אליפות לליברפול? בניון לא יספיק
כדי לזכות בתואר האליפות הראשון שלה לאחר 20 שנה, תצטרך ליברפול לשמור על שחקני הקישור שלה - ובראשם צ'אבי אלונסו ומאסצ'רנו
יוסי בניון המשיך אתמול בדרכו להפוך לכדורגלן הישראלי הגדול והמרוויח בכל הזמנים. החתימה שלו על חוזה חדש בקבוצת הפאר האנגלית – אחת מהקבוצות החשובות בהיסטוריה של המשחק – היא הוכחה עצומה לאמונה ולכבוד הרב שרוכשים לישראלי בן ה-29. אמונה וכבוד שהרוויח ביושר בזכות עבודה קשה ואישיות נעימה אבל אסרטיבית.
באנגליה משוכנעים שהוא חתם עד לסוף עונת 2011/2012 ולא כפי שפורסם בישראל לסוף עונת 2012/2013. אולם בכל מקרה, אחרי שלוש שנים בחוזה הוא יוכל לעזוב את ליברפול עבור תשלום שארית החוזה שלו.
בניון יקבל בין 75 אלף ליש"ט לשבוע ל-80 אלף ליש"ט בשבוע – סכום שלא היה יכול לקבל בשום קבוצה אחרת באנגליה – והיו כמה שרצו אותו. ווסטהאם, למשל.
בניון - שאף פעם לא אוהב לדבר על הכסף הגדול שהוא מרוויח (ותורם) – היה יכול להרוויח הרבה יותר במקומות אחרים. אתלטיקו מדריד, ויאריאל ולפי התקשורת הספרדית אפילו ברצלונה ביררו לגביו. בספרד היה מרוויח סכום ברוטו נמוך יותר אבל בגלל שיעור מס של 24% היה מרוויח יותר בנטו מאשר באנגליה, שם שיעור המס יעמוד על 50% מאפריל הבא.
בניון מעולם לא הפסיד כסף
בניון הראה בעבר שהוא לא נותן לשיקולים כספיים להפריע לו לאינטרסים הספורטיביים אבל חשוב לציין שהוא מעולם לא הפסיד כסף שהיה לו בכיס. כלומר הוא מעולם לא עבר קיצוץ במשכורת כדי לעבור לקבוצה אחרת. אפילו במקרה של עזיבת ווסטהאם, שהבטיחה לשלם לו כ-5,000 ליש"ט בשבוע יותר מאשר בליברפול, הוא לא חתם על החוזה.
זה מראה על עבודה טובה של הסוכן שלו, רונן קצב, וגם על התקדמות מקצועית בריאה, אינטלגנטית ונכונה.
בעקבות החתימה על החוזה החדשה מיהרו בארץ להכתיר את בניון כשחקן הרביעי הכי חשוב בקבוצה אבל זה לא בהכרח נכון.
סטיבן ג'רארד (130 אלף ליש"ט), פרננדו טורס (110 אלף ליש"ט בשבוע), ג'יימי קארגר (100 אלף ליש"ט), גלן ג'ונסון (100 אלף ליש"ט בשבוע) ודירק קויט (90 אלף ליש"ט בשבוע) ירוויחו יותר מבניון השנה.
רפא בניטס, המנג'ר, יצטרך גם לפנק את צ'אבי אלונסו (65 אלף ליש"ט בשבוע) או חאבייר מאסצ'רנו (רק 25 אלף ליש"ט בשבוע) כדי להשאירם באנפילד. שניהם יבקשו יותר מ-80 אלף ליש"ט בשבוע. בגלל המצב הכלכלי הרעוע בליברפול קשה להאמין שבניטס יצליח להשאיר את שניהם. נוסף על כך, חתם הבלם הדני דניאל אגר על הסכם בסדר גודל דומה לזה של בניון.
בניטס הבטיח בחודשים האחרונים את עתידם של ג'רארד, טורס וקויט כחלק מהתהליך התחזקות הגרעין של הקבוצה. יש גם משא ומתן עם השוער פפה ריינה (שגם הוא צפוי לקבל משכורת גבוהה יותר מבניון).
בניטס שומר עליהם מפני גישושים מצד מנצ'סטר סיטי, ברצלונה וריאל מדריד - קבוצות עם שריר כלכלי גדול יותר מאשר של ליברפול.
בניון חשוב לבניטס, אין ספק, אבל הוא לא יהיה שחקן קבוע בהרכב כמו ג'רארד, טורס, קארגר, ריינה או קויט.
עכשיו, אחרי שהחתים את רוב השחקנים החשובים בסגל שלו על חוזים ארוכי טווח, יצטרך בניטס למכור שחקנים כדי לקנות שחקנים. זאת אחרי שרכש את גלן ג'ונסון עבור 18 מיליון ליש"ט: ראיין באבל, שהגיע ביחד עם בניון לאנגליה, למכירה כמו גם שחקנים נוספים כמו לוקאס הברזילאי ואלבארו ארבלואה המגן הספרדי. בניטס חייב למכור כדי להמשיך במסע הבטחת הישארות השחקנים המובילים שלו.
יש עוד כמה סיבות להארכת חוזהו של בניון ואחרים. הראשונה היא שבניטס חייב, על פי הוראה של הבעלים טום היקס וג'ורג' ג'ילט, לצמצם את הסגל הענקי שלו – יותר מ-60 שחקנים – מבלי לפגוע בשחקנים החשובים ביותר של הקבוצה.
הבעלים האמריקאים צפויים לקבל הארכה על החזרת ההלוואה בשווי 350 מיליון ליש"ט לבנק RBS ולבנק וואקוביה, אבל בכל זאת הסגל צריך להיות מצומצם ויעיל יותר כדי שהקבוצה תהיה אטרקטיבית יותר למכירה.
הסעיף הקטן שבניון מודה לו
סיבה נוספת להארכות החוזים היא "סעיף 17". בניון ואחרים בעצם היו יכולים לעזוב את ליברפול על ידי תשלום שארית חוזיהם בגלל "חוק וובסטר" - שמאפשר לשחקן כדורגל לעזוב קבוצה אחרי שלוש שנים מחתימת החוזה. באירופה כולה קבוצות מבטיחות לשחקנים שלהם חוזים גדולים יותר בשביל להשאיר אותם בקבוצה ולמנוע מהם לעזוב בזול ליריבות.
ארסנל, למשל, עשתה מאמצים כבירים כדי להחתים את רובין ואן פרסי ות'יאו וולקוט על חוזים חדשים. ארסן ונגר אף ויתר על כספים שהיו אמורים להיות מוקצים לחיזוק כדי להבטיח הישארות גרעין השחקנים הקיים.
השאלה הגדולה היא האם ליברפול, שבשנה שעברה סיימה כסגנית, יכולה לזכות באליפות. חלק מהעיתונאים באנגליה מאמינים שההשקעה בהבטחת הישארות גרעין השחקנים המוביל היא חשובה ביותר כדי להשיג את המטרה הזו. עם זאת, עזיבתם של צ'אבי אלונסו או חאבייר מאסצ'רנו – או שניהם ביחד – עשויה להותיר חור גדול במרכז המגרש. חור שיהיה קשה מאוד לכסות גם עם הכישרון דמיאן פלסיס, "פטריק ויירה החדש". בניטס ניסה להביא את בארי כדי למנוע את קריסת הקישור אבל כשל בכך בגלל הכספים של הסיטי.
ארבע הגדולות נחלשו
על פניו נראה כי "ארבע הגדולות" של הפרמיירליג נחלשו. המיתון, המס החדש ואינפלציית המחירים בשוק העברות השחקנים, שנובעת מריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי, הן הסיבות העיקריות לכך שלמרות דיבורים רבים לא נסגרו הרבה עסקאות.
צ'לסי מתקשה בהתחדשות הקבוצה הזקנה בליגה. למרות שהביאה את יורי ז'ירקוב הרוסי ודניאל סטאריג', אחד מהכישרונות האנגלים העולים, גרעין הקבוצה שלה עדיין בגיל ממוצע גבוה יותר מאשר מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וליברפול.
מנצ'סטר יונייטד גם כן נחלשה, מה שצפוי לקרות לכל קבוצה שמאבדת את כריסטיאנו רונלדו וקרלוס טבס בקיץ אחד. קשה לראות את אנטוניו ולנסיה, מייקל אואן וגבריאל אוברטן – הכישרון הצרפתי מבורדו – ממלאים את החלל שהותירו אחריהם רונלדו וטבס.
ארסנל גם כן מתקשה בשוק העברות השחקנים. הבלם תומאס פרמלן הובא ב-10 מיליון ליש"ט מאייאקס ולארסן ונגר נותרו עוד כ-3 מיליון ליש"ט כדי לרכוש שחקנים נוספים מבלי למכור מהסגל הקיים. זה לא מספיק בשוק של היום.
מנצ'סטר סיטי עושה רעשים של קבוצה שיכולה להיכנס לארבע הגדולות עם רכישות של שחקנים יעלים ביותר כגון גארת' בארי ורוקה סנטה קרוס - אבל נראה כי רק רכישה של כוכבים עולמיים כמו טבס וסמואל אטו תעשה את ההבדל. וזה עדיין לא קרה.
ליברפול, אם לא תאבד את הקישור שלה, צפויה להיות אחת מהפייבוריטיות לזכות באליפות אבל אם תאבד את צ'אבי אלונסו ומאסצ'רנו צפויה להיות אחת מהפייבורטיות לאבד את המקום שלה בין ארבע הראשונות – וגם החוזה הנפלא של יוסי לא יעזור לה.