טייגר וודס זקוק לחבר

טייגר וודס  פרסם הצהרה נוספת באתר שלו רק לפני מספר ימים. לאורך 165 מילים הוא הביע חרטה משולבת בהבטחה לבחינה עצמית. היה ברור שגולף, המשחק שהפך אותו לעשיר, מפורסם ובטוח בעצמו, כבר אינו עומד בראש סדר העדיפויות. לא עכשיו, ואולי מעולם לא.

האיש, בסופו של דבר, חשוב יותר מטורנירי המאסטרס. הז'קטים הירוקים, גביעי האליפות ושבירת שיא 18 הניצחונות בטורנירי המאסטרס של ג'ק ניקלאס יכולים לחכות. ולחכות. הוא אדם בתהליכי שינוי.

וודס הודיע כי הוא פורש לזמן לא מוגדר מהספורט שבו שלט במשך יותר מעשור. הוא ייקח את הזמן הדרוש כדי לבדוק את הנשמה שלו, לא את תיק הגולף שלו בחיפוש אחרי אותו מחבט מושלם. הוא מבין שבחיים, כשהדברים מסתבכים עד כדי כך, אין הזדמנויות שניות, אפשר רק להשתפר.

הפעם הודה טייגר שבגד באשתו, לא סתם איזו חריגה מוסרית לא ספציפית עליה דיבר בפעם הקודמת. כולנו יודעים מה וודס עשה עם מי ואפילו כמה פעמים. אתרי הרכילות TMZ, RadarOnline ועוד שלל אתרים ומגזינים שלא ידעו להבדיל בין בירדי (birdie) לבוגי (bogey) דאגו שכל הפרטים העסיסיים יהיו ידועים לכל. ועדיין היה חשוב במיוחד שהאיש עצמו יתוודה. זוהי נקודת פתיחה טובה.

"אני צריך להתמקד בלהיות בעל, אבא ואדם טוב יותר", כתב וודס, מודע לכך שתיקון הנזק שהוא גרם למוניטין שלו ולמשפחתו הוא לא חבטה בטוחה, אם נשתמש במונחים מעולם הגולף.

וודס לעולם לא ישוב להיות מה שהיה. לא כדאי לו לנסות אפילו.

טייגר וודס. לעולם לא ישוב להיות מה שהיה. לא כדאי לו לנסות אפילו צילום: איי פי

ראיתי לפני כמה ימים את כוכב הכדורסל צ'רלס בארקלי, שיודע לא מעט על בעיות אישיות והשפלה ציבורית, הוא הסתכל על המצלמה ואמר לטייגר שהוא לא לבד, שיש לו חברים שאוהבים אותו. וודס מוקף בסוכנים, יחצ"נים, יועצי תקשורת, מה שלא תרצו, אפילו חנפנים ואינטרסנטים. וודס הוא עסק המגלגל מיליארדים, תעשייה בפני עצמה. כולם רוצים חתיכה ממנו. בשלב מסוים וודס היה לגולף מה שחלק מבנקי ההשקעות היו למערכת הפיננסית – גדול מכדי לקרוס.

סבב ה-PGA זקוק לכוכב הראשי שלו, האדם היחיד שהצליח להפוך את משחק הגולף לרלוונטי. נותני החסות זקוקים לו גם כן.

הקהל מתרגש כשוודס עומד על המסלול, לפעמים על רגל אחת, גורם להמונים הנדהמים להאמין שהכל אכן אפשרי. הרייטינג של השידורים בטלוויזיה מזנק כשהוא מוביל במשחק של יום ראשון, לבוש באדום מאגרף את כף היד.

"טייגר הוא הנכס הגדול ביותר של סבב ה-PGA מזה זמן מה", אומר ג'ון דיילי, שהתמכרותו לאלכוהול הובילה להשעיה של שישה חודשים מהסבב. "הגולף זקוק לו נואשות".

והנה שוב משתמשים במילה הזו, זקוק. אבל למה טייגר זקוק?

כבר כמעט ציפיתי שוודס יפרסם הצהרה נוספת, שבה יודה שהוא, כמו מייקל ויק, ביקש את עצתו של טוני דאנגי. וודס באמת זקוק עכשיו לאביו ארל שנפטר ב-2006.

ארל וודס היה האדריכל מאחורי כל מה שהוא טייגר, כולל הדימוי שלו. הוא זה שאמר שבנו, שאותו כינה "הנבחר", יוכל באמצעות הספורט להיות חשוב לעולם כמו נלסון מנדלה או מהטמה גנדי. טיפשי אז. קשקוש מוחלט כיום.

וודס זקוק לכתף לבכות עליה. כבר ראינו סצנות דומות בעבר. תנסו להיזכר בטורניר המאסטרס של 1997. וודס היה אז בן 21, הוא אמנם היה הפייבוריט לניצחון אך עוד לא נחשב לפלא. וודס פגש את התקשורת אחרי הסיבוב הראשון שלו. הוא רשם תוצאה של 40 בתשע הגומות הראשונות, אך הצליח להציל את היום כשרשם רק 30 בתשע הגומות האחרונות. ואז פגש פרצוף מוכר. "הי אבא", קרא הבן. "מה אתה עושה פה?"

"אני יכול לשאול אותך אותו דבר אחרי הפתיחה בתשע הגומות הראשונות?" השיב האב, האדריכל, המאמן, התומך ובאותו היום גם המטרידן. האבא צחק, הבן זרח.

הטורניר הסתיים הרבה לפני סיומו הרשמי. הבן עלה לסיבוב האחרון עם יתרון של 9 חבטות. כשלא נשארו עוד חבטות, הבן הנרגש מכך שניצח בטורניר החשוב הראשון שלו, שלא לדבר על הזכייה בז'קט הירוק ועל כך שהגשים את חלומו של אביו, לא הצליח לשלוט ברגשותיו. הבן צעד לעבר האב, שחיבק את הזוכה המייבב.

וודס זקוק לחוף המבטחים שסיפק את אותו החיבוק. הוא זקוק לאמון ולאהבה, ולאוזן קשבת ולא שופטת. אי אפשר לדעת אם הוא יוכל למצוא משהו כזה כיום. וודס זקוק לחבר, לרוע המזל החבר הטוב ביותר שהיה לו לא יכול להדריך אותו הפעם.