האמריקאים הם עדיין המותגים המובילים בעולם הספורט

החשיבות

הידיעות על מותה של אמריקה היו מוקדמות; ההנחות שהספורט האמריקאי יאבד את ההובלה היו מופרכות - אף על פי שסין השיגה יותר מדליות זהב באולימפיאדה לפני שנה; המחשבה שחברות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בספורט דרך חסות היתה לא נכונה - בקמפיין הפרסומי של ג'נרל מוטורס (Reinvent), שבו היא מבטיחה להתאושש ולהוביל, השימוש בתמונות ספורט חזק ובולט; הגיבורים האמריקאים הגדולים ביותר הם עדיין ספורטאים (במיוחד לנוכח האכזבה מברק אובמה).

לאנס ארמסטרונג. בשנה הבאה עם דגל אמריקאי על החזה צילום: רויטרס

סיפור ההצלחה של איסוף התרומות של הוועד האולימפי האמריקאי (USOC) מוכיח שחברות ואזרחים אמריקאים חושבים שהשקעה בספורט, למרות המשבר (כן, הוא עדיין כאן), הכרחית. ה־USOC גייס 4.4 מיליון דולר מתרומות בשישה שבועות בלבד. מדובר בסכום כפול ממה שהיה המטרה הראשונית של הארגון.

מטרת יוזמת "אמריקה תומכת בקבוצת USA", שהחלה במאי, היתה לנגן על הרגשות הפטריוטיים האמריקאיים כדי לגייס תמיכה לקבוצה האולימפית ולקבוצה הפראלימפית לקראת אולימפיאדת לונדון 2012. ויזה, אחת הספונסריות הראשיות של ה־USOC, תרמה חצי מיליון דולר, והספונסריות הנוספות אנזהויור-בוש, נייקי, יונייטד, הילטון, קוקה־קולה וג'ט סט ספורטס תרמו אף הן ועזרו באיסוף התרומות.

"העובדה שהצלחנו להכפיל את מה שקיווינו להשיג מוכיחה את כוח המותג שלנו, וכמה קבוצת USA חשובה לאמריקאים", אמרה מנכ"לית ה־USOC סטפני סטריטר.

הפטריוטיזם

המותג האמריקאי החזק ביותר הוא כמובן היזמות של האינדיבידואל. גם הווינריות והשאיפה להיות הטוב ביותר הן תכונות הטבועות בדנ"א האמריקאי - תכונות סופר־חשובות לספורטאים. ואין מי שמייצג את ערכים אלו יותר טוב מחברו הטוב של ג'ורג' וו. בוש - לאנס ארמסטרונג.

נכון, האיש הגיע למקום השלישי בטור דה פראנס שהסתיים ביום ראשון. הוא צפה בחברו לקבוצה אלברטו קונטאדור זוכה בתחרות היוקרתית, ואף שמע מומחים מדברים על זה שהספרדי עשוי לשבור את שיא הזכיות שלו בצרפת. אולם ארמסטרונג לא סיים "רק" שלישי. הוא חזר לטור אחרי שנים מחוץ לתחרות. הוא התמודד השנה עם פציעה, ניתוח, הכנה לקויה ובכל זאת הגיע, באחת התחרויות הקשות ביותר הידועות לאדם, למקום השלישי. "לא רע לנאד זקן כמוני", צחק הטקסני.

אבל נראה כי מה שהכי הפריע לארמסטרונג, הפטריוט האמריקאי, זה שהוא התחרה בקבוצת אסטנה הנתמכת על ידי קואליציית משקיעים מקזחסטן ושדגל המדינה הסובייטית לשעבר התנוסס על חזהו. זה הוביל את ארמסטרונג להשתמש בקשריו ובכריזמה שלו כדי להגיע בשנה הבאה לטור דה פראנס עם דגל ארצות הבריתקרוב ללבו.  

ארמסטרונג גייס את רשת חנויות האלקטרוניקה האמריקאית - RadioShack, כדי להיות ספונסרית עיקרית לקבוצה שלו, שתקבל תמיכה גם ממותגים אמריקאיים אחרים, נייקי ו־Trek. "אני שמח להיות מזוהה עם אייקון אמריקאי כמו RadioShack", אמר ארמסטרונג. "להתחרות עם קבוצה אמריקאית נגד רוכבי האופניים הכי טובים בעולם - אין דבר משמח עבורי מזה". אחרי הזכייה של קונטאדור בטור בחר ארמסטרונג, באופן נוגד מסורת ודי אמריקאי, לבלות את הערב עם הספונסרים החדשים ולא עם קבוצתו הקזחית. "הלכתי לארוחת ערב עם הבחורים מ־RadioShack", סיפר.

המניע

חשוב לציין. ארמסטרונג הוא לא רק ג'ון וויין, למרות האמריקאיות הבלתי מתפשרת שלו. אחד המניעים שלו הוא המלחמה בסרטן דרך עמותת לאנס ארמסטרונג (זוכרים את הצמיד הצהוב?). ארמסטרונג רכב בטור דה פראנס, בטור דה קליפורניה ובג'ירו ד'איטליה על אופניים שעוצבו על ידי האמן האנגלי דמיאן הירסט, "אחד מגדולי האמנים בעולם", לפי ארמסטרונג, שהוציא את האופניים הללו למכירה פומבית שאת הכנסותיה יעביר לעמותה שלו למלחמה בסרטן. "אני חוזר עכשיו הביתה", סיכם ארמסטרונג את ההרפתקה הצרפתית השנה. "היה מלחיץ עם הרבה מחויבויות מעבר לרכיבה על אופניים. אני אקח חופשה". בשנה הבאה הוא יחזור חזק יותר אף על פי שיהיה בן 39.

המותג

מותג אמריקאי נוסף שחוזר לכותרות הטובות שנה אחרי האולימפיאדה הוא מייקל פלפס. השחיין הגדול בכל הזמנים מתחרה בענף שבדרך כלל לא מעניין את הקהל הרחב. "בדרך לפונטה דוקה ד'אוסטה, היכן שמתקיימות התחרויות של אליפות העולם בשחייה, אפשר לזהות פרצופים מעטים", נכתב ב"גרדיאן". "זה של בניטו מוסוליני - כשבאופן מוזר פרצופו של הדוצ'ה הופיע בפסלים על נהר הטיבר, שמוביל לאולם - וזה של פלפס".

פלפס, נכס חשוב לשחייה, היה אחראי לרייטינג השיא שהשיגו המשחקים האולימפיים לפני שנה, אבל עדיין נראה אנשים מעדיפים לצפות באתלטיקה קלה, היכן שהספורטאים לא מוסתרים על ידי מים ורואים כל שריר, מאמץ טכני והפעלת כוח שלהם.

כך שזה שפלפס הוא שם חם בעולם הספורט, רק מוכיח את עוצמת המותג שלו. אולי זה גם מוכיח שהתקופה הפחות טובה שלו - שבה עלה ב־12 ק"ג, נתפס מעשן מריחואנה וגידל שפם מגוחך - לא היתה כל כך רעה, משום שנשאר בתודעת הציבור ומביא אותו להתעניין גם באליפות העולם בשחייה, שבה כמובן הוא מככב.

פלפס, עדיין רק בן 24, אולי לא מרשים מדי בראיונותיו, אך מדי פעם אפשר לגלות מה נותן לו מוטיבציה להיות הכי טוב. "כשאפרוש, אני רוצה להסתכל אחורה ולהגיד שעשיתי את כל מה שרציתי לעשות", אמר. "יש לי עדיין שיאים אישיים שאני רוצה לשבור. אני כותב את המטרות שאני רוצה להשיג ושולח אותן לבוב (באומן, המאמן שלו) כבר 13 שנה. זה עוזר לי להגדיר מה בדיוק אני רוצה ואנחנו היחידים שיודעים על זה".