בועת הכדורגל תתפוצץ?

ריאל מדריד הסעירה את עולם הכדורגל עם רכישתם של קאקה ב־68 מיליון יורו וכריסטיאנו רונלדו ב־94 מיליון יורו בתוך פחות משבוע. שתי הרכישות הללו התחילו אפקט של כדור שלג שמתגלגל ויאסוף לתוכו קבוצות נוספות שכדי להתחרות עם ריאל ישקיעו גם הן כספים רבים בהבאת שחקנים.

מנצ'סטר סיטי, הנתמכת מכספי הנפט של אבו דאבי, אף היא לא תבחל באמצעים ותשקיע את מיטב הכספים כדי לחזק את הקבוצה ולהגיע לשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג.

הדינמיקה שנוצרה בעולם הכדורגל בעקבות ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי תגרום לקבוצות להוציא כסף גדול יותר על שחקנים ועל משכורותיהם. בקיץ זה צפויים עוד מעברים גדולים של שחקנים בשווי של 30 עד 50 מיליון יורו - סכומים שבעת מיתון נראים מופרזים במיוחד.

המספרים החשובים

אבל עכשיו אפשר להתפנות למספרים החשובים באמת - מועדוני הכדורגל בליגה הבכירה באנגליה חייבים יותר מ־3 מיליארד יורו. גם מועדוני הליגה הבכירה בספרד חייבים כ־3 מיליארד יורו. מועדוני הליגות הגדולות האחרות חייבים מיליארדים, ואם חשבתם שמועדוני הכדורגל באירופה חייבים הרבה כסף - מה תאמרו על חובותיהן של הליגות הבכירות בארה"ב? ליגת ה־NFL חייבת 9 מיליארד דולר, ה־MLB חייבת 5.1 מיליארד דולרוליגת ה־NBA מסרבת למסור נתונים, אך עם גג חוב מותר של 175 מיליון דולר לקבוצה אפשר להעריך שחובותיה אינם רחוקים מחובותיהן של ה־NFL ושל ה־MLB.

רונלדו. יחזיר את הכסף? צילום: איי אף פי

מספרים אלו מעולם לא היו נחלת הציבור וגובהם הכה בתדהמה עסקנים ורגולטורים רבים אשר היו משוכנעים כי הם נמוכים בהרבה. החשש הגדול של מנהלי הליגות נובע מהיחס בין חובות אלו לשולי הרווח ותזרימי המזומנים של המועדונים. אמנם אין מדובר בחובות של 180 מיליארד דולר כפי שצברה GE, אך עדיין אלה כמובן סכומי עתק.

אף שהתקופה האחרונה היתה מהמרתקות שידעה הליגה האירופית אי פעם, עם משחקים איכותיים ומותחים הן בליגת האלופות והן בגביע אופ"א ועם מספר שיא של צופים ברחבי העולם גם בשלבים המוקדמים, ליגות הספורט המובילות בעולם אינן יכולות להמשיך לקיים את עצמן עם הכנסותיהן הנוכחיות, וחייבות לקבל תזרים שוטף של מזומנים ממקורות בנקאיים, חוץ־בנקאיים או מבעליהן - שרבים מהם נכנעים ללחצים של הקהל ומשקיעים כסף רב במשכורות שחקנים ומאמנים וגם ברכישת שחקנים.

באירופה המשבר הכלכלי תפס את מועדוני הכדורגל - גדולים כקטנים - לא מוכנים, וכל מי שידו בענף מגלה כעת דאגה וחשש. אחת העדויות לכך, מלבד התעסקותה של התקשורת בנושא, היא מהלך של מבחן "עסק־חי" שמתכוונת ליישם מינהלת הפרמיירליג.

קבוצה שתעבור את המבחן היא זו שחובה מנוהל בצורה אחראית, ושני המדדים העיקריים הם הכנסות הקבוצות ותזרים המזומנים שלהן. המבחן הוצע בתגובה לקריאתו של שר התרבות של אנגליה אנדי בורנהם באוקטובר האחרון לקבוצות הכדורגל לבחון מחדש את "היחסים של מועדוני הכדורגל עם הכסף", והציג בפני המועדונים שבעה אתגרים.

אחד האתגרים הללו הוא יצירת שקיפות גדולה יותר ובחינה מעמיקה של בעלי המועדונים בכל הנוגע לאופן שבו הם מעמיסים את עלות רכישת המועדון על מאזנה של הקבוצה. אתגר נוסף שהציג בורנהם נוגע ליכולתן של הקבוצות לעמוד בחובותיהן והאם אלה עולים בקנה אחד עם האינטרס של התעשייה.

השר הביע את חששו מכך שהמועדונים חייבים כספים לבעליהם ובכך חשופים למצבם הפיננסי של אלו האחרונים. נראה כי מהלך זה מעיד יותר מכל על אי־הוודאות שאופפת את עתידה של ליגה זו.

יש לציין כי מרבית מועדוני הכדורגל באירופה אינם נסחרים, דו"חותיהם אינם חשופים לציבור ולכן רב הנסתר על הגלוי. היעדר מידע מפורט, אי־יכולתן של קבוצות רבות לממן את עצמן באופן עצמאי, התערבותם של גורמים ממשלתיים והישענותם של מועדונים רבים על גופים עסקיים שכבר כעת ידוע שנקלעו לקשיים - כל אלה מעוררים חששות כבדים שיום אחד תתפוצץ בועה זו.

מאזני אימה

חשוב להדגיש כי בדו"חות שכן מגיעים לידי הציבור מתגלים מאזני אימה שרק מחזקים את החששות הללו. ניקח לדוגמה את מנצ'סטר יונייטד הגדולה. מאזניה לשנת 2007 הציגו חוב של 682 מיליון ליש"ט המהווים כ־8.5 פעמים מהונה העצמי.

הוצאות הריבית באותה שנה עמדו על כ־81 מיליון ליש"ט, שאותם היא צריכה לשלם ויהי מה - הוצאה שהיא פי שניים מרווחיה.

ליברפול נאבקת עם בנק RBS ובנק וואקוביה על מימון מחדש של הלוואות בגובה של 300 מיליון ליש"ט, אשר אמורות להיפרע ביולי הקרוב. חלק מחובותיה של הקבוצה נבעו מהשקעה באצטדיון חדש אשר העבודה בו הופסקה לאחרונה.

חשוב להבין כי יש אמנם ענפים שאופי הפעילות בהם כולל מינוף גבוה, אך בענפים אלו, מול אותן התחייבויות, יש נכסים הניתנים למימוש. אין זה המקרה כמובן כאשר מדובר בקבוצות הכדורגל באירופה. הרי מישהו צריך לשחק ורצוי גם לנצח, כי עם הניצחונות מגיעים מענקים אדירים.

במשך שנים מועדוני כדורגל ברחבי אירופה ראו באצטדיונים חדשים יצרני הכנסות מובילים. אפילו קבוצה שמרנית מבחינה פיננסית כמו ארנסל נכנסה לבור שקשה יהיה לה לצאת ממנו, ובימים אלה מעוניין המועדון לדון מחדש בהלוואה בסך 180 מיליון ליש"ט שנלקחה להסבתו של אצטדיון הייבורי הישן למבנה מגורים. הלוואה זו, אשר נושאת ריבית של עשרות מיליוני ליש"ט בשנה, אמורה להיפרע באפריל 2010 ותהיה חייבת להיות ממומנת מחדש מאחר שהיקף מכירות יחידות הדיור אינו עומד בתחזיות.

השיפוץ מבוטל

ברצלונה, אשר נתפסת כאחד המועדונים היציבים מבחינה פיננסית, אמורה אף היא לדחות או לבטל לחלוטין את שיפוצו של הקמפ־נואו. ולנסיה החלה לבנות אצטדיון חדש מבלי למכור את האצטדיון הישן, אך המשבר הכלכלי הכה במועדון, תהליך הבנייה הופסק עקב כך, וכעת חייב המועדון יותר מ־500 מיליון יורו.

השמועות מדברות על כך שעשרה מועדוני פרמיירליג עומדים למכירה, אך בנקאי ההשקעות אינם מוצאים קונים אפילו לא במדינות אסיה והמזרח התיכון העשירות.

תהיה זו טעות לחשוב כי המועדונים חייבים כספים רק לבעליהם ולבנקים. מועדונים כגון ארסנל, צ'לסי וליברפול הנפיקו אג"ח במאות מיליוני יורו בשנים האחרונות. וכידוע, להיות חייבים לבעלי המניות ולבנקים זה סיפור אחד, אך להיות חייבים לציבור זהו דבר אחר לחלוטין.

לא זו בלבד, אלא שחלק מהמועדונים הנפיקו אג"ח המגובות בהכנסות ממכירות כרטיסים. אג"חים אלו דומות במהותן לאג"חים מגובות המשכנתאות הידועות לשמצה, וזכו לדירוגים גבוהים ביותר בעת הנפקתן. החתמים אשר הובילו את ההנפקות הללו היו בנקאי ההשקעות הגדולים בעולם כדוגמת גולדמן זאקס.

ובנוגע לאמונה שהקבוצות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן ויהי מה, בחודשים האחרונים הנפיקו הניו יורק מטס והניו יורק יאנקיז מאות מיליונים של אג"חים פטורות ממס (אג"ח שבהן תשלומי הריביות למחזיקיהן פטורים ממס) כדי לממן את סיום בניית האצטדיונים החדשים שלהן. אג"חים אלו, לתקופות פירעון של 30–40 שנה וריביות של 7%-8%, קיבלו את הדירוגים הגבוהים ביותר מסוכנויות הדירוג, וזכו לעודפי ביקושים אפילו בתקופה זו.

ובכדורגל הישראלי?

גם אם שכר השחקנים ברוב המועדונים המובילים, ולא רק בבית"ר ירושלים, עלה בשנים האחרונות, הוא עלה בשיעורים נמוכים בהרבה מעליית השכר שנרשמה בליגות אחרות מובילות בעולם.

אמנם גם המועדונים המובילים בליגת העל הישראלית אינם יכולים לממן את עצמם מפעילותם השוטפת והם תלויים בבעיקר במימון הבעלים, אך נראה כי סיכונים מיותרים ומוגזמים לא נלקחו.

גם כאן אפשר לערוך הקבלה לעולם הפיננסי. בדומה לבנקים הישראליים שלקחו פחות סיכונים ביחס לאירופיים והאמריקאיים, כך גם מועדוני הכדורגל הישראליים ביחס למועדונים בניכר.

אז מה עושים?

כשם שנוכח המשבר חברות עסקיות רבות בוחנות את המודל העסקי על פיו הן פועלות, רבים טוענים כי על מועדוני הכדורגל באירופה ליישם צעדים דומים, שכן הגיעה השעה לסדר עולמי חדש ולהלן מספר המלצות.

• מגבלות שכר-מגבלות על שכר השחקנים ושאר הסגל יכולות להקל על התנהלותם של מועדוני הכדורגל באירופה שכרגע משלמים למעלה ממחצית מהכנסותיהם לכוכביהם.

• רגולציה - מועדוני הכדורגל הגרמניים מגישים את דוחותיהם הכספיים להנהלת הליגה כל עונה. נוהל זה יאפשר לליגות לפקח על היקף חובותיהם של המועדונים.

• הורדת מחירי הכרטיסים - המיתון יגרום לאוהדים להיות יותר בררניים לגבי אילו משחקנים ללכת. חלק מהמועדונים גובים נכון להיום למעלה מ- 75 אירו עבור כרטיס למשחק, מחיר המקשה על משפחות ללכת יחדיו כבילוי משותף.

• מתן אפשרות לאוהדים לקחת חלק בבעלות על קבוצותיהם - ברצלונה וריאל מדריד נמצאות בבעלות אוהדיהם. מבנה בעלות זה מונע מקבוצות להימכר ולהיקנות ומעניק יציבות למועדון.

• שקיפות וגילוי של המידע הכספי.

הכותב הוא ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר

שכר ב-5 הליגות הגדולות באירופה

איך מתחלקים 4.8 מיליארד יורו?

פרמיירליג (אנגליה) – 1.512 מיליארד יורו (63% מסך ההכנסות)

סריה A (איטליה) – 972 מיליון יורו (68% מסך ההכנסות)

לה ליגה (ספרד) – 900 מיליון יורו (63% מסך ההכנסות)

בונדסליגה (גרמניה) – 725 מיליון יורו (52% מסך ההכנסות)

ליג 1 (צרפת) – 702.19 (71% מסך ההכנסות)