5 עצות לסופרסטאר המתחיל

אז אתה מתכנן קריירה שנייה בספורט, בתור סופרסטאר, אלא מה, כי בסך הכל הכסף טוב יותר מבהייטק, וגם העבודה מעניינת יותר. למזלך, בסוף השבוע האחרון פרסמו ספורטס אילוסטרייטד, אלה שעושים את בגדי הים של הדוגמניות, את רשימת 70 הספורטאים העשירים בעולם. ובדיוק בשבילך, יש לנו כמה עצות שכדאי שתעקוב אחריהן, אם אתה רוצה להגיע לסכום שנתי של 20 מיליון דולר ומעלה.

1. ברוך שעשני גבר

נחמה לשוביניסטים באשר הם - ובספורט יש יותר שוביניזם מאשר בכל מקום אחר: מתוך 70 ספורטאים שנכנסו לרשימה האמריקאית (50 שמות) והבינלאומית (20 שמות), תמצאו רק אשה אחת - מריה שראפובה, הטניסאית הרוסית שבמקום ה־13 ברשימה הלא אמריקאית עם הכנסה של 21.9 מיליון דולר. היא, אגב, צפויה לאבד גובה ברשימה הבאה בגלל אובדן הכנסה רבה שנבעה מכך שכמעט ולא נרשמה לתחרויות השנה וכתוצאה מכך גם איבדה חוזי חסות.

כריסטיאנו רונלדו. תמיד כדאי להיות יפה צילום: רויטרס

בכל מקרה, ישנם הרבה דברים יפים בספורט הנשים - כגון ערכים חשובים של קבוצתיות ושל שוויוניות - אבל בשביל להגיע לצמרת המרוויחים, אי אפשר להיות אשה.

ישנן כמה סיבות אפשריות. הספורט הגברי ותיק יותר, ולכן מחובר יותר למוסדות שמממנים את החסויות. במקביל, לרוב הוא משוחק בצורה אינטנסיבית יותר, ומושך רייטינג יותר גבוה, מה שמזין את השכר. ויש גם את העובדה שהשוביניזם חי, קיים ובועט באמריקה התאגידית. אחרי הכל, רק לפני שנה הראה מחקר אמריקאי, שפורסם בכתב העת "ג'ורנל אוף אפלייד פסייכולוג'י", שבממוצע משתכרים "השוביניסטים המוחצנים" 8,500 דולר יותר בכל שנה לעומת עמיתיהם הנאורים (או הביישנים).

כאשר מוסיפים לכך את העובדה שבקרב 500 החברות האמריקאיות הגדולות לפי המגזין "פורצ'ן", רק 16% מחברי ההנהלה הן נשים, התמונה מתבהרת עוד יותר. ולכן, כאשר נותנים לגברים הלבנים והעשירים שמנהלים את הכלכלה האמריקאית לבחור את הפנים של החברה שלהם, הם יבחרו בדבר הקרוב ביותר אליהם, ובהיעדר עליונות של ספורטאים לבנים, הם פשוט בוחרים בגברים.

2. ברוך שעשני בטלוויזיה

אם אתה כבר הולך להשקיע את הזמן בחדר הכושר ועם המאמנים האישיים ועל המגרש, כדאי להתמקד בענפים שבהם זמן המסך האישי של הספורטאי גדול יותר, ואם אפשר, אז גם לדאוג שהפנים שלו חשופות יותר. וכך, זה לא פלא שבראש הרשימה שני שחקני גולף, טייגר וודס ופיל מיקלסון, המשחקים במשחק אינדבידואלי, ועוד עמית למקצוע, מכונת החסויות ג'ים פוריק, נמצא במקום 41. בהתאם, גם המתאגרף העולה מאני פאקויאו הפיליפיני הכניס 40 מיליון דולר בזכות שלושה קרבות בעלי רייטינג גבוה, שדחפו את פניו החבולות לכל מהדורת חדשות.

רק שני נהגי מכוניות מירוץ תמצאו ברשימה האמריקאית, שכן למרות הפרסום שלהם, והבדידות בתא הנהג, את רוב זמן המסך שלהם הם מבלים עם קסדה.

אילו לאמריקאים היו טניסאים ברמה הגבוהה יותר, הייתם רואים גם אותם שם.

הרשימה האמריקאית מדגימה היטב כיצד ככל שזמן המסך מחולק בין יותר חברי קבוצה, כך ההכנסה נמוכה יותר: הרשימה כוללת 22 שחקני כדורסל (שיא חדש של תשעה שהרוויחו יותר מ־20 מיליון דולר), אשר חולקים זמן מסך בין חמישה שחקנים; 14 שחקני בייסבול מה-MLB, שם משחקים תשעה שחקנים בו־זמנית על המגרש; ותשעה שחקני פוטבול מה־NFL, שם בכל זמן נתון תמצאו 11 מפלצות משוריינות. רק שחקן פוטבול אחד נכנס לרשימת עשרת המרוויחים האמריקאים - פייטון מאנינג.

ברשימה האירופית, רק שלושה ספורטאים תמצאו מענפים קבוצתיים שאינם כדורגל: יאו מינג הסיני, דירק נוביצקי הגרמני (כדורסל) ואיצ'ירו סוזוקי היפני (בייסבול). וממילא, שלושתם מקבלים את תלוש השכר בארצות הברית.

3. ברוך נותן בונוסים

המיתון, שיש שמועה שנמצא עדיין איתנו, עשה את שלו וכיסח כ־5% מההכנסה הממוצעת של מועדון העילית. בעיקר מרגישים את זה בכספי החסויות.

זו השנה השישית ברציפות ש"ספורטס אילוסטרייטד" הנחשב מפרסם את רשימת 50 הספורטאים האמריקאים המרוויחים ביותר ממשכורות, בונוסים, חוזי חסויות והכנסות אחרות. ההכנסה הממוצעת של 50 הספורטאים המרוויחים בארצות הברית עומדת כיום על 23.6 מיליון דולר - ירידה של 1.5 מיליון דולר מהשנה שעברה. זו הפעם הראשונה שהכנסות הספורטאים צנחו. זאת, כתוצאה מהמשבר.

לפי סוכנות IEG, שנותנת ייעוץ לספונסרים, אמריקה התאגידית צפויה להוציא סכום דומה ב־2009 לזה שהוציאה ב־2008 על חסויות לספורטאים - וזה לאחר שבשלוש השנים האחרונות גדול הסכום בלפחות 10% מדי שנה.

ומי שנפגע הכי הרבה היו הספורטאים שהכנסתם מבוססת זכיות, ולא שכר קבוע. לכן נפגעו שחקני הגולף: הכנסות הפרסום של טייגר וודס ושל פיל מיקלסון נחתכו בכ־13%, ל־92 מיליון דולר ול-46 מיליון דולר בהתאמה. אין ספק, ששכר גבוה וקבוע עוזר מאוד להתמודד עם משבר פיננסי, אבל שכר כזה איננו ערובה לחסויות.

שכן, יש לזכור שגם במועדון האמור יש צמרת מצומצמת, שבה כסף החסויות הוא זה שעושה את ההבדל בין 20–30 מיליון דולר לבין 40–100 מיליון. כך, לדוגמה, בין שבעת בעלי השכר הגבוה, רק אחד, אלכס רודריגז מהיאנקיז, הכניס מחסויות סכום שאיננו דו־ספרתי (במיליונים).

אגב, גם בפעם הראשונה הספורטאים שאינם אמריקאים עוקפים את האמריקאים עם הכנסה ממוצעת של 29.5 מיליון דולר (עלייה מ־2009).

4. ברוך שלא עשני לבן

רק חמישה ספורטאים מ־25 הראשונים ברשימה הם לבנים. אין ספק, שאם יש מקום שבו הספורט האמריקאי תמיד הוביל את החברה שבה הוא מתקיים, זה באינטגרציה בין־גזעית: שחורים התקבלו בבייסבול הרבה לפני שהתקבלו בתחבורה הציבורית. לטינים החלו לככב בספורט הרבה לפני שנתפשו כאתגר גדול ומיידי בחברה האמריקאית.

וכעת, אף שברוב רשימות האנשים העשירים בעולם תמצאו את החשודים הרגילים, אנשים מהסוג של ביל גייטס או וורן באפט, הרי שבספורט תמצאו גולפאי שחור. וזה, לכשעצמו, תמיד מעודד.

5. ברוך השם יהיה כסף

מי ייכנס לראש הרשימה בשנה הבאה? בארה"ב לא יהיו שינויים רבים מדי - למרות המיתון. טייגר וודס יישאר במקום הראשון כי באמת אין מי שיתחרה איתו על לבבות המפרסמים. קובי בראיינט, בעקבות האליפות עם לוס אנג'לס והחלטתו להישאר בקבוצה, יעלה ככל הנראה במעלה הרשימה. מי שצפוי לכבוש את ראש הרשימה של האירופים - אם לא בשנה הבאה אז בשנים הקרובות - הוא כריסטיאנו רונלדו שיכניס 18 מיליון דולר לפחות בזכות החוזה בריאל מדריד. גם מבחינת החסויות הוא צפוי להפוך לדייוויד בקהאם הבא.

וז מוביל לעצה הכי מיותרת: תמיד כדאי להיות מוצלח ויפה.