תקציב משרד הספורט: ריצה למרחקים ארוכים - או לשומקום?
למרות התוספת שקיבל, תקציב משרד הספורט עדיין נמוך משמעותית מזה של שאר המדינות המתועשות. האם הוא עושה את המיטב עם מעט הכסף שיש לו?
בתחילת השבוע העניק משרד הספורט תדריך לעיתונאים בעניין תקציב הספורט ל-2009. ד"ר אורי שפר הסביר לאן מופנים 82 מיליון השקלים שהקצתה המדינה לטובת המשרד - ואמר שהוא רואה שינוי בהתייחסות הממשלה, כולל האוצר, לספורט.
שפר אמר, כפי שעשה בעבר, כי תפקיד המשרד הוא לבנות אסטרטגיה אחידה לספורט בישראל. לדבריו, יש למשרד "שני מוצרים" - ספורט עממי ותרבות ספורט, וספורט תחרותי.
המשרד זיהה את החולשות העיקריות של הספורט הישראלי: מחסור בתשתיות ובמתקנים ברמה גבוהה; אי-יכולת לאתר ספורטאים מצטיינים; מחסור בשיטות לטיפוח ספורטאים; אי-תמיכה סדירה בספורטאים ובמאמנים; הכשרה לקויה של המאמנים; ולבסוף - מספר הישראלים העוסקים בספורט אינו מספק.
זאת ועוד, איגודי הספורט נדרשו להתחיל לפעול עם תו התקן ISO 9001, כדי להכתיב ניהול תקין ושקיפות מלאה. ואולם במשרד מציינים כי "רמת הניהול של האיגודים אינה איכותית מספיק".
שפר הבטיח כי מדדים לחלוקת הכספים ייקבעו יחד עם האיגודים - בדומה לוועדת בורוביץ'. ישנם גם משאים ומתנים עם כמה אוניברסיטאות ומכללות לגבי הכנסת התמחות עסקים וספורט. "משהו שבעוד חמש שנים יעלה את הרמה של הניהול", לפי שפר.
שחר צוברי. איכות ניהול האיגודים איננה איכותית מספיק צילום: ראובן שוורץ מסר נוסף שרצו במשרד הספורט להעביר הוא שהאתלטיקה הישראלית תתחיל לעבור תהליך שיקום. 2.5 מיליון שקל יוקצו לאיגוד האתלטיקה, כי לפי שפר, "כדורגלן טוב לא בהכרח יכול להיות אתלט טוב, אבל אתלט טוב יכול להיות כדורגלן טוב". כלומר, האתלטיקה חשובה לבסיס של הספורט. האתלטיקה הישראלית, לפי קביעת משרד הספורט והאיגוד, תנסה להפנות את מירב המשאבים לענפי הקפיצה - קפיצת לרוחק, קפיצה משולשת, קפיצה לגובה וקפיצה במוט.
אנחנו רוצים להיות נורבגיה
שפר סיפר גם על לימוד ממודלים בעולם. על מודלים ספציפיים לא דיבר, אבל הזכיר שביוון ובקפריסין ההשקעה בספורט גדולה יותר לכל נפש.
בנורבגיה, למשל, החליטה הממשלה כי "ספורט הוא זכות אנוש בסיסית", ולכן קבעה שהכספים הממשלתיים הרבים (מדובר במדינה המשקיעה בספורט את הסכומים הגבוהים ביותר לנפש) יגיעו בעיקר לבניית מתקנים רב-תכליתיים. בנורבגיה, לא משנה אם אתה חוואי בדרום או דייג בצפון - אתה יכול לעשות הליכה קצרה ולהגיע למתקן ספורט ציבורי.
אגב, לפי בדיקות מומחים, נורבגיה היא המדינה המוצלחת ביותר בעולם מבחינה ספורטיבית. כלומר, ביחס לאוכלוסייה שלה - המונה 4.6 מיליון איש - היא רושמת את מספר ההצלחות הבינלאומיות הרב ביותר. ואכן, בנורבגיה אפשר להיתקל באלוף אולימפי בקפיצה לרוחק בסקי כשהוא אוסף את הילדה מהגן, או לרוץ לצד אלופת עולם בקאייקים בפארק המקומי.
בואו נחזור שנייה למציאות הישראלית. והמציאות היא שתקציב הספורט בארץ נמוך באופן משמעותי ממה שמקובל בעולם המתועש. אמנם שרת התרבות והספורט לימור לבנת השיגה תוספת של 20 מיליון שקל - עלייה של 43% מ-2008, ולא היה עוד משרד שזכה לכזו תוספת - אבל לפי שפר, כדי שהתוכניות ייצאו לפועל צריך עוד 150 ל-170 מיליון שקל. וספק אם זה יקרה.
אז איך מחולקים 82 מיליון השקלים שקיבל הספורט? החלוקה לא שונה בהרבה מהטיוטה שפורסמה ב"כלכליסט" לפני כמה שבועות. וגם השאלות לגבי החלוקה לא השתנו. לזכותם של אנשי משרד הספורט ייאמר שהם ענו על כל השאלות. ובכל זאת, אולי שווה לחשוב מחדש על חלוקת התקציבים בשנים הבאות. הסיבה היא שנראה כי יותר מדי כסף יוצא על אדמיניסטרציה - ופחות מדי מוקצה לשדרוג אמיתי ונרחב של תשתיות הספורט.
בתי הספר מקבלים יותר מאיגודי הספורט
לפי נתוני התקציב, האיגודים מקבלים השנה 10.6 מיליון שקל - עלייה מ-6.6 מיליון שקל ב-2008. התקציב כולל את 2.5 מיליון השקלים המופנים לשיקום האתלטיקה.
1.5 מיליון שקל יוקצו לשיקום אגודות הספורט, האחראיות, לפי שפר, על תרבות הספורט. למה התאחדות הספורט המוטורי מקבלת כ-4.5 מיליון שקל (2 מיליון שקל מהתקציב הוחזרו למשרד הספורט)? זה עדיין לא ברור לגמרי. במשרד הספורט אומרים כי צריך שם אישורים, מומחים והקמת אדמיניסטרציה, וכי יש בעיה עם ההתאחדויות; אבל על פניו, הסכום הזה נראה בזבוז כסף, במיוחד על רקע דברי אנשים מהתחום, שלפיהם דרוש להם רק אישור - והם כבר ידאגו לכל השאר.
הרשויות המקומיות, "השותפות העיקריות" של משרד הספורט לפי שפר, מקבלות 17.5 מיליון שקל - עלייה מ-12 מיליון ב-2008. המינימום שמקבלת רשות מקומית עומד על 20 אלף שקל. ערים כגון ירושלים מקבלות מיליון שקל, ומנהל מחלקת הספורט בכל עיר מחליט מה הוא עושה עם הכסף.
במטרה לעודד את רמת השירות הספורטיבי של כל עיר לתושבים, ב-2010 ישיק משרד הספורט דירוג של ערי הספורט. האם לא כדאי להשקיע את הכסף לאחר שכל רשות תגיש תוכנית מפורטת לגבי הקמת מתקנים ושדרוג החיים הספורטיביים של תושביה?
בכל מקרה, 12 מיליון שקל נוספים יוקצו לתחזוק והקמה של מתקנים. הדבר נעשה כחלק ממאמץ משותף של כמה משרדים לקידום הספורט - בהיקף כולל של 85 מיליון שקל. בין השאר, יוקצו כספים לבניית מגרשי ספורט רב-תכליתיים בפריפריה ולבניית שבילי אופניים ופארקי כושר לגמלאים. כספים יוקצו גם לפרויקט מגרשי הספורט במגזר הערבי. 3.5 מיליון שקל נוספים יוקצו למתקנים הלאומיים, שכוללים בין השאר את המטווח האולימפי בהרצליה.
התאחדות הספורט בבתי הספר מקבלת 9 מיליון שקל - כמעט יותר מכל איגודי הספורט יחד. שוב, חייבות להישאל כמה שאלות: מדוע אגודות הספורט, שכביכול אחראיות לקידום התחום, מקבלות 7.5 מיליון שקל פחות מההתאחדות בבתי הספר? האם בתי הספר צריכים להנחיל את תרבות הספורט? האם הם גופים מספיק מקצועיים כדי לעשות זאת? האם 3.8 מיליון השקל שמושקעים בהקמת "מועדוני ספורט" בבתי הספר יקדמו את הספורט? מישהו בכלל יודע מה זה "מועדון ספורט" בבית ספר? האם לא כדאי להשקיע יותר בגופים מקצועיים ממשלתיים כמו מכון וינגייט, שמקבל 10 מיליון שקל?
אימון נבחרת הכדורעף נשים של ישראל. במשרד הספורט רוצים גם ענפי כדור באולימפיאדה צילום: עמית שעל
3 מיליון שקל מוקצים לתוכניות מיוחדות של המשרד - הכוללות אירועים שונים. כחצי מיליון שקל יוקצו לספורטאים בעלי צרכים מיוחדים - ספיישל אולימפיקס, ארגון ספורט החרשים, כדורת דשא לעיוורים וכדומה. כחצי מיליון שקל נוספים מוקצים לליגות למקומות עבודה והספורטיאדה. תמיכה באיגודים בנסיעות לחו"ל עולה לממשלת ישראל 250 אלף שקל בשנה. בהתחשב בכך שהתלונות העיקריות של האיגודים קשורות לעלויות האבטחה, אולי כדאי שיותר כסף יושקע בנושא הזה. מיליון שקלים מוקצים לקרנות המצטיינים.
יש פעילות רבה במשרד הספורט. שפר הוא איש חזון אמיתי שטובת הספורט מנחה אותו. יש גם הרבה תוכניות שמתחילות לקבל צורה - פרויקט לקידום ספורט נשים שקיבל את השם הלוחמני משהו "אתנה", ופרויקט "מלחמה באלימות", שלשרה יש עכשיו את כל הסיבות הפוליטיות לקדם.
ועדיין, על פניו נראה ש-82 מיליון השקלים אינם מוקצים בצורה המהודקת והטובה ביותר. האם המשרד מטפל טוב יותר בחולשות העיקריות של הספורט הישראלי - אותן חולשות שהוא עצמו זיהה? רק הזמן יקבע.
