לפחות הרווחנו משהו
חוסר האמון בין הקהילה העסקית והאוהדים לבין נבחרת ישראל וההתאחדות לכדורגל נמצא בשפל חסר תקדים. אולם הכנסות ההתאחדות מהקמפיין הכושל מבחינה מקצועית הגיעו לכמה שיאים חדשים. המסקנה לקראת קמפיין יורו 2012: עדיף להגריל נבחרות משווקים אירופיים גדולים
אבי לוזון עשה הרבה רעש בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2010. "אם אנחנו לא עולים למונדיאל, אני מתפטר", הבטיח; "אני מאמין שבמשחק האחרון בשוויץ הם כבר יהיו מחוץ לתמונה", ניבא; "יש לי תחזית אופטימית שאומרת שננצח ארבעה משחקי בית, נוציא תיקו בשוויץ וביוון ונסיים בראש הבית", חזה. בין השאר הוא גם הסביר שהוא מגיע לדבר עם השחקנים, "כדי להעלות את המוראל", וסיפר שיש לו יחסים מצוינים עם המאמן דרור קשטן.
יו"ר ההתאחדות לכדורגל לא צריך לדבר כל כך הרבה. לא להבטיח, לא לנבא ולא "להרים את המוראל" של של שחקנים. לוזון, במובן הזה, הסתיר בדיבוריו הרבים את העבודה הלא רעה שעשה הארגון שהוא עומד בראשו: הכנסות ההתאחדות הכדורגל מקמפיין מוקדמות מונדיאל 2010 צמחו בעשרות אחוזים לעומת הקמפיין הקודם והגיעו לכ־30 מיליון שקל. 16 מיליון שקל מספונסרשיפ ומפרסום; 6.5 מיליון שקל ממכירת זכויות שידור בארץ ובחו"ל וכ־5 מיליון שקל ממכירת כרטיסים.
מבנה ספונסרשיפ חדש
אם היה לישראל בית קשה יותר שבו נבחרות גדולות יותר, כגון גרמניה, אנגליה, הולנד ספרד או צרפת, היו ההכנסות גדולות עוד יותר בזכות מכירת כרטיסים וזכויות שידור (בארץ ובחו"ל) אבל בספורטפייב, שותפת השיווק של ההתאחדות, מרוצים בסך הכל מהקמפיין המלא הראשון שניהלו לנבחרת.
"ההכנסה מספונסרים בקמפיין הקודם היתה פחות מחצי ממה שהשגנו בקמפיין הזה", מספר דירק שלונץ, נציג ספורטפייב בישראל. "לקראת הקמפיין הבא בנינו מחדש את מבנה הספונסרשיפ ויש לנו מטרה להגדיל את הכנסות הנבחרת מחסויות ומשותפים".
לפי שלונץ, החדשות הטובות הן שזו פעם ראשונה שלנבחרת ישראל יש מבנה ספונסרשיפ ברור עם יתרונות בולטים לספונסרים - דבר שהוביל לחתימה על הסכם חסות ראשי הראשון מסוגו עם הייסנס. עם זאת ההתאחדות לכדורגל בישראל עדיין מכניסה הרבה פחות מהסכמי חסות מאשר נבחרות ממדינות בסדר גודל דומה לישראל, בהן צ'כיה, פורטוגל, בולגריה ואוסטריה, מדינות שמכניסות 4-5 מיליון יורו לקמפיין מספונסרשיפ בלבד. ישראל לא מגיעה ל־3 מיליון יורו.
"הפער הזה נובע בעיקר מכך שאין מחויבות של חברות ישראליות לנבחרת הישראלית", אומר שלונץ. "אין הבנה בשוק לכוח של החסות".
איתי שכטר ודדי בן דיין חוגגים. המפתח להכנסות שיא טמון בהגרלה צילום: איי פי
"לא שם שקל"
לפי גורם בכיר בתחום השיווק של בנק ישראלי גדול, אחת הסיבות לכך שאין מחויבות כזו היא התדמית הציבורית שיש לכדורגל. אולי כדאי ללוזון להנמיך קצת את הווליום - לתת לספונסרים לבלוט במקומו ולאנשי המקצוע לעשות את העבודה. "אני בנבחרת הזו לא שם שקל", אומר סמנכ"ל שיווק של חברה ישראלית גדולה.
עם המבט לקמפיין הבא אומרים בספורטפייב שמתקיים משא ומתן על חידוש החסות הראשית עם הייסנס, ששווה לפחות 3 מיליון שקל. המטרה היא להשיג עוד שותפי פלטיניום (עלות של 2 מיליון שקל) ושותפי זהב (כמיליון שקל לקמפיין).
"אנחנו רוצים להשאיר את עניין נתינת החסות לנבחרת כסממן יוקרתי", אומר שלונץ, שמגלה גם ש"מחירי הכניסה לשותפות עם הנבחרת ירדו מעט". והוא מוסיף: "אנחנו היחידים בשוק הספונסרשיפ בישראל שהם בעלי מבנה נתינת חסות ברור".
אחד מהיתרונות של נתינת חסות לנבחרת היא גם שריון זמן פרסום בטלוויזיה בזמן משחקי הנבחרת (ספורטפייב מנהלת גם את זכויות השידור של הנבחרת בבית). "זה כלי שאין לאף ספונסרית אחרת בישראל. פנסוניק או סוני או סאמסונג לא יכלו לפרסם במהלך משחק הנבחרת ישראל, כי הייסנס היתה נותנת החסות הראשית".
תלוי בהגרלה
בפברואר תיערך הגרלת מוקדמות יורו 2012. עד אז, לא כדאי להזכיר את הנבחרת לספונסרים פוטנציאליים. אולם מרגע ההגרלה יתחיל המבחן האמיתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל.
לוזון רוצה למצוא מאמן זר עד מרץ 2010. שם גדול יגביר את ההתלהבות ואת ההתרגשות מהנבחרת ועשוי להביא למכירת כרטיסים ומנויים גדולה יותר מאשר הביאו המשחקים מול יוון ושוויץ. עם זאת, הגרלה נגד קבוצות אטרקטיביות תשפיע יותר על קופת הנבחרת. גם נושא זכויות השידור תלוי בהגרלה.
הגרלה לבית עם גרמניה או אנגליה, למשל, תבטיח הכנסה גבוהה מזכויות שידור. הגרלה לבית משותף עם שוויץ ויוון תבטיח בעיקר עוד הכרזות מלוזון והשחקנים, שהפעם "חייבים לעבור".
הבעיה הכלכלית העיקרית של הנבחרת, שנראתה בבירור בקמפיין הזה, היתה האטרקטיביות שלה עצמה. משחק נגד נבחרת גדולה בכל מקרה ימשוך קהל לאצטדיון רמת גן. לפחות שני משחקים כאלו מובטחים בקמפיין (אלא אם כן קבוצת הדרג השני או השלישי ממש חלשות). זה מותיר את האצטדיון בשאר משחקי הנבחרת, נגד נבחרות בסדר גודל שלה, כמעט ריק. המשחק נגד לטביה הכניס פחות מ־70 אלף שקל. אין נתונים על משחק הבית האחרון בקמפיין נגד מולדובה, אבל פחות מ־9,000 איש לא מכניסים יותר מדי - ודאי כשחצי מהם מוזמנים או שילמו עבור מינוי.
אז ייתכן שלוזון, שתפקידו לספק כלים לאנשי המקצוע של ההתאחדות, יצטרך לקבוע מטרות חדשות לנבחרת ישראל, שאינן כוללות העפלה למשחקי היורו. צריך להתחיל תהליך שיקום מקצועי של הנבחרת, שבסופו תיהפך לאטרקטיבית. ברגע שזה יקרה, המאמן לא יתלונן, כמו קשטן, ש"אין תרבות ספורט במדינה", כי אנשים יבואו לראות ולהזדהות עם הנבחרת שתגרום להם גאווה.
