איפה הכסף הגדול במסעות הקבוצות בחו"ל?

ההכנות לעונת הכדורגל החדשה באירופה התחילו בכל קצוות עולם. מנצ'סטר יונייטד יצאה למסע ארוך באסיה, צ'לסי בארצות הברית, ליברפול כרגע במרכז אירופה ובקרוב תטוס למזרח הרחוק. אינטר, מילאן, ריאל מדריד וברצלונה - כולן ישחקו ביבשות רחוקות מן הבסיס שלהן. אפילו בארנלי, העולה החדשה לפרמיירליג, מגיעה לארצות הברית למסע משחקים מול קבוצות חובבניות באורגון וקליפורניה.

למה? כסף כמובן. מנצ'סטר יונייטד מכרה 250 אלף כרטיסים למסע שלה במלזיה, תאילנד וסין. למשחק באינדונזיה לא הגיעה בגלל פיגועי הטרור שם, אבל ראשי הקבוצה הבטיחו שזה יקרה בשנה הבאה; ריאל מדריד מתכננת להשיג 15 מיליון יורו משני משחקים בעונה הבאה וברצלונה נקטה החלטה אסטרטגית להפוך לקבוצה הפופולרית בארה"ב.

מלבד החשיפה שהם מביאים למועדונים ולספונסרים (שבדרך כלל דורשים ומממנים את הנסיעות), המסעות הללו מכניסים עד 15 מיליון ליש"ט למסע - בין 3 ל־5 מיליון ליש"ט למשחק. אלו סכומים שמגיעים ממכירת כרטיסים ותשלום מראש, והם די משמעותיים גם לקבוצה עם הכנסות של 400 מיליון יורו.

אוהדי מנצ'סטר יונייטד במלזיה. מראים תמיכה במייקל אואן צילום: איי פי

עובדים קשה

"קבוצת כדורגל עובדת קשה מאוד כדי להשיג 3 מיליון ליש"ט", אמר פיטר דרייפר, מנהל מסחרי של חברת IRIS, שניהלה את שיווק מנצ'סטר יונייטד, שעבורה 5 מיליון ליש"ט זה 2% מההכנסה השנתית - ואפשר לרכוש עם הסכום הזה עוד מגן שמאלי או קשר ימני. אבל המסעות הם "גם חלק מהתמונה הגדולה יותר", לפי דרייפר. "בנסיעות האלה אתה מרחיב את בסיס הקהל שלך במדינות במזרח. אתה בונה את המותג שלך. כשאתה רואה את ההיסטריה של האנשים שם כשמנצ'סטר יונייטד מגיעה, אתה מבין שזה שווה את זה".

"האוהדים שלנו באסיה מייצרים כסף למועדון, וקבלת הפנים ליונייטד באסיה היא אדירה", אומר דיוויד גיל, מנכ"ל המועדון, שתמיד הוביל את תחום המסעות הבינלאומיים. לפני שהחלה יונייטד עם המסעות שלה בעשור הקודם היא דיווחה על 10 מיליון אוהדים בעולם. כיום מדברים ביונייטד על 333 מיליון אוהדים ברחבי העולם.

הנסיעות הללו לא עושות טוב לצד המקצועי. פרננדו טורס, למשל, צריך לחזור לאימונים פחות משבועיים לאחר שיצא לפגרה כי יש לליברפול משחק בתאילנד שהוא חייב להופיע בו כחלק מההסכם של המועדון עם קרלסברג, נותנת החסות הראשית. וויין רוני חלה בווירוס מסתורי בשנה שעברה לאחר ביקור בניגריה, ושחקנים רבים מתלוננים על הלחץ הגדול שמופעל עליהם בזמן שצריך להתמקד בעיקר בהכנות לקראת העונה החדשה.

הצד החשוב

עם זאת רוב המאמנים מבינים את האינטרס הכלכלי מאחורי המסעות הללו - כוללים בהם משחקים שלפעמים מכניסים למועדון סכומים גדולים שיכולים לכסות רכישת שחקן בשוק העברות או משכורת שנתית של כוכב. ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, הוא כנראה היחיד שמתעקש שהקבוצה שלו לא תצא למסעות ביבשות אחרות בגלל סיבות מקצועיות, אבל גם זה עשוי להשתנות.

"ארסנל תהיה חייבת לצאת למסעות בינלאומיים כדי לסגור את הפערים הכלכליים ממנצ'סטר יונייטד", אמר אדריאן פורד, המנהל המסחרי היוצא של המועדון הלונדוני. והפערים אדירים. מנצ'סטר יונייטד מכניסה 64 מיליון ליש"ט מפעילות מסחרית (סכום שצפוי לצמוח ל־80 מיליון ליש"ט בעונה הקרובה בגלל הסכמי חסות עם חברות מסעודיה, אינדונזיה וסין), בעוד ארסנל מכניסה 31.3 מיליון ליש"ט בלבד מפעילות מסחרית.

"העובדה היא שכדורגל הוא משחק עולמי", אומר פורד. "ככל שהליגה מגיעה ליותר מקומות ברחבי העולם וצוברת יותר אוהדים, כך ייפתחו הרבה יותר הזדמנויות שימשכו נותני חסות ושותפים עסקיים".

וזה הצד החשוב ביותר במסעות הללו. הכרטיסים הם הכסף הקטן, יחסית. למנצ'סטר יונייטד יש 14 הסכמי חסות, הרבה בזכות מסעות כאלו בעבר - ורובם עם חברות אסייתיות.

מאמץ תוכני

השווקים שהקבוצות מתחרות עליהם הם בעיקר השוק האסייתי והשוק האמריקאי - שני שווקים שפוטנציאל הרווחים בהם גדול ושווה לעשות בו את המאמץ. והמאמץ כולל גם העברת ידע ואינפורמציה לקבוצות ממדינות מתפתחות מבחינת כדורגל.

צ'לסי מעבירה סדנאות אימונים בקבוצות נוער בארה"ב, ליברפול עושה קורס ברפואת ספורט בסינגפור ועוד. "האתגר הגדול עבור אנשים כמוני", אומר איאן איירה, המנהל המסחרי של ליברפול, "הוא להביא למקומות רחוקים את ליברפול בצורה משמעותית, לא רק כאורחת שבאה לעשות כסף ולצאת".

גם התאחדויות וליגות שולחות את הקבוצות שלהן למשחקים בשווקים שאפשר להתפתח בתוכם. הסופרקאפ האיטלקי ישוחק באצטדיון קן הציפור המרשים בבייג'ינג, שיהיה מלא עד אפס מקום בסינים שיבואו לראות מקרוב את אינטר נגד לאציו. הליגה הצרפתית, למשל, שלחה את משחק אלוף האלופים שלה למונטריאול בקנדה - וגם משחק זה זוכה להצלחה מסחרית יחסית.

ליגה גלובלית

לפי "דלויט", פחות מ־5% מסך ההכנסות של קבוצות אירופה מגיעות מחוץ ליבשת הישנה. זה נתון שהקבוצות הגדולות מנסות לשנות. המסעות לחו"ל במובן הזה אולי קשים עבור הכדורגלנים אבל הכרחיים לעסקים.

ייתכן גם שהמסעות הללו הם עוד צעד בהפיכת ליגות מסוימות לגלובליות לחלוטין. הפרמיירליג, למשל, עדיין לא זנחה את רעיון "המשחק ה־39", שלפיו כל קבוצה תשחק משחק ליגה רשמי מחוץ לבריטניה. "זה לא שאלה של האם זה יקרה", אמר ריצ'רד סקאדמור, מנכ"ל הפרמיירליג, "זה שאלה של מתי זה יקרה".