עתיד הכדורגל הארגנטינאי לוט בערפל

עתידו של הכדורגל הארגנטינאי יוכרע בחדרי ישיבות ובדיונים סגורים בין עסקנים, טייקוני תקשורת, בעלי חברות הימורים וכמובן פוליטיקאים. זאת לאחר שבשבוע שעבר הודיע נשיא התאחדות הכדורגל הארגנטינאית (AFA), חוליו גרונדונה, על דחייה של פתיחת עונת האפרטורה מסוף השבוע הקרוב למועד לא ידוע (בכל שנה מתקיימות בארגנטינה שתי עונות כדורגל: אפרטורה - הפותחת, וקלאוסורה - הסוגרת).

חואן רומן ריקלמה. בנתיים מחכים צילום: איי פי

הסיבה המיידית לדחיית המשחקים היא סירובה של חברת TSC, שמחזיקה בזכויות השידור של הליגה עד 2014, לפתוח את החוזה בינה לבין ההתאחדות, שדורשת להעלות באופן ניכר את הסכום שהחברה משלמת. כיום TSC משלמת להתאחדות 230 מיליון פסו (60 מיליון דולר) בעונה והיא כבר הסכימה לשלם תמורת העונה הקרובה עוד כ־10 מיליון דולר. אבל ב־AFA רוצים יותר. הרבה יותר.

"הגיע הזמן שהטלוויזיה תשלם לכדורגל את מה שהוא שווה - סכום שמייצג את מה שהכדורגל מכניס לטלוויזיה", אמר גרונדונה בסוף השבוע והבטיח: "האוהדים יכולים להישאר רגועים, אנחנו שומרים על המועדונים שלהם". בין השאר ההתאחדות דורשת שחברות הכבלים יגבו מכל אחד מ־5.6 מיליון המנויים שלהן עוד סכום של 12 פסו (3 דולרים) תמורת הצפייה במשחקים - סך הכל 806 מיליון פסו בשנה, 211 מיליון דולר.

הכל בחשאיות

אבל מנהלי הכבלים אינם מתרגשים מההצהרות. "הטלוויזיה לא תמשיך להיות הפרה החולבת שדואגת למועדונים", הבהיר בסוף השבוע נשיא ערוץ TyC, מרסלו בומבאו. "הבעיה האמיתית היא שהקבוצות מבזבזות יותר כסף ממה שיש להן".

בארגנטינה מדווחים שלמרות החוזים הקיימים, גרונדונה כבר מנהל מגעים חשאיים עם הערוץ המסחרי canal 7, שמוכן לפי הפרסומים לשלם 600 מיליון פסו (155 מיליון דולר) לכל עונה. לפי דיווחים שונים, גם הכבלים אינם מסתפקים באמירות והם מנהלים בעצמם משא ומתן חשאי עם הקבוצות כדי לעקוף את ההתאחדות ולשלם ישירות להן.

הסכסוך עם הטלוויזיה הוא הסיפור החם אבל המשבר הכלכלי של הכדורגל הארגנטינאי הוא מתמשך ומורכב מכמה מחזיתות שונות. בראש ובראשונה ההכנסות מהימורים: בארגנטינה פועל מספר רב של סוכנויות הימורים חוקיים של כדורגל, ששם המרכזית שבהן פרודה (Prode). הסוכנויות הללו נהנות מהכנסות עצומות, שאותן הן חולקות עם השלטונות של 23 הפרובינציות שמרכיבות את המדינה וכן עם השלטון הפדרלי המרכזי.

גרונדונה חושב שהחולשה הפוליטית של השלטון הנוכחי, בעיקר בגלל השפעות המשבר הכלכלי, מהווה הזדמנות מצוינת להתאחדות להפעיל לחץ כדי לשנות את חוקי ההימורים, כך שחלק גדול מההכנסות יזרום לקופתה.

גרונדונה מבקש גם להגדיל את השתתפותה של המדינה בהוצאות הביטחון הכבדות שנאלצות ההתאחדות והקבוצות לממן בשל בעיית האלימות הקשה במגרשי הכדורגל.

עוד נושא שמעיב על פתיחת העונה הוא חוב של קבוצות הליגה הראשונה לשחקניהן, שמסתכם בכ-40 מיליון פסו. עם זאת, רוב הקבוצות הצליחו בימים האחרונים להסדיר את חובן לשחקנים.

כל הבעיות הללו לא התחילו עכשיו והן מחלות כרוניות של הכדורגל בארגנטינה. המשבר הכלכלי העולמי העצים אותן ופגע באופן חמור בהכנסות של המועדונים - בעיקר באמצעות מכירת כוכבים לאירופה, מקור ההכנסה העיקרי שלהם.

היום אמורים ראשי ההתאחדות להיפגש שוב בניסיון להגיע לפתרון המשבר. ובינתיים הצדדים מנסים לחזק את עמדותיהם במשא ומתן.

גרונדונה, דמות שנויה במחלוקת, שולט בהתאחדות כ-30 שנה, נפגש בימים האחרונים עם פוליטיקאים בכירים בניסיון לגבש חזית אחידה מול הערוצים. רק לפני שבוע הצהיר ראש הממשלה אניבל פרננדס ש"למדינה אין שום קשר למשבר בכדורגל", אבל מאז שהוחלט על דחיית המשחקים הבינו גם הפוליטיקאים שאפשר לעשות רווח ציבורי מהפרשה. יומון הספורט "אולה" מדווח שנסטור קירשנר, לשעבר הנשיא ובעלה של הנשיאה המכהנת, כריסטינה, הבטיח לגרונדונה לתמוך בפתיחת החוזים הקיימים עם ערוצי הכבלים ולסייע לשנות את החקיקה בנושא ההימורים. באחרונה נפגש גרונדונה גם עם ראש סוכנות המס בארגנטינה, שהבטיח לו לפי הפרסומים לפרוס את חובות הקבוצות לסוכנות שמסתכמים בכ־78 מיליון דולר.

אוהדי ריבר. "מהו כדורגל, אם לא מטפורה לכל מה שארגנטינה נהפכה להיות?", צילום: רויטרס

"מדינה היסטרית"

מה שבטוח הוא שמיליוני אוהדי הכדורגל בארגנטינה אינם יכולים להתקיים בלי כדורגל. דייגו ארמנדו מראדונה, שמכהן בזמנו הפנוי גם כמאמן הנבחרת, הביע השבוע את דאגתו לנוכח המשבר. "אני רוצה לראות את השחקנים במגרש", אמר, "המצב גורם לכולנו להיות עצבניים, כי המדינה הזו בלי כדורגל היא היסטרית".

החשש של המועדונים הוא שכמו בעבר, גם הפעם תימצא פשרה זמנית, שלא תשפר באופן מהותי את מצבם הכלכלי. "אנחנו לא רוצים פלסטר, אנחנו רוצים פתרון של עומק", מסרו השבוע נציגי הקבוצות. אין ספק שהגדלת ההכנסות מטלוויזיה ומהימורים תשפר את מצבם הפיננסי של המועדונים, אבל נראה כי הכדורגל, בדומה לשאר המערכות בארגנטינה, סובל משחיתות, מפוליטיזציה ומריקבון כה חמורים, שגם מאות מיליוני דולרים לא יכולים לפותרם.

"מהו כדורגל, אם לא מטפורה לכל מה שארגנטינה נהפכה להיות?", כתב השבוע הטוקבקיסט רפאל באתר של העיתון "קלרין". "שניהם סובלים מחוסר סדר, מהתנהלות של עולם שלישי, משחיתות ומקריסה של המוסר והצדק. הכדורגל הפך ל'עוד עסק' שמנוהל על ידי חוקי הכלכלה, הניצול והאגואיזם האינדיבידואלי".

העוצמה של ההתאחדות

חלק מפרשני הספורט במדינה סבורים שהבעיה נעוצה בעוצמה של ההתאחדות, שכגורם מתווך גוזרת קופון נאה מההכנסות שאמורות להגיע למועדונים. אולם קשה לראות מישהו שיכול להחליש כרגע את גרונדונה, שהפך את עצמו בתקופה האחרונה לנציגם של המועדונים, השחקנים והאוהדים.

ולמרות כל אלה, מתברר שאפילו בארגנטינה אפשר גם אחרת. מנהלי המועדונים של לאנוס (סגנית האלופה), ולס סארספילד (האלופה) ואסטודיאנטס לה־פלטה (מחזיקת קופה ליברטדורס) ניסו להסביר השבוע ליומון "לה נסיון" איך אפשר להוביל מועדון קטן להישגים ולשמור על יציבות כלכלית. השלושה דיברו על סדר בארגון, על הגדרות מטרות, על השקעה בשחקני נוער ועל כך שהמועדון צריך להיות בבעלות האוהדים.

אלחנדרו מארון, נשיא לאנוס, סיכם: "צריך לשמור על איזון בין התשוקה של האוהדים לראות תארים לבין היכולות הכלכליות של המועדון. אם רודפים יותר מדי אחרי הישגים ספורטיביים, נופלים מבחינה כלכלית, ואם נזהרים יותר מדי בגלל התקציב, לא מגיעים להישגים".