עסקנים לא יכולים לנהל עסק
פרשת אי מינויו של צביקה שרף שוב מוכיחה שהאיגודים לא מתעסקים בספורט
1. צביקה שרף היה אמור להתמנות ליו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל בישראל. הוא גם היה אמור להיות המנהל המקצועי של האיגוד (שזה קצת כמו מנכ"ל). הוא גם יו"ר ארגון המאמנים (שזה קצת כמו יו"ר ועד העובדים). והוא גם פרשן הכדורסל של ערוץ הספורט (שזה קצת כמו העיתונאי המעצבן
ההצעה הזו נפלה. לא מכיוון שכל הקונספט הזה של יו"ר/מנכ"ל/יו"ר ועד עובדים/מאמן/עובד/עיתונאי לא יכול לעבוד במדינה מתוקנת. ההצעה הזו נפלה בגלל פוליטיקה קטנה של אנשים מאוסים, שחלקם הפכו מותגי ספורט שהיו יכולים להיות אימפריות לקבוצות עלובות בליגות נמוכות.
בקונסטלציה אחרת, אם מישהו היה רוחץ למישהו אחר את הגב ולוחץ לו את היד ואולי מעביר לו איזו מעטפה, ההצעה הזו היתה עוברת ואז היינו עדים לאיש בכדורסל הישראלי שהוא הכל כולל הכל + הגדלה של 1.90 שקלים. מזל שזה לא קרה.
החלטות אסטרטגיות בספורט מתקבלות על ידי עסקנים. זו המציאות, כאן ובעולם. העניין הוא שבמדינות מתוקנות העסקנים הם ספורטאים לשעבר או אנשי מקצוע לשעבר או סתם כאלו שיש להם הרבה מאוד ניסיון והישגים. וכאן, בישראל - הם לא. במדינות מתוקנות רבים מהעסקנים עוברים קורסים מיוחדים שמסמיכים אותם לנהל גופי ספורט. כאן הם לא עוברים קורסים כאלה. במקומות מתוקנים בעולם העסקנים מנסים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר שיכולה לקדם את ענף הספורט; בישראל מנסים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר ל"מרכז".
כן, איכשהו, בעולם ספורט שאמור להיות מקצועי לחלוטין, עדיין קובעים מי יקבל תפקיד בגלל השיוך שלו לגופים אנכרוניסטיים כגון מכבי, הפועל, בית"ר, אליצור וכדומה.
2. למה לעזאזל אחד האנשים החזקים בהתאחדות לכדורגל הוא שטרן חלובה, שהישגו הגדול ביותר בכדורגל הישראלי הוא ניהול צפרירים חולון? ככה. כי הוא "מרכז הפועל" ואבי לוזון "צריך אותו". למה הוא צריך אותו? כדי להעביר החלטות ולהישאר בשליטה, כי הוא "מכבי" והוא צריך את "הפועל" כדי להשיג רוב במזכירות - שאותה נטש האיש היחיד שהצליח לבנות בכדורגל הישראלי קבוצה אירופית ראויה, יעקב שחר.
להעביר החלטה רק מפני שהיא טובה לספורט? זה לא בא בחשבון. היא קודם כל צריכה להיות טובה ל"הפועל" ול"מכבי". היא צריכה להשתלם מבחינה פוליטית, ורק אז היא תוכר כטובה לספורט.
איגודי ספורט אמורים להתנהל כגופים שהאינטרס היחיד שלהם הוא קידום הספורט שעליו הם ממונים. לא קידום מכבי או הפועל. באנגליה, למשל, החליטו למנות יו"ר עצמאי להתאחדות הכדורגל. היו"ר הוא האיש הטוב ביותר לתפקיד שאינו קשור לאף גוף לא מקצועי (למשל איגוד המורים). הוא אמור להיות איש חזון (ולהיבחר בגלל החזון הזה) והוא אמור לבנות צוות מקצועי, שינהל את ההתאחדות לפי חזונו ולא כמו עסק בברית המועצות לשעבר.
3. אחת מהסיבות להצלחה של ליון - הקבוצה הצרפתית שבסוף שנות השמונים היתה בליגה השנייה וכיום היא אחת מהקבוצות החזקות באירופה - היא הדרך שבה מקבלים החלטות במועדון. החלטות מקבלים בישיבת אנשי הדירקטוריון, היו"ר, המנכ"ל, המנהל הספורטיבי והמאמן. האינטרס היחיד של הצוות הזה הוא לקדם את ליון, ולכן מאמן לא יכול להיות בעל עמדה חזקה מדי כי מתוקף תפקידו הוא חושב לטווח קצר. כוחו של המנהל הספורטיבי גם ממודר, מכיוון שהוא איש מקצוע ולא יכול להתעסק בשיווק או בניהול עסקי. המנכ"ל לא נכנס לעניינים מקצועיים אבל מספק את הזווית הכלכלית. והיו"ר מדבר על ערכים. הצוות הזה, שמורכב מאנשי מקצוע, מאנשי עסקים ומאנשי חזון, מקיים דיון על כל החלטה בעלת השלכות אסטרטגיות לטווח הרחוק. "הסוד הגדול של ליון", אומר עמנואל המברט, נשיא בחברת ייעוץ אסטרטגי AT.Kearney, "זה להתנהל במקצועיות וביציבות". זו לא חוכמה ואפילו נורא פשוט כשהאינטרס היחיד שלך הוא לקדם את הגוף שאתה ממונה עליו.
