פיני ברוקר שלי מוצלח
פיני גרשון, כמו ברוקר ממולח, החתים שחקנים במחירי מציאה רגע לפני שמניותיהם נוסקות. כעת נותר רק לראות אם בזכות קריאה נכונה של שוק השחקנים בקיץ 2009 השחקנים בצהוב באמת שווים יותר ממה שהם מקבלים
הסבלנות משתלמת היא קלישאה חבוטה אבל מוכחת או לא, אִמרה זו היא הדרך הנכונה ביותר לסכם את שוק העברות השחקנים של הכדורסל האירופי בקיץ ובסתיו 2009. קבוצות בעלות תקציבים סבירים בכדורסל האירופאי, שישבו בצד כל הקיץ והתחילו לזוז רק בספטמבר, היו יכולות להרכיב קבוצת חלומות בזכות המצאי הגדול בשוק של שחקנים בכירים.
מה שיצר את המצב הזה הוא כמובן המשבר, שהוביל לכך שהסכומים שמוכנים לשלם עבור כדורסלנים באירופה נפלו לתהומות חדשים. שחקנים שלא הבינו זאת, וסוכנים שדרשו עבורם סכומים לא ריאליים, מצאו את עצמם בתחילת הסתיו ללא קבוצה ונאלצו לחתום בקבוצות בינוניות על חוזים בינוניים.
הפועל ירושלים היא דוגמה מצוינת לקבוצה שחיכתה וחיכתה ובסוף עשתה החתמות מצוינות. אמנם במקרה שלה לא מדובר במהלך מחושב מראש אלא פשוט במחסור במזומנים, אבל ברגע שהופיע הגביר גומא אגייאר, נראה היה שחוסר הוודאות בקיץ רק היטיב עם הקבוצה. הפועל ירושלים הצליחה להחתים שחקנים מצוינים דוגמת דיז'ון תומפסון וקווין פינקני בסכומים שנמוכים בעשרות אחוזים מאלה שהרוויחו בעונה שעברה.
הקיץ המחדד
כשהתחילה עונת המלפפונים בכדורסל האירופי לכולם היה ברור שהתפרעות כספית כמו שהיתה בשני הקיצים האחרונים לא תחזור על עצמה. אף אחד לא ידע איך ייראה השוק אבל כעת, רגע לפני שכל עונות הכדורסל יוצאות לדרכן, כבר אפשר לסכם את מה שקרה בקיץ האחרון.
זה היה קיץ שחידד את ההבדלים בין העשירים לעניים. חוץ מצסק''א מוסקבה ובעצם מכל הקבוצות הרוסיות — הקבוצות העשירות המשיכו להתנהל בקלות דעת יחסית. למועדון קלות הדעת הצטרפו שתי הטורקיות: אפס פילזן ופנרבחצ'ה.
מצד שני היו קבוצות שקיצצו את כל השומן עד שהגיעו לעצם. חלקן הגיעו לקרקעית החבית — מקום שבו תקציב מינימום אושר הרבה יותר בזכות יכולת קריצה מוצלחת מאשר בזכות כישרון עסקי.
זה היה קיץ של ניגודים: אפס פילזן החתימה את איגור רקוצ'ביץ', מלך הסלים של היורוליג בעונה שעברה, על חוזה גדול; לינאס קלייזה נחת באולימפיאקוס אחרי קריירה יפה ב־NBA תמורת החוזה הגדול של הקיץ; וריקי רוביו עבר לברצלונה תמורת סכום שגדול יותר מתקציבים של לא מעט קבוצות אפילו בליגה הספרדית.
מצד שני, הפסקנו לראות קבוצות מוציאות סכומים מטורפים על שחקן אחד (למשל קרלוס ארויו במכבי וארל בויקינס בווירטוס בולוניה); לא ראינו קבוצות משלמות סכומי עתק על רכישות שחקנים (חוץ ממקרים בודדים) — מגמה שהיתה חזקה בקיץ הקודם (ע''ע יותם הלפרין). גם ריאל מדריד, שכולם ציפו ממנה לבנות גלאקטיקוס אחרי הגעתו של המאמן אטורה מסינה, העבירה קיץ בלי להחתים שמות מפוצצים.
קשה, קשה ברוסיה
זה היה קיץ שבו ראינו את שארונאס יאסיקביצ'יוס מוותר על כמה מיליונים בחוזה החדש שלו בפנאתינייקוס, וזה אחרי עוד פיינל פור שהסתיים עם גביע היורוליג בידיו. גם הקבוצות קאחה לבורל ויטוריה ואוניקאחה מלאגה, מהצמרת של היורוליג והליגה הספרדית, מעמידות סגלים הרבה פחות נוצצים מבעבר.
ורוסיה. היה זה קיץ קשה ברוסיה. שם אפילו צסק''א הגדולה נאלצה לחפץ מוצא, ולהתמודד עם קיצוץ אדיר בתקציב. המספרים החצי רשמיים אומרים שלצסק"א עדיין יש תקציב של יותר מ־20 מיליון יורו, אחד מתקציבי הענק ביבשת, אבל ההתנהלות בשוק הוכיחה שצסק"א במצב לא קל בכלל: לקראת סוף הקיץ מכרה צסק''א את ארזם לורבק, אחד השחקנים הכי טובים באליפות אירופה האחרונה, והביאה במקומו סנטר סרבי בעל רזומה מביך לעומת שאר הזרים. גם הפציעה של מתיאז סמודיש, שתשאיר אותו מחוץ למגרשים חודשים ארוכים, עדיין לא גרמה לצסק''א לשלוף את הארנק ולהחתים מחליף — מציאות קשה לקבוצה שהתרגלה רק לטוב ביותר בשנים האחרונות.
המנצחות הגדולות של הקיץ יוכלו להיות אלו שיעשו כעת את ההחתמות החשובות שלהן. המשבר הביא לכך שכמה שחקנים מוכשרים ביותר נמצאים ללא חוזה ורק מחכים שמישהו יבוא וייקח אותם.
סאני בצ'ירוביץ', ה־MVP של העונה הרגילה ביורוליג רק בעונה שעברה, חתם לא מזמן בקבוצת נעוריו הסלובנית על חוזה שמאפשר לו לצאת בכל רגע, כלומר הוא פנוי. הוליס פרייס, אחד השמות החמים ביותר של השוק של 2008, גם מחפש קבוצה.
לפני שנה יצא קווינטון הוסלי לשוק כזר שניפק עונה אחת של מספרים מצוינים בקבוצה קטנה בליגה הטורקית והגיע עד חוזה של מיליון דולר בריאל. השנה כריס לופטון, מגובה ברזומה מרשים מאותה ליגה, דרש שבע ספרות בתחילת הקיץ בלי להבין איפה הוא נמצא, ובסוף מצא את עצמו חותם על חוזה זמני והרבה יותר קטן כמחליף לפצועים של קאחה לבורל ויטוריה.
הקיץ הצהוב
בלי כל קשר לתוצר הסופי על המגרש, את ההתנהלות של מכבי אלקטרה תל אביב בשוק של 2009 אפשר להגדיר כחיובית.
למשל צ'אק איידסון, גם אם יאכזב, הוא הגניבה של הקיץ. מכבי החתימה אותו שעות לפני שיצא עם קבוצתו הקודמת, ריטאס וילנה, לטורניר הגמר של היורוקאפ. בסוף אותו טורניר זכתה קבוצתו בגביע, ואיידסון נבחר ל־MVP של העונה. בתוך 96 שעות הוכפל תג המחיר שלו אם לא יותר, אבל מכבי כבר התנהלה כברוקר חד חושים ורכשה את המניה לפני נסיקתה.
מלבד זאת, במכבי גם ידעו לנצל היטב את השפל בשוק הרוסי, והחתימו את מאצ'אי לאמפה על סכום קטן לעומת מה שהרוויח בחימקי מוסקבה. הדבר התאפשר בעקבות הצורך של הקבוצה הרוסית להיפטר מהחוזה שלו. חימקי אף הסכימה לשלם לו פיצויים יפים, שאפשרו לו "להתנחם" בחוזה מהסוג שמכבי יכולה להציע — הרבה פחות מהסכומים שהוא התרגל להרוויח.
מכבי קראה נכונה את המציאות החדשה, כי בכל סיטואציה אחרת לא היתה מצליחה להנחית את הפולני לאחר שהכריזה כי לא תשלם לאף שחקן יותר ממיליון דולר לעונה.
הציון לגנאי בקיץ זה למכבי יירשם בגלל ההחתמה של אנדרו וייז'נייבסקי, שגם אם יתברר כהחתמה הכי מוצלחת מבחינה מקצועית ירוויח במכבי יותר ממה ששחקנים במעמדו מביאים הביתה בכל חודש בשוק החדש.
מכבי נלחמה על וייז'נייבסקי עם קבוצתו הרוסית ספרטק סנט. פטרבורג. הקרב עליו החל בעצם עוד לפני שהעונה הקודמת הסתיימה, שבועות רבים לפני שהמחירים התחילו לצנוח. בקיץ שבו שחקנים בעלי רזומה עשיר ומפואר משל זה של הרכז החדש שהובא לנוקיה נאלצים להלך ללא קבוצה או להרוויח סכומים נמוכים ממנו,
וייז'נייבסקי מסומן כנפילה העסקית.
המהלך האחרון של מכבי בשוק, ההחתמה של דורון פרקינס, נכונה מבחינת הביזנס של הכדורסל. מכבי ניצלה את העובדה שפרקינס נותר ללא קבוצה בסוף הקיץ, מסיבות שונות ומשונות, והחתימה שחקן יורוליג על חוזה קטן יחסית. אם יתאים או לא מבחינה מקצועית, זה כבר יתברר, אבל החתמה כמו זו של פרקינס יכולה להכריע אם פרויקט של עשרות מיליוני שקלים יסתיים בהצלחה או בכישלון.