כדי לנהל משבר צריך לדעת שהוא קיים
אבי לוזון צריך להבין עד כמה המצב רע, כדי להתחיל ולתקן את הכדורגל הישראלי שנמצא בשפל חסר תקדים
בואו ונגדיר כמה דברים.
דרור קשטן היה המאמן הגרוע ביותר של נבחרת ישראל מאז החלה לשחק בכדורגל האירופאי. זה שהוא מרוצה והוא הולך הביתה "גאה" זה טוב ויפה אבל זה מלמד עליו אחד משני דברים: או שהוא שקרן - כי מי יכול להיות גאה בשני קמפיינים מבישים כאלה? או שהוא מנותק לחלוטין מהמציאות.
גיא אסולין ויוסי בניון. השחקנים הישראלים לא טובים מספיק צילום: ראובן שוורץ אני אשמח לראות את קשטן עוזב את הנבחרת עכשיו ולא בתום החוזה שלו - אחרי שיקבל טיסה וכרטיסים חינם למונדיאל על חשבון משלם המיסים. זה יעשה גם לו טוב, מבחינה ציבורית לפחות.
דבר שני שיש צורך קריטי להגדירו זה שהכדורגל הישראלי נמצא בנקודת שפל שלא היתה כמותה.
נכון, הפועל תל אביב ומכבי חיפה משחקות לא רע בטורנירים האירופאים, אבל הנבחרת מעולם לא היתה במצב כה גרוע - מבחינה מקצועית ומבחינה תדמיתית; הליגה הבכירה מגרדת את הרייטינג מתחתית החבית; מספר הצופים במשחקים המקומיים מתדרדר לשפל עמוק, והקהילה העסקית לא רוצה לגעת בכדורגל הישראלי.
דבר שלישי שחייבים להגדיר זה שהכדורגלן הישראלי לא טוב מספיק. נכון, יש לנו את יוסי בניון - שחקן נפלא וחשוב בליברפול. ויש לנו את טל בן חיים, בלם לגיטימי בליגה הקשה בעולם; וגם שני קשרים הגנתיים בינוניים בליגה הבכירה של אנגליה והליגה הבכירה של גרמניה. יש גם שוער בסדר. ויש לנו את בן סהר - פוטנציאל גדול, וגיא אסולין, פוטנציאל עוד יותר גדול.
גם אייל גולסה עשוי להיות אחד מהשחקנים הישראלים הטובים בכל הזמנים וסוכנים אירופאים כבר שמו עליו עין.
יש עוד כמה שחקנים סבירים ואפשר לעשות מהם נבחרת סבירה - שעשויה להגיע לטורניר גדול עם מאמן טוב וקצת מזל - אבל עבור מדינה של 7 מיליון איש זה לא מספיק. זה אולי מספיק כדי לנצח מדינות קטנות שמעולם לא היו בטורניר גדול - מולדובה (4.3 מיליון איש) ולוקסמבורג (480 אלף איש) - אבל לא מספיק כדי לנצח מדינות קטנות יותר ששיחקו בטורנירים גדולים - לטביה (2.2 מיליון איש) ושווייץ (7.5 מיליון איש) – ובטח שלא אלופת אירופה לשעבר, יוון (10.7 מיליון איש).
השחקן הישראלי לא טוב מספיק. לא באספקט הטכני, לא בתחום הכושר הגופני, לא מבחינה מנטלית. וזה לא רק בבוגרים. גם בנערים ובנוער – אשר פעם היתה אשליה, שאנחנו טובים בגילאים הצעירים – המצב חמור. צריך רק להסתכל על הסטטיסטיקה ולראות שהשחקן הצעיר באירופה רץ יותר, מהיר יותר, קופץ הרבה יותר לכדורי גובה ומוסר יותר טוב.
המשבר קשה וראשי הענף חייבים להפנים זאת כצעד ראשון בדרך לשיקום המיוחל.
אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות וכנראה האיש המשפיע ביותר על הכדורגל בישראל, לא מבין זאת. הוא טוען בתוקף שהליגה הישראלית היא מהטובות באירופה. הוא חושב שהכדורגלן הישראלי טוב יותר ואיכותי יותר מזה היווני, הבוסני, ההונגרי או הסלובקי. הוא באמת ובתמים מאמין שאם התקשורת היתה חיובית יותר אז הבעיות לא היו נראות כה חמורות והמתקנים העלובים של הכדורגל הישראלי היו מעוכלים היטב על ידי האוהדים.
מאוד יתכן שהוא משתמש ברטוריקה זו כדי להפגין ביטחון במוצרים שלו - הנבחרת והליגה - שזו אסטרטגיה שיווקית לגיטימית. אך עם זאת, כשהמוצרים כל כך נחותים וכולם יודעים את זה, זו אסטרטגיה מוטעית.
הסכנה האמיתית היא אם הוא באמת ובתמים מאמין בדבריו. משום שזה הופך אותו למנותק, כמעט כמו המאמן הלאומי.
