מי בכלל צריך סוכנים?!

"ההבדל ביני לביניכם זה שאם לא יהיה בכדורגל כסף, אני אשאר בענף ואתם לא". זה מה שארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, אומר מדי פעם לסוכני כדורגל. בשבוע שעבר נראה כי כולם באנגליה אימצו את המשפט הזה של הצרפתי. הפרמיירליג, בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, חשפה כמה היא משלמת לסוכני כדורגלנים, ובממלכה היו המומים.

70.7 מיליון ליש"ט שולמו לסוכנים בעמלות שונות בשני חלונות ההעברות האחרונים - התקופה שבין 1 באוקטובר 2008 ל־30 בספטמבר השנה.

דיוויד קון, כתב עסקי הספורט של "הגרדיאן", מציין כי סכום זה בעצם נגזל מ"שורשי הכדורגל". לפי קון, ב־1999 סיכמה הפרמיירליג עם הממשלה כי תשלם כ־15 מיליון ליש"ט מממכירות זכויות השידור ל"עמותת הכדורגל", שמטרתה להשקיע כספים במתקנים של חובבנים ברחבי אנגליה, שרבים מהם מרוששים ועל סף סגירה.

בפועל, כך מציין קון, קבוצות הפרמיירליג משלמות 55 מיליון ליש"ט יותר לסוכנים מאשר לשורשי הספורט. נוסף על כך סירבה הליגה לסייע להתאחדות הכדורגל האנגלית ב־5 מיליון ליש"ט שיושקעו בהבאת המונדיאל לאנגליה ב־2018.

יש לציין כי קבוצות הליגה האנגלית הבכירה הן מהמשלמות הגרועות ביותר לעובדי קייטרינג, ניקיון וכדומה. רובן מוכנות להשקיע בקושי שכר מינימום ב"ברגים" הקטנים ביותר במערכת. אה, ואסור לשכוח שהפרמיירליג דורשת מהאוהדים את מחיר הכרטיסים הגבוה ביותר באירופה, וגם כדורגל בטלוויזיה לא בא בזול לאוהדים.

"יש עשרות מקומות אחרים שצריכים את ההשקעה הכספית הזו יותר מאשר סוכנים", אמר מלקולם קלארק, יו"ר התאחדות האוהדים באנגליה. "זה פשוט מדהים שכל כך הרבה מכספי האוהדים הולך היישר לכיסי הסוכנים, ולא ממש ברור מה הסוכנים עושים כדי להצדיק את העמלות הגבוהות הללו".

בקיצור, ה־70 מיליון ליש"ט שקיבלו הסוכנים עצבנו הרבה מאוד אנשים.

פיני זהבי. אז למה הוא מקבל כסף בעצם? צילום: ראובן שורץ

לא שפעת החזירים

אבל הסוכנים אינם שפעת החזירים. יש להם תפקיד. הם נכנסו לכדורגל כי היה בהם צורך. שחקנים עמדו מול בעלי קבוצות חמדניים שלא נתנו כבוד לאינטלקט או לכישרון שלהם והשפילו אותם עם חוזים נמוכים במיוחד. סוכנים הגיעו וסייעו במלחמה הצודקת של השחקנים לקבל נתח מכובד יותר מההכנסות של קבוצות הכדורגל. עם השנים עוד ועוד אפסים נכנסו לסכומים שמקבלים הסוכנים - וכנראה זו הבעיה העיקרית.

רוב הקבוצות, בניגוד לדרישת הפרמיירליג, סירבו לפרט על מה בדיוק שילמו. רק תשלום אחד באמת נחשף והוא קצת מעורר תהיות: פיני זהבי, הסופר־אייג'נט הישראלי, קיבל 900 אלף ליש"ט על כך שסייע "להשלים" את העברתו של וויין ברידג' מצ'לסי למנצ'סטר סיטי. מדוע כל כך הרבה כסף נשפך לכיסו של הסוכן הישראלי בעסקה שלא באמת היתה צריכה מתווך? לא ברור. מספרים אחרים, שלא נחשפו באופן רשמי, הראו שסוכנו של כריסטיאנו רונלדו, ג'ורג' מנדש, קיבל ממנצ'סטר יונייטד 2 מיליון ליש"ט בשנה - נוסף על אחוזים ממשכורתו של הפורטוגלי. הסוכן של מייקל קאריק קיבל מיליון ליש"ט על העברתו של השחקן מטוטנהאם ליונייטד, נוסף על עוד תשלום של 250 אלף ליש"ט שהוצג כתשלום לחברה בשם "מייקל קאריק בע"מ". מקורי.

בכלל, הסוכנים של שחקני היונייטד זכו לעמלות יפות מאוד. אבל למה בעצם? כלומר, המנכ"ל של היונייטד מכיר את יו"ר טוטנהאם, לא? הוא היה יכול לסגור את העסקה מולו - למה צריך את הסוכנים? שישמנו את התהליך? שיקלו עליו? שיעזרו לשחקן?

למה לא לפרסם?

מל שטיין מהתאחדות הסוכנים באנגליה אמר ל"גרדיאן": "הסוכנים הללו הגיוניים. הסוכנים מוסיפים ערך רב למועדונים". ג'רום אנדרסון, סוכן שחקנים מוביל כבר 30 שנה, אומר שהכדורגל הוא תעשייה גלובלית ומאוד מסובכת ושהמיליונים שמשלמים לאנשים שמפשטים אותה חשובים למשחק. "יש לסוכנים ניסיון וידע למצוא שחקנים ולעשות עסקאות. זה קל להסתכל על המספרים ולחשוב שהם מוגזמים, אבל אנשים צריכים להעריך את המומחיות בעבודה הזו".

ובכל זאת, מדוע מועדונים אינם מפרסמים את מבנה התשלומים לסוכנים אם הם כל כך לגיטימיים וחשובים? כנראה כי יש הרבה מה להסתיר.

בספרד, למשל, אין ספק שהעסקה שהעבירה את הבלם פפה מפורטו לריאל מדריד ב־30 מיליון יורו קצת חשודה. בספרד דיווחו לא מזמן שרמון קלדרון, נשיא ריאל מדריד, סוכנו של פפה (שהוא גם סוכנו של כריסטיאנו רונלדו), ועוד כמה גורמים שמו בכיסם כ־23 מיליון יורו מתוך הסכום ששולם על פפה.

גארי נוויל. השחקנים תלויים יותר מדי בסוכנים צילום: רויטרס

5% עד 15%

סוכנים מקבלים כסף מהשחקן, אבל בעיקר מהמועדונים - בונוס על הבאת שחקן; חתימה על חידוש חוזה; עזרה בהחתמת שחקן. בדרך כלל הם מקבלים 5% מסכום ההעברות או סכום סך החוזה של השחקן. לעתים מדובר בנתחים גדולים הרבה יותר. פעמים רבות סוכן פועל מטעם מועדון ומטעם השחקן. ניגודי אינטרסים אינם נדירים בעסקאות רבות בעולם הכדורגל. וייתכן גם שהמועדונים והשחקנים נשענים יותר מדי על הסוכנים ולא עושים את העבודה בעצמם.

"אחד מהדברים שאני הכי שונא זה לראות שסוכנים עושים הכל עבור שחקנים", אמר גארי נוויל, סגן הקפטן של מנצ'סטר יונייטד. "השחקנים לא יודעים לפתוח חשבון בנק, הם לא יודעים על מה הם מבזבזים את הכסף שלהם ולא יודעים להחליט בעצמם על דברים. כמה מהשחקנים ממש תלויים בסוכנים, שחלק עושים את העבודה שלהם ושומרים על שחקנים וחלק מנצלים אותם. חלק מהסוכנים לוקחים שחקן בגיל 20, מלווים אותו עד סוף הקריירה ולא רוצים לשמוע ממנו יותר. כל שחקן צריך יועץ באיזשהו שלב, אבל לשלם בין 5% ל־15% מהחוזה שלו לבחור שקונה לו מקרר או מבקש עבורו העלאה, זה כבר יותר מדי".

הגבלה על העמלה?

ונגר, שמופיע בתחילת הכתבה הזו, גם מסיים אותה: "אני חושב שצריך להגביל את עמלות הסוכנים. שנדע בדיוק כמה מותר לשלם לסוכנים. הסיבה לכך ברורה: זה לא טוב לחשוב שסוכן ישפיע על החלטת שחקן רק בגלל הכסף שהוא מקבל על המעבר. הרבה פעמים הסוכן מאוד משפיע על החלטות השחקנים".