האם השקעה של 15 מיליון שקל במוזיאון אולימפי בישראל משתלמת?

הקשיש החביב בחליפה מיושנת נראה מוכר לאלכס גלעדי, החבר הישראלי בוועד האולימפי הבינלאומי. הקשיש הסתובב במשרדי הוועד בשוויץ כשגלעדי הבחין בו, וכששאל מיהו אותו אדם אלמוני קיבל תשובה מפתיעה: "זה אמיל זאטופק האגדי".

גלעדי נדהם לגלות שזאטופק - אחד מגדולי הרצים בכל הזמנים, זוכה בארבע מדליות זהב אולימפיות - מסתובב לו כך באלמוניות מוחלטת, ללא כל סמל או עיטור שיבליט אותו משאר בני האנוש. נחוש לשנות את המצב פנה גלעדי לראשי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) ויזם סיכה מיוחדת לאלופים אולימפיים, שאיתה הם מתהלכים כיום על דש חליפתם. המהלך אולי עלה כמה אלפי דולרים, אבל סמליות היא בעלת חשיבות גדולה בספורט העולמי, ובהרבה מובנים ההיסטוריה היא בעלת משקל רב. ולכן, לפי תפיסת ה־IOC, שווה להשקיע לא מעט כדי לשמר אותה.

הוועד האולימפי הבינלאומי עושה מאמצים רבים כדי להעצים את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים, והוועד האולימפי הישראלי עלה גם כן על העגלה הזו עם השקת מוזיאון החוויה האולימפית בהשקעה של כ־15 מיליון שקל, שמתוכם כ־6 מיליון מגיעים מה־IOC.

"פרוטה לפרוטה"

"העיקרון הראשון של הוועד האולימפי הבינלאומי הוא קידום עקרונותיו בעזרת חינוך", אומר צביקה ורשביאק, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, ומסביר שיותר מעשור אסף הוועד "פרוטה לפרוטה עד שאפשר היה להרים את זה".

"לא רצינו משהו בינוני", אומר ורשביאק, "ולכן ההשקעה הכספית היתה גדולה". ואכן, המוזיאון האולימפי בהדר יוסף הוא חוויה מרשימה אפילו עבור חבורת העיתונאים הציניים שקיבלו טעימה ממנו בתחילת השבוע.

ישנם כ־12 מוזיאונים אולימפיים ברחבי העולם, ולפי סם אולפינר, הקבלן המבצע: "מדובר במוזיאון הטוב בעולם". "ביקרתי במוזיאון הוועד האולימפי הבינלאומי בלואן בשוויץ ואין שם דבר כזה", אמר אולפינר. "עכשיו הם רוצים ללמוד טכניקות מאיתנו".

אולפינר, שלפיו חריגה של 10%–20% מתקציב בנייה בישראל היא עניין נורמטיבי לחלוטין, הביע גאווה בכך שהוא עמד בתקציב — 15 מיליון שקל. "היתה חריגה של 100 אלף שקל. אולי", הכריז.

אז מה יש שם שראשי הוועד האולימפי בישראל כל כך גאים בו? מדובר במקום שמדברים עליו כבר יותר מעשור ועובדים עליו יותר מחמש שנים — מאז אולימפיאדת אתונה ב־2004. "כאבי ראש אינסופיים", לפי אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד.

"החוויה" משתרעת על שטח של 850 מ"ר ומצוידת באמצעים טכנולוגיים — רובם פרי המוח הישראלי בהייטק. "החוויה" מורכבת מחמש טבעות, סמל המשחקים האולימפיים, שכל אחת מייצגת את אירועי האולימפיאדה: טבעת התהילה, שמלמדת על רגעי השיא בתולדות המשחקים; הטבעת ההיסטורית, שמלמדת על ההיסטוריה של המשחקים; הטבעת הישראלית, שבה מנציחים היטב את י"א חללי מינכן ומושחים בשמן את הזוכים במדליות ישראליות; טבעת העתיד, שהיא מעין מסך ענק בצורת כדור; וטבעת ההתנסות, שבה אפשר להתנסות בהזנקה אולימפית, "ריכוז" אולימפי, כוח אולימפי וכדומה.

ורשביאק בחווייה האולימפית. "לספורטאים לא יהיה חסר בגלל המוזיאון" צילום: אוראל כהן

המסע בחוויה נמשך כ־45 דקות ומלווה בסרט על אתלטית ישראלית שמתלבטת לגבי עתידה כאצנית. המאמן, שמגולם על ידי אמנון וולף, מלמד אותה על ספורטאים אולימפיים גדולים ובסוף המסע היא נלהבת דיה כדי להמשיך ולהתחרות בספורט. התסריט מגוחך אבל פונה לכולם, והוועד האולימפי הישראלי והבינלאומי ליוו ועיצבו אותו "כי כל מילה היא בעלת משמעות", לפי זינגר. ובסרט מופיע גם אנחל בונני בתפקיד פסל יווני חתיך. אולי, רק אולי, אפשר היה להתאמץ יותר כדי שהשחקנית תיראה כמו אתלטית אבל זה כבר קטנוני. בסך הכל מדובר בתסריט חביב והפקה משובחת.

8% מהתקציב

עלות התפעול והתחזוקה לחוויה האולימפית גדולה - 1.2 מיליון שקל לשנה (ללא שכר דירה). מדובר בסכום גדול לגוף שתקציבו עומד על כ־15 מיליון שקל בשנה. השאלה שבוועד האולימפיים שונאים היא האם זה שווה את זה?

"זה מעביר מסר חינוכי של מצוינות", אומר זינגר. "ובסופו של דבר אנחנו מאמינים שזה יקדם את תרבות הספורט במדינה וגם יעזור לנו לגייס משאבים כדי לקדם את הספורטאים ההישגיים".  

יעל ארד, המדליסטית הישראלית הראשונה, שמקבלת תפקיד נכבד כהולוגרמה בחוויה האולימפית, גם כן מאמינה שזו השקעה ששווה את זה. "לי לא היתה דמות לחיקוי בישראל, והמוזיאון הזה הוא מקור להשראה לצעירים", אמרה.

אם זה יהיה שווה את זה או לא נדע רק בעוד כמה שנים. בוועד האולימפי מקווים ל־60 עד 70 אלף מבקרים בשנה. העלויות לכרטיס שוות לעלויות באתרים אחרים בישראל — 45 שקל למבוגר, 35 שקל לקבוצות, 20 שקל לחיילים וסטודנטים.

הוועד עובד מול משרד החינוך וצה"ל כדי להפוך את המקום לחלק מהחוויה התרבותית־חינוכית של החיילים והתלמידים בישראל, ומלאים בתקווה שגם הורים ייקחו את המשפחה לביקור במוזיאון.

מחכים לנאמנים

עם זאת, בוועד מודים שתקופת ההרצה תעלה לא מעט כסף, ושהתקווה היא שההכנסות יכסו את העלויות השנתיות — 1.2 מיליון שקל כאמור. זינגר מדבר גם על כך שמגייסים כעת את "נאמני החוויה האולימפית", כלומר גופים ואנשים שיעניקו סכומי תרומה נכבדים כדי לעזור לממן את פעילות המוזיאון.ברוריה ביגמן, מנהלת השיווק של הוועד, מאמינה שספונסרים ימצאו את הוועד האולימפי מושך יותר בזכות החוויה האולימפית.

ורשביאק ביום החג שלו דוחה את כל ההאשמות שמדובר בבזבוז כסף. אחרי הכל הוא הותקף רבות וזכה לביקורות רבות (גם ממבקר המדינה) על כך שחסך כספים מספורטאים כדי להעביר לבניית המוזיאון. "לא היה חסר כלום לספורטאים האולימפיים שלנו", הוא אומר. על השאלה אם הממשלה עזרה בבניית המוזיאון הוא ענה בגיחוך.