קבוצות ליגת העל מתקשות להגיע לתקציב המינימום של ההתאחדות
10.6 מיליון שקל זה הסכום שנדרש לקבוצות כדי להתייצב בעונה הבאה בליגת העל. אולם פחות מחודשיים לפתיחת העונה יש קבוצות שעדיין מתקשות להגיע לתקציב המינימום ודורשות הקלות. מנגד, בהתאחדות לכדורגל נחושים להראות שליגת 16 הקבוצות לא פושטת רגל
הכנסות הכדורגל הישראלי מתכווצות כמעט בכל יום, גורמי שידור לא רוצים לגעת בכדורגל הישראלי, מאמנים לא מוצאים שחקני חיזוק מתאימים, סוכנים מתקשים למכור שחקנים לקבוצות - אבל בהפועל פתח תקווה צריכים לשלם לשחקנים יותר מכפי שהם מבקשים. לא מאמינים? תשאלו את דני לוי, יו"ר הפועל פתח תקווה, שמאשים בהתנהלות אבסורדית את ההתאחדות לכדורגל ואת תקציב המינימום הנדרש מקבוצה ששואפת לשחק בליגת העל.
"יש לי שחקנים שאני יכול להחתים באיקס כסף ואני נאלץ לשלם להם איקס פלוס 10%, פלוס 20% ולפעמים אפילו יותר, רק מכיוון שאני צריך לעמוד בתקציב המינימום הזה של ההתאחדות. זו שערורייה", תוקף לוי. "ההתאחדות לכדורגל מתעלמת מהמצב הכלכלי ומציגה ניהול גרוע ביותר".
על מה בעצם כל המהומה? לפי ההתאחדות לכדורגל כל קבוצה חייבת להתייצב לעונה הבאה, עונה שבה ישחקו 16 קבוצות, עם תקציב מינימלי של 10.6 מיליון שקל. הבעיה: הכנסות מובטחות של כל קבוצה עומדות על 4.5 מיליון שקל בלבד — מינימום של 2.2 מיליון שקל מהסכם שידורי הטלוויזיה (שלא נחתם עם אף גורם שידור), 1.5 מיליון שקל מטוטו־ווינר, 300 אלף שקל מהשתתפות בגביע הטוטו ועוד חצי מיליון שקל מהמרכז (שגם מועברים מכספי הטוטו). הדבר אומר שקבוצות צריכות לגייס לפחות 6 מיליון שקל כדי לעמוד בתקציב המינימום.
הנושא חם
זה הנושא החם כיום במסדרונות ההתאחדות לכדורגל בישראל. הפועל פתח תקווה, שלפי לוי, יכולה להרים קבוצה בפחות מ־10.6 מיליון שקל ואחי נצרת, העולה החדשה, כבר קיבלו איומים מראשי ההתאחדות שאם לא יעמדו בתקציב המינימום — יורדו לליגת המשנה. הכח רמת גן ועירוני קריית שמונה כבר קיבלו הודעות שיתחילו להתארגן לקראת עוד עונה בליגת העל — אף שירדה לליגת המשנה בשנה שעברה.
"במצב של היום צריך להוריד את תקציב המינימום ב־25%. לא צריך יותר מתקציב של 8 מיליון שקל", אומר קעאד אבו עייש, יו"ר אחי נצרת. לא כל הליגה צריכה לרדוף כאן אחרי מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, זו לא המטרה".
"יש לנו קשיים כספיים גדולים מאוד", מסביר אבו עייש. "אני צריך להביא היום 6 מיליון שקל ולא יודע איך. אין לנו ספונסרים להביא, כי המיתון פשוט קטסטרופה. ספונסרים ראשיים שהיו אמורים לחתום חזרו בהם מהסיכומים ויותר מזה, היו כאלה שרצו להמשיך איתנו השנה באותו המחיר של ליגה לאומית. אבל הדבר הכי חמור הוא שאנשי עסקים שתרמו למועדון בשנה שעברה 40 או 50 אלף שקל מכיסם הפרטי והחזיקו בעצם את הקבוצה, לא יכולים להרשות לעצמם לתרום היום".
ציון וייצמן, יו"ר הפועל עכו, אומר ש"אם התמיכה של ההתאחדות בקבוצות ירדה מ־5.5 מיליון שקל ל־4.5 מיליון שקל, אז צריך להוריד את תקציב המינימום במיליון שקל. זה רק הגיוני".
יש עוד כמה ראשי קבוצות בליגת העל שחושבים כמוהם, אך שלא יכולים להתלונן, בעיקר מסיבות פוליטיות. אשר אלון, אחד הבעלים של הפועל רעננה, טוען שאסור בתכלית האיסור להוריד את תקציב המינימום, כיוון שזה יפגע בליגה מבחינה מקצועית. עם זאת הוא טוען שקשה לו להגדיל את התקציב של הקבוצה הקטנה מהשרון לתקציב המינימום. "אני חושב שקבוצות שאינן יכולות לעמוד בתקציב הזה אין להן מקום בליגת העל", אומר אלון, חבר מזכירות שאישר את תקציב המינימום. "התקציב הזה נותן לנו מצב להילחם נגד הגדולות ומציב מטרה גבוהה".
אלון עצמו מתקשה לעמוד במטרה הגבוהה ופחות מחודשיים לתחילת העונה הוא מתקשה לגייס ספונסרים. "אחרי שנבנה את המוצר שלנו ואת סגל השחקנים, זה יהיה לנו הרבה יותר קל", אומר אלון.
היו"ר והבעלים של הפועל רמת גן, ירון קוריס, טוען ש"אולי יש מקום להוריד את התקציב לשנה אחת ל־9 מיליון שקל". הוא מוסיף: "אין מה לבוא בתלונות, כי היינו שותפים להגדלת מבנה הליגה וזה מה שהחלטנו, ככה שאין לי טענות".
ויש הטוענים שאף שליגת 16 הקבוצות היתה צריכה לעזור לפריפריות, תקציב המינימום שם את אותן קבוצות בעמדת נחיתות דווקא. "אין ספק שלקבוצות קטנות ממרכז הארץ יש סיכויים טובים יותר להשיג ספונסרים מאשר לקבוצות מהמגזר או מהפריפריות הרחוקות".
חשוב לציין שישנן כמה קבוצות שנציגיהן הם חברי ההתאחדות לכדורגל שבזמנו הצביעו על הגדלת הליגה והשארת תקציב המינימום על כנו. וזה, ככל הנראה, צעד שרובם מתחרטים עליו שלא בקול רם.
אורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות, מתנגד לדברים של דני לוי ואבו עייש: "מהיום הראשון שהוחלט להגדיל את הליגה, הכריזה ההתאחדות שהליגה לא תיפגע ולא ניתן יד לרמת המקצוענות שבאה לידי ביטוי בתקציבי הקבוצות ובמתקנים. כל קבוצה שרוצה להיות בליגה הזאת צריכה לעמוד בתקציב המינימום. כל פשרה בנושא הזה לדעתי תפגע ברמה, במוצר וגם בעניין".
מבחינת ההתאחדות, 10.5 מיליון שקל הם סכום קטן נוכח העזרה שקבוצות רבות מקבלות מהרשויות המקומיות. "העובדה היא שרוב הקבוצות עוברות אותו באופן ניכר", אומר שילה, אופטימי כהרגלו. "הליגה השנה תהיה אטרקטיבית ומעניינת".
הלוואי והמצב בשטח טוב כמו בראשיהם של אורי שילה ואבי לוזון.
לא ריאלי
"היום באים אליי יושבי ראש ומבקשים לראות שחקנים שעולים מקסימום 60 אלף דולר", מגלה שלמה שטרן, סוכן שחקנים ישראלי. "אלה סכומים מצחיקים עבור שחקנים זרים ואי אפשר להביא לפה שחקנים ברמה נורמלית בסכומים האלו. מצד שני, אני גם מבין את אותם אנשים שלא רוצים להתאבד כלכלית".
בשורה התחתונה, תקציב המינימום לא ריאלי עבור חלק מהקבוצות במציאות הכלכלית של היום. מה שבטוח זה שהימים הקרובים יהיו חמים מאוד במשרדי הבקרה התקציבית של ליגת העל.