הקבוצות בבעלות אוהדים רוצות להוכיח שהן לא גימיק

קטמון ירושלים

להפועל קטמון, הקבוצה החלוצית בז'אנר קבוצות האוהדים בישראל, יש כרגע כ־300 חברי עמותה, כ־200 פחות מאשר בשתי העונות החלוציות של המועדון. מול הקושי בגיוס כספים ובשל הצורך להגדיל את מספר החברים, הקימו האוהדים מעין מחלקת טלמרקטינג של ארבעה אנשים. מי שמשתתף במאמץ השיווקי הוא גם קפטן הקבוצה, אמיר גולה, קשר קשוח שהיה אחד הסמלים של הפועל ירושלים בשנות ה־90.

הצורך נובע מאובדן הכנסות. הקבוצה ירדה שתי ליגות בשתי עונות, אבל לא בגלל התוצאות על הדשא. פירוק השותפות עם הפועל מבשרת ציון מליגה א', בצד התפוצצות המשא ומתן מול יונה סאסי לרכישת הקבוצה־האם הפועל ירושלים, הביאו את האוהדים לייסד קבוצה חדשה בליגה ג'. איך שלא יבחרו להסתכל על זה, ירידה של שתי ליגות בשתי עונות מעידה על הצורך הדחוף לערוך סדר מחודש בצורת הניהול של המועדון.

אוהדים של הפועל קטמון. הקפטן בטלמרקטינג צילום: יואב גלאי

בקטמון מבטיחים שהלקחים הופקו. "למדנו משהו על היחס לשחקנים ועל צורת הניהול. העונה נהיה יותר מקצועיים, עם הפרדה מוחלטת בין המאמן והצוות המקצועי של הקבוצה ובין שאר המועדון. האוהדים לא נמצאים פה בשביל לנהל", אומר אורי שרצקי, ממייסדי הקבוצה ונציג האוהדים בהנהלה.

לבעיות המקצועיות יתווספו גם צרות כלכליות. קטמון נאלצה להחזיר 100 אלף שקל למבשרת ציון, ובשל היותה קבוצה חדשה לא תזכה להקצבות מכספים ציבוריים בשנתה הראשונה. לכן התקציב העונה יסתמך אך ורק על דמי החבר לעמותה, מכירות הכרטיסים וספונסרים. לגבי המרצ'נדייז, אומר שרצקי, "אולי זה שהוספנו את ירושלים לשם הקבוצה יעלה את המכירות לכמה אלפי שקלים בעונה".

השאיפה, אומר שרצקי, היא להגיע ל־400 עד 500 חברים. בגזרת החסויות, לקטמון חסר עדיין ספונסר ראשי, שאמור לשלם 50–80 אלף שקל ולקבל פרסום על חזית חולצות השחקנים. ספונסרים קטנים יותר, לגב החולצה ולשלטים במגרש, כבר נמצאו, וכל אחד מהם משלם כ־6,000 שקל. כדי לעודד ספונסרים החליטו בקטמון לצלם את כל המשחקים ולהעלות אותם לאתר האינטרנט, בתקווה שבעלי עסקים ירגישו שהם מקבלים יותר חשיפה.

קטמון מעדיפים שלא לחשוף את התקציב של המועדון לעונה הקרובה, אולם שרצקי אומר כי הוא יעמוד קצת מעל הממוצע של הקבוצות בליגה ג', כלומר מעל 300 אלף שקל לקבוצה הבוגרת.

מכבי קביליו יפו

הקבוצה על טהרת העדה הבולגרית יכולה להיות מרוצה מעונתה הראשונה בכדורגל הישראלי. על חורבות מכבי יפו המיתולוגית קמה קבוצה בבעלות עמותה עם כ־380 אוהדים, מתוכם כ־230 כבר רכשו מנויים לעונת המשחקים הקרובה בליגה ב'. יעד המנויים של אנשי יפו גבוה ועומד על 1,000 מנויים, אם כי גורמים בקבוצה מודים כי "כשנגיע ל־500, נסמן וי במימוש התקציבי שלנו".

לזכותם ייאמר שהפוטנציאל גדול יחסית, שכן כ-9,000 אוהדים הגיעו למשחק ההכתרה לאחר ההעפלה בסוף העונה שעברה. בשבועות הקרובים עד לפתיחת העונה בסוף ספטמבר יפרסמו אנשי יפו במקומונים בחולון ובת ים מודעות למכירת מנויים והצטרפות לעמותה.

תקציב הקבוצה הבוגרת עומד על כ־750 אלף שקל. התקציב של המועדון כולו, כולל קבוצת נוער, שתי קבוצות נערים ובית ספר לכדורגל, עומד על כ־900 אלף שקל. לעומת העונה שעברה, מדובר בצמיחה של 150 אלף שקל בקבוצה הבוגרת ו־200 אלף שקל במועדון. ההכנסות מגיעות מתרומות של אוהדים ודמי חבר לעמותה שיגיעו לכ־100 אלף שקל.

איש העסקים שמוליק זיסר יהיה הספונסר הראשי של הקבוצה. זיסר, שחקן עבר בשנות ה־70', תרם גם בעונה שעברה כ־50 אלף שקל לקבוצה ועתה יקבל את הלוגו של קבוצת ההשקעות שלו על חזית חולצות השחקנים תמורת כ־150 אלף שקל. זיסר הוא הבעלים של קבוצת נדל"ן והשקעות בלונדון. בשבוע שעבר הגיע לארץ כדי לסכם את פרטי העסקה.

ההכנסה משלטי פרסום במגרש נושקת ל־100 אלף שקל, והיעד הוא 150 אלף שקל. "מאפה הבלקן", כמה מפתיע, הוא אחד המפרסמים, יחד עם בולגרי ידוע נוסף - השמאי לוי יצחק. הכנסה נוספת תגיע מעיריית תל אביב, שאישרה העברה של 57 אלף שקל למועדון. עם זאת, בקבוצה לא מרוצים שמרכז מכבי ומועצת ההימורים עוד לא תומכים בה.

מבחינה ניהולית, אין במועדון שינויים לעומת העונה שעברה. שמונה חברי העמותה הראשונים עדיין מנהלים אותה, תוך הפרדה בין האוהדים והעמותה לבין הצוות המקצועי על הדשא. ההנהלה בוחרת את הצוות המקצועי, והוא מדווח לה בחזרה. שחקן הבית לשעבר עופר ראובן, שהעלה את הקבוצה לליגה ב', ימשיך לאמן אותה.

הפועל אוסישקין. כוח עולה צילום: עמית מגל

הפועל אוסישקין

"חשוב לנו לעלות לליגה הלאומית גם אם התחושה שלנו היא שזה יסיר כל סימן שאלה לגבי המהלך של הקמת הקבוצה", אומר יונתן לרנר, חבר הנהלת הפועל אוסישקין, שהחלה את דרכה לפני שנתיים בליגה ב' ועתה תתמודד בליגה הארצית.

מתן נאור, השחקן בן ה־28, הפתיע ויעזור במשימה הזאת. בעיני חברי העמותה, החתמתו היא אחד הצעדים החשובים בדרך להיחשב מועדון כדורסל לגיטימי בישראל. "בזכות ההצלחה הספורטיבית והאמון במערכת, רואים שאוסישקין היא כאן לטווח הארוך ולא איזו תופעת לוואי של הריסת האולם", אומר לרנר.

העלייה של שתי ליגות בשתי עונות חייבה את הקבוצה גם להיערכות תקציבית. בליגה הארצית, יודעים אנשי אוסישקין, יצטרכו להגדיל את התקציב הרבה מעבר ל־700 אלף שקל המתוכננים, לעומת 500 אלף בלבד בעונה שעברה.

לאוסישקין יש כ־600 חברי עמותה, כ־220 חדשים. השאיפה היא להגיע לכ־1,000. לפי התוכנית, 50% מהמקורות הכספיים הם האוהדים, באמצעות דמי חבר, רכישת מנויים וכרטיסים או מרצ'נדייז. 10% נוספים יגיעו מתרומות של 5,000–10,000 שקל, עוד 10% מהעירייה והטוטו והשאר מספונסרים.

ארומה, שהיתה הספונסרית הראשית בעונה שעברה, החליטה לא להמשיך, ובקבוצה מחפשים ספונסר ראשי שיכניס לקבוצה יותר מ־100 אלף שקל, לצד ספונסרי משנה. בעלי עסקים פוטנציאליים, אומרים באוסישקין, מסתתרים לא פעם ביציעים של בלומפילד, במשחקים של קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב. "אנחנו מחפשים אנשים שמכירים אותנו ולא צריך להסביר להם מי אנחנו ומה זו הליגה השלישית בכדורסל", אומר לרנר.