המשחק הרווחי ביותר (למטר מרובע)
הג'ורקי בול הומצא על ידי גיל פניאז', מתדלק בתחנת דלק בליון שמצא דרך מקורית ותזזיתית להעביר את הזמן. היום משחקים את המשחק בשלוש יבשות וגם בנתניה וראשון לציון. האם מדובר במשחק של הדור הבא?
“טיפסנו לקומה 3, בלי מעלית כמובן, ועברנו לדירה דרך חדרון הכניסה, שמעיד כי מדובר בדירה מחולקת. ואז, נפקחו עינינו: דירה של כמעט 50 מטר רבוע, עם נוף לירקון. אמרתי לו, בואנה, אתה חייב להרים כאן מגרש ג'ורקי בול” (מתוך: קדחת המגרש 2, ספר עתידי של ניק הורנבי.)
אגדה עירונית מתפשטת
שלבו בין סקווש לבין כדורגל, ותקבלו את הג'ורקי בול: משחק 2 על 2 תזזיתי, מהיר ומתיש. אבל אתם כבר יודעים את זה - אחרי הכל, סרטון שמציג אותו בתור "הענף הבא" התנגן מאות פעמים בערוצי צ'רלטון. הסיפור על הולדתו נשמע יותר כאגדה עירונית: המשחק הומצא ב-1987 בליון שבצרפת, על ידי גיל פניאז', אוהד מונאקו, שעבד כמתדלק בתחנת דלק. במשמרות הלילה, חיפש לעצמו פאניאז' עיסוק שיעביר את השעות המתות, והפך מחסן קטן מאחורי התחנה למגרש כדורגל קטן. כך הוא העביר לילות שלמים, עם חברים לעבודה בשניים על שניים, כאשר בהמשך הצטרפו גם נהגי המשאיות שעצרו לתדלק ונכנסו לטורניר הלילי.
פאניאז' פנה להתאחדות הספורט הצרפתית והציע את המשחק החדש, אבל לא היה ברשותו ממון עצמי וגם לא עזרה מבחוץ כדי לקדם את המהלך. ואז פגש את האיטלקי פיירו יאדזולה, שהגיע ממשפחה עשירה שעוסקת בתחום הדשא הסינטטי, וכך נולד האינטרס המשותף.
הג'ורקי גדל מימי החיתולים שלו, וכעת משוחק כבר בשלוש יבשות, ואף הוגשה בקשה להפכו לספורט אולימפי. הפופולריות של המשחק, אגב, צמחה במקביל לענפי ספורט רבים שהופכים את המשחק הארוך והמקצועני, כדורגל, למשהו יותר קטן ומהיר, כמו כדורגל אולמות, פוצ'יוולי (שילוב בין כדורגל לכדורעף) וכדורגל חופים. גם בכדורסל פורחים טורנירי רחוב של זוגות ושלישיות.
בעת משחק. "כל אחד שאוהב כדורגל יודע שבשביל להרים היום אפילו משחק של חמש על חמש צריך להקיז דם. לזה אין בייביסטיר, ההוא נוסע להורים בצפון. כאן צריך רק ארבעה אנשים, אתה מפרסם משהו בפייסבוק, מי בא היום לג'ורקי, ותוך שלוש דקות סגרת את הסיפור”. צילום: נמרוד גליקמן
משחק לדור הטוויטר
“יש משהו שמתאים במשחק הזה לדור של טוויטר ומסרונים (SMS)”, אומר דוד לחמי, שפגש את המשחק באירופה והתאהב. "כל אחד שאוהב כדורגל יודע שבשביל להרים היום אפילו משחק של חמש על חמש צריך להקיז דם. לזה אין בייביסטיר, ההוא נוסע להורים בצפון. כאן צריך רק ארבעה אנשים, אתה מפרסם משהו בפייסבוק, מי בא היום לג'ורקי, ותוך שלוש דקות סגרת את הסיפור”.
לחמי ביחד עם שני שותפיו, לידור וליעד גולדברג, הם הזכיינים של הג'ורקי בארץ, ופועלים כדי להטמיע את המשחק. עבור התואר והקמת המתקן הראשון, בנתניה, הם שילמו כמיליון שקל ב-2003. מה הם ראו בזה? משהו ממכר, שמשלב בין פנאי לכדורגל: בצרפת יותר מ-200 אלף שחקנים משחקים, אלפים מהם רשומים בליגות מסודרות ברחבי המדינה. יש מעל 80 מועדוני ג'ורקי, מאות מגרשים, ועוד עשרות מגרשים במועדוני קלאב מד. גם באיטליה ובספרד ישנם מועדוני ג'ורקי בול רבים ועוד עשרות מגרשים.
המשחק הרווחי ביותר?
מאז, עבר המועדון בנתניה ליזם מקומי, והשנה קם מועדון שני בראשון לציון, גם שם על בסיס יזם מקומי. בנתניה, הם מעידים, המועדון רווחי, ולדברי הבעלים, “מפרנס אותי ועוד שני שותפים". 28 שקל לשעה תשלמו כדי להנות מהתענוג, מה שאומר שמגרש מכניס כ-110 שקלים בשעה, לפעמים יותר, כיוון שאנשים מתארגנים לשחק בשלוש קבוצות – שתיים על המגרש ואחת מנסה לנשום בצד. "תחשוב על הספורט הזה בהכנסה פר מטר למגרש – אנחנו לא מכירים שום ענף שיכול להכניס לך יותר.” אומר לחמי, אם כי אנחנו נמנעים מלגלוש לשיחת הנדל”ן הנדרשת.
נפגשנו לשחק במועדון בנתניה – שהיה מחסן בעבר, והוסב לחדר שמזכיר חנות Arcade, אלא שארבעה כלובי פלסטיק הם עיקר האטרקציה. ג'ורקי בול משוחק בדומה לטניס, עם מערכות. אני קיבלתי כבן זוג את ליעד, שילוב בין טנק אנושי לנערת גומי סינית, ויחדיו טבחנו בצמד שהורכב מלידור ודוד, 7-6, 7-6. למרות המיזוג החזק, חמצן הפך למצרך נדיר וחמקמק בתום המשחק.
אז איך מסבירים לישראלים העצלים על המשחק החדש? "אנחנו עובדים רק עם יזמים מקומיים. אנשים שחיים במקום ויודעים למשוך הנה ילדים והורים. תמיד הם מתלוננים זה קטן, לא נראה לי, אבל דקה אחת בפנים, עם המוזיקה והמיזוג, והם חובבי ג'ורקי”, אומר לידור.
נראה היום שכל אחד ממציא ענף ספורט שהוא טייק אוף לענף קיים. זו כמו הבהלה לזהב – הרצון לשלב בין תחביב לבין פרנסה. אתם חושבים שכל האחים החורגים של הכדורגל יחליפו אותו בסופו של דבר? "זה משחק שיכול וצריך להיות ספורט פנאי, לא מקצועני.” עונה ליעד. "זה נחמד שהרמה עולה, ושיש תחרויות בינלאומיות, אבל בסיכומו של דבר כדורגל נותר האהבה של כולנו. העובדה שאפשר לעשות לו ספין אוף כיפי לא פוגעת ברצון שלנו לראות את ברצלונה משחקת”.
כמו במקרים אחרים של בהלה לזהב, ייתכן שהזהב האמיתי נמצא לידינו, בשירותים לג'ורקי בול, ולכדורגל חמש על חמש. אולי לא מכירת כרטיסים ומרצ'נדייז, אבל בטח אפשר לעשות כאן לירה או שתיים ממכירת חמצן, חשבתי לעצמי, מתנשף. ומכירת חמצן לספורטאים מתאימה לא פחות כאגדה עירונית, מאשר מישהו שמשחק כדורגל בתחנת דלק.
