחירת ספונסרים ושותפים. עם זאת, כולם מסכימים ששיטה זו הכרחית לניהול תקין וכל העניין הזה של תקן ISO 90210 - או מה שזה לא יהיה.

מכרז הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות מחיר לביצוע פרויקט מסוים. כדי לזכות במכרז צריך לעמוד בתנאים כלשהם. מטרת המכרז היא לבחור את האדם או החברה הטובים ביותר לתפקיד או לשותפות או אפילו לספונסריות - כפי שבהתאחדות לכדורגל יודעים.

אז איך זה, יש לשאול, שהפייבוריט לזכייה בעמדת המאמן הלאומי - התפקיד המקצועי החשוב ביותר בכדורגל הישראלי - הוא איש שאינו עומד בשום תנאי, ולו המינימלי ביותר, לקבלת התפקיד.

לפי הערכות גורמים בהתאחדות וגם מחוצה לה, איל ברקוביץ' יאמן את נבחרת ישראל. סביר להניח שזה יקרה משום שזה מסתדר מבחינה פוליטית לאנשים חזקים מאוד בהתאחדות. לפי הערכות, זה גם יכניס אנרגיות חדשות בנבחרת, ויחדיר התלהבות בעם שמאס בכדורגל תוצרת כחול־לבן ומסיבות עיתונאים עם מחרבי מסיבות מקצועיים כמו דרור קשטן.

יש גם תחושה ש"העם רוצה את ברקוביץ'". הפרופגנדה בשיאה. אתר הספורט ONE מקדם את האיש שלו באגרסיביות; חברים למקצוע מקדמים אותו. אפילו יעקב שחר, הבעלים הכי מקצועי בישראל, מקדם אותו. יש אפילו קבוצה בפייסבוק שקוראת למנותו לנבחרת.

אבל זה לא אמור להספיק לגוף מקצועי - וההתאחדות לכדורגל מתיימרת להיות גוף מקצועי.

גווארדיולה. למד הרבה לפני שמונה לאימון בארסה צילום: אי פי

למה הוא ראוי בדיוק?

הסטטיסטיקה מוכיחה מעל לכל ספק איזה מאמן נבחרת צריך כדי להעפיל לטורנירים בינלאומיים. הוא צריך להיות מעל גיל 50; עם ניסיון באימון בחמש הליגות הגדולות בעולם או בליגת האלופות. כמעט כל המאמנים שהעפילו עם הנבחרות האירופיות למונדיאל גם אימנו מחוץ למדינתם באיזשהו שלב - זה חשוב מאוד להתפתחות האישית.

הסטטיסטיקה הגיונית, כי מי שמגיע לאימון נבחרות הוא בדרך כלל האיש הטוב ביותר שההתאחדות לכדורגל יכולה לקחת. ובגלל תהליך הגלובליזציה המינורי בהחלט, מדינות בוחרות גם אנשים מחוץ למדינה שיקדמו את הכדורגל שלהן בעזרת הידע הרב שצברו במדינות כדורגל מפותחות יותר.

המאמן של נבחרת ישראל צריך להתחרות במאמנים הטובים בעולם כדי להעפיל לטורנירים הגדולים. והוא עושה זאת עם כלים מוגבלים מאוד - הוא צריך לשחק רק עם כדורגלנים ישראלים, למשל. יש גם בעיה של אוכלוסייה קטנה שלא ממש מטורפת על כדורגל; מספר קטן של שחקני עילית; תרבות אוהדים לא קלה בכלל ועוד.

אז למה בדיוק פרשן - שפעם היה שחקן טוב מאוד, שהתאמן בעיקר אצל מאמנים בינוניים ומעולם לא אימן בוגרים; לא עבר קורס אימון מינימלי מבחינת אופ"א, ואת השנים שאחרי פרישתו בילה בעיקר בתקשורת ולא בהשתלמויות אצל בכירי המאמנים בעולם - ראוי להיות מאמן של נבחרת לאומית?

לא, ואין מה להשוות אותו ליורגן קלינסמן, פפ גווארדיולה, סלאבן ביליץ' או מרקו ואן באסטן. א', הוא לא התאמן אצל מאמנים גאונים בכירים כמוהם; ב', הוא לא מגיע לעבוד במסגרת בריאה עם דרך ניהול וסגנון ברור כמוהם; ג', הוא לא עבד במסגרת מחלקות נוער כמוהם; ד', הוא אפילו לא עשה קורס מאמנים מתקדם כמוהם, והוא לא היה שחקן חכם כמוהם - ואל תחיו באשליה שהוא היה זינאדין זידאן, כי אם הוא היה אז הוא לא היה מבלה כל הקריירה במרכז ובתחתית הפרמיירליג.

בשורה התחתונה: איל ברקוביץ' לא ראוי לזכות במכרז על תפקיד מאמן הנבחרת. אז למה בכל זאת הוא יזכה בו?