מדריד צריכה את ברצלונה, בארסה צריכה את ריאל

זה היה כנראה הטרבל המרשים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל. ברצלונה שיחקה כדורגל שאפילו זינאדין זידאן, כוכב ריאל מדריד לשעבר, תיאר כ"מושלם", והיתה הקבוצה הספרדית הראשונה בהיסטוריה שזכתה בשלושה תארים - אליפות, גביע ספרדי וגביע אירופה - בעונה אחת.

השמחה הקטלאנית נמשכה כשבוע. ואז הגיע פלורנטינו פרס, שבתוך פחות משבוע רכש את כריסטיאנו רונלדו וקאקה ב־162 מיליון יורו. איש כבר לא דיבר על הטרבל, ובארסה חלתה במה שמכונה בפי כתבים ספרדים "פלורנטינוטריטיס". "רכישת כריסטיאנו רונלדו וקאקה עשתה שני דברים", אומר אנדי מיטן, כתב מגזין "פור־פור־טו" שחי בברצלונה. "זה השכיח את הטרבל ושם את מדריד בכותרות, וזה גם ניפח את המחירים של כל השחקנים שבארסה רצתה לרכוש".

כתבים בברצלונה פשוט לא האמינו שזה קורה. אחד מהם כתב שהוא סגר את עצמו עם די.וי.די של העונה של בארסה וצפה במשחקים פעם אחר פעם.

ז'ואן לאפורטה, הנשיא של בארסה בעונתו האחרונה בשלטון, אמר אחרי הרכישות שהוא רגוע כמו פרה בהודו, אבל בסופו של דבר גם הוא חטף פלורנטינוטריטיס. זה התחיל בתיאורים של מדריד כ"יהירה" ו"אימפריאליסטית" והמשיך ב"לשלם את הסכומים שריאל מדריד שילמה זה מסוכן ופוגע בשוק". ואז הוא רכש את זלאטן איברהימוביץ' ב־66 מיליון יורו. ואת דמיטרי צ'יגרינסקי ביותר מ־25 מיליון יורו. גם קיירסון נרכש מפלומינזה ב־14 מיליון יורו (נשלח בהשאלה לבנפיקה) וגם מקסוול מאינטר (4 מיליון יורו).

לאפורטה חיזק את הקבוצה שזכתה בכל התארים בשנה שעברה בכ־110 מיליון יורו, ובכל זאת - היא לא נראית טוב כמו שנראתה בשנה שעברה.

פרס מצדו בירך על החתמתו של זלאטן איברהימוביץ' וצפה בברצלונה מתנהלת בלחץ אדיר בשוק ההעברות, מחתימה את השחקנים המובילים על חוזים ארוכי טווח שאפילו יוהן קרויף, הארכיבישוף של הכדורגל הקטלאני, התנגד להם - ובכלל מגיעה לרמות גבוהות מאוד במדד ה־Cagometro (שבתרגום ישיר ובוטה מודד כמה ברצלונה "חרבנה על עצמה מפחד").

ערב "הקלאסיקו" הראשון של העונה נדמה שברצלונה מפחדת מריאל מדריד. וזה לא עוזר לה שבמחזור הקודם ירדה למקום השני מתחת ללבנים מהבירה.

שחקני ברצלונה. חולים בפלורנטינוטריטיס צילום: איי פי

מפלצות כדורגל

ברצלונה וריאל מדריד - זו היריבות הגדולה ביותר בעולם הספורט כיום. ויש בה הכל: שנאה על רקע ספורטיבי/פוליטי/חברתי/כלכלי.

למרות השנאה, ואולי בגללה, הן חייבות זו את זו. "בארסה צריכה מדריד חזקה כדי שלהצלחה שלה יהיה ערך רב יותר", כתב ואסקס מונטלבן, אינטלקטואל קטלאני. "אם לא היתה בארסה, היינו צריכים להמציא אותה", הוסיף פרס. לאפורטה אף הודה כי הפעולות השיווקיות של פרס והשיקום של המותג ריאל מדריד סיפקו לו השראה; לאורך השנים, כל מה שריאל עשתה, בארסה רצתה לעשות טוב יותר - וההפך.

הדינמיקה הזאת יצרה שתי מפלצות כדורגל. השתיים שולטות באופן בלעדי בליגה הספרדית (21 מהאליפויות ב־24 השנים האחרונות שייכות לבארסה או ריאל), וגם באירופה הן דומיננטיות במיוחד - 5 מ־12 גביעי אירופה האחרונים הונפו על ידי הקפטנים של ריאל ובארסה.

הקיץ הגיע מירוץ החימוש הזה לשיא חדש. מדריד הוציאה 260 מיליון יורו כדי לרכוש שחקנים חדשים - מעולם לא הוציאה קבוצה אחת כל כך הרבה בקיץ אחד. וזה לא היה קורה ללא ההצלחה של בארסה בעונה שעברה.

בינתיים מובילה ריאל מדריד בספירת התארים. בכניסה למוזיאון של הקבוצה, שהוא בעצם חדר הגביעים שלה, כתוב: "הגביעים מספרים את הסיפור כולו ומגדירים את הזוכה בהם ללא קלישאה". "למדריד יש תשע אליפויות אירופה, לבארסה שלוש", אומרים המדרידיסטים. חריסטו סטויצ'קוב, שחקן בארסה לשעבר, עונה לכך ב"נכון, אבל שש מהזכיות שודרו בשחור־לבן".

כלומר, מדריד היא הקבוצה של פעם, בעוד ברצלונה היא הקבוצה של העתיד.

קרב הפרופגנדה

על פי מספר האוהדים, בארסה כבר עקפה את ריאל מדריד. ל"בלאוגרנה" יש 44.2 מיליון אוהדים ברחבי אירופה (כך לפי מחקר של Sport+Markt) ואילו ל"בלאנקוס" יש 41 מיליון דולר. "מדריד מפסידה את קרב הפרופגנדה", מפרשן אלפרדו רלאנו, עורך "האס".

פלורנטינו פרס, שחזר למדריד אחרי שהתפטר מתפקיד הנשיא בגלל כישלון שיטת הגאלקטיקוס שהנחיל בקדנציה הקודמת שלו, רוצה להחזיר את ריאל למעמדה כקבוצה האהודה בעולם. הוא טוען ש"למדנו הרבה זמן וביסודיות מה לא עבד בפעם הקודמת שלנו, וזה חייב להיות חיובי".

אחד השיעורים היה לאפשר לרכוש שחקן כמו צ'אבי אלונסו ב־35 מיליון יורו. סכום שלא יוחזר במכירת חולצות שלו, אבל כן בניצחונות.

מהלך זה נגד את האסטרטגיה של מדריד בתקופה הקודמת של פרס. אז הוא העיף שחקן חשוב למערך, קלוד מקללה, משום שלא מכר מספיק חולצות. בעיקרון, פרס מאמין שכדי להרוויח יותר כסף צריך להביא שחקנים מושכי קהל וצופים, "פנטסיסטים". שחקנים כאלה עולים הרבה כסף, אבל פרס מאמין שההוצאה תחזיר את עצמה.

לפי מומחים, כריסטיאנו רונלדו וקאקה יחזירו 121 מיליון יורו בשנה לריאל מדריד.פרס יודע שכדי להחזיר את הכסף שהקבוצה הלוותה מהבנקים כדי לרכוש את השחקנים, תצטרך מחלקת השיווק שלו לעבוד קשה. הקבוצה תצא בפגרת החורף לכמה טיולים ברחבי העולם - מאלבניה עד סין - כדי לאסוף צ'קים שמנים על הופעות מול קהל נרגש. פרס גם מנסה להעביר את שעות המשחקים של ריאל לצהריים - שעת פריים טיים במזרח הרחוק - שם לדברי פרס נמצא פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר.

"אין מישהו שיודע לעשות כסף מכדורגל יותר מאשר ריאל מדריד", כתב ג'ון קרלין, שכתב את הספר "White Angels".

בינתיים הצליח פרס להכפיל כמעט את ההכנסה מהספונסר הראשי (Bwin תשלם בין 25 ל־30 מיליון יורו בעונה תמורת החסות). פרס גם דורש מאדידס להכפיל את הסכום שהיא משלמת על חסות הלבוש (מ־30 מיליון יורו בשנה ל־60 מיליון יורו).

זו תהיה משימה לא קלה בכלל, להחזיר את הכסף - אבל בריאל, כאמור, יודעים איך לעשות זאת. צפי ההכנסות של ריאל העונה הוא 422 מיליון יורו , שיא כל הזמנים למועדון כדורגל - אבל בעקבות הרכישות הגדולות גם חובות המועדון עצומים, 327 מיליון יורו. וגם הרווחים מהעונה שעברה ירדו. לפי פרס כל החובות יוחזרו בשש השנים הבאות.

מנואל פלגריני. מקבל בערך 4.5 מיליון יורו יותר מפפ גווארדיולה של ברצלונה אבל עשוי לאבד את מקום עבודתו אם יפסיד בראשון צילום: איי פי

מודל סולידי

מבחינה כלכלית ריאל מדריד מנצחת את בארסה, זאת למרות הפופולריות הרבה יותר של הקבוצה הקטלאנית. ייתכן שכבר בעונה הבאה תכריז ריאל מדריד על הכנסות של 500 מיליון יורו, בעוד בארסה, לפי הערכות, תכניס כ־420 מיליון יורו.

בארסה, בהרבה מובנים, "אסירה של עקרונותיה", מכיוון שעדיין אין הסכמה עקרונית בקרב אוהדיה וחברי המועדון שלה בנוגע למכירת שטח הפרסום על חולצתה לחברה מסחרית (אף שזה שטח פרסום ששווה יותר מ־25 מיליון יורו בעונה).

ברצלונה הכניסה פחות מריאל מדריד בעונה שעברה (כ־384.8 מיליון יורו), גם אם זכתה בכל הפרסים והבונוסים האפשריים. עם זאת, חובות המועדון צמחו מ־190 מיליון יורו ל־202 מיליון יורו, בעיקר בגלל קנסות שהמשטר הקודם ספג לפני יותר מעשור ובית המשפט חייב את המשטר הנוכחי לשלם (ייתכן שהמועדון, ששילם בעונה שעברה קנס למס ההכנסה בשווי 25 מיליון יורו, יצטרך לשלם עוד 36 מיליון יורו).

בכל אופן, בברצלונה טוענים שהמודל הכלכלי של המועדון הוא "סולידי". "הקבוצה מחזיקה את עצמה", אמר ז'ואן בויקס, סגן הנשיא שאחראי על הפיננסים של המועדון. "זה מודל שהוכיח את עצמו כחזק במיוחד, גם בזמנים קשים".

החווה מול המחצבה

לבארסה אולי אין שריר פיננסי כמו לריאל, אבל נראה כי מבחינת מדיניות ספורטיבית בארסה מתקדמת הרבה יותר. ריאל קונה את השחקנים מוכנים. פרס רכש שבעה שחקנים שזכו ב"כדור הזהב" - אבל איש מהם לא זכה ב"כדור הזהב" כשחקן ריאל מדריד. לאפורטה, לעומת זאת, אומר ש"בארסה מייצרת זוכים בכדור הזהב".

מחלקת הנוער של בארסה, "החווה", בהחלט משובחת הרבה יותר מ"מחצבת השחקנים" של ריאל. היתרון של בארסה החל בתקופתו של יוהן קרויף, ההולנדי ומפתח שיטת "הטוטאל פוטבול". ילדים נבחרים לשחק בבארסה לפי תבנית ברורה מאוד. הקידוש המשולש של בארסה הוא "טכניקה, תנועה ומסירה".

כל הקבוצות של המועדון - מילדים עד הבוגרים - משחקים באותה שיטה, מתרגלים את אותם תרגילים, חיים את אותם ערכים וסגנון. צ'אבי, סגן הקפטן של הקבוצה, מציין ש"כולנו הבנים של השיטה". 

"קרויף צייר את הקפלה הסיסטינית של הכדורגל, ואנחנו צריכים לשמר אותה", הוסיף פפ גווארדיולה, מאמן הקבוצה ש"ינק את הפילוסופיה שלו מהציצי של קרויף", כפי שאמר מייקל רובינסון, הפרשן הבריטי שעושה חיל בטלוויזיה הספרדית. המחויבות של בארסה ל"קרויפיזם" הופכת אותה למועדון יציב יותר מריאל. לבארסה היו רק שני מאמנים בשש השנים האחרונות, ואילו אצל ריאל מדריד התחלפו עשרה באותה תקופה.

באיזשהו מקום מדריד מקנאת באסטרטגיה הזאת, שהפכה את בארסה למכונת כדורגל משומנת ואהודה. אבל האם יש שם מספיק סבלנות כדי לאמץ שיטה דומה. נראה שלא. "אם מסתכלים על בארסה, קבוצות הילדים, הנערים, הנוער, המילואים והבוגרים משחקות את אותו משחק", אומר זינאדין זידאן, שבקרוב יקבל תפקיד רשמי במדריד. "זה לא קיים במדריד. אין שם סבלנות".

האם הסבלנות הזאת תגיע בעתיד? סביר להניח שלא. בכלל, לא בטוח אם גם המאמן מנואל פלגריני ימשיך אחרי ההפסד לבארסה, אם כי גווארדיולה יכול להיות בטוח שימשיך להוביל את ה"בלאוגרנה" גם אם יפסיד ליריבה השנואה.