העברת קאקה למדריד: שיגעון או היגיון?
ריאל מדריד היא לא מועדון כדורגל רגיל ולכן היא לא צריכה לפעול כאחד כזה
שיא עולמי נשבר אמש (ב'), כאשר קאקה עבר רשמית לריאל מדריד ממילאן. מדריד שילמה למילאן 65 מיליון יורו עבור השחקן ועוד סכום לא מבוטל לסאו פאולו, קבוצתו לשעבר של קאקה ולאביו של השחקן.
הסכום הסופי עומד על כ-68 מיליון יורו - סכום שמנפץ את שיא כל הזמנים, שגם כן שייך לריאל מדריד, ששילמה ב-2001 כ-66 מיליון יורו עבור זינאדין זידאן.
אבל השיא של קאקה לא עומד להחזיק הרבה זמן. עוד לפני שאפשר היה לבלוע את הרוק, הודיע נשיא ריאל מדריד, פלורנטינו פרס, על כך שהמועדון בלבן הולך בכל הכוח על החתמתו של כריסטיאנו רולנדו, שהעברתו תשבור שוב את השיא - הוא לא יעלה פחות מ-70 מיליון יורו.
אם לא רונלדו אז פרס יילך על פרנק ריברי או זלאטן איברהימוביץ', שכן הוא הבטיח "לעשות בשנה אחת מה שעושים בקבוצה רגילה בשלוש שנים". וזה אומר להחתים שני סופרסטארים בכל קנה מידה, לנקות את הקבוצה משחקנים אפורים ולחזק אותה עם שחקנים מהדרגים הראשונים באירופה.
ריאל מדריד היא העסק הגדול ביותר בעולם הכדורגל. הכנסות הקבוצה העונה עומדות על כ-410 מיליון יורו - הרבה יותר מהשנייה בטבלת ההכנסות, מנצ'סטר יונייטד.
ההכנסות האדירות נובעות בעיקר מהאסטרטגיה הניהולית והשיווקית שהנחיל פרס בקדנציה הראשונה שלו כנשיא - אסטרטגיה שמטרתה היתה להפוך את ריאל מדריד משם אגדי למותג אגדי.
אבל גם עם הכנסות כאלו, האם סכומי כסף כאלה מוצדקים? כן. אין ספק.
קאקה והסופר סטאר השני שיגיעו ישתלמו למועדון בטווח הרחוק. נכון, המחיר מופקע, אבל ההנחה היא שגם בזמני מיתון ישלמו ארגונים, חברות, מיליארדרים שונים ומשונים וגורמים אחרים סכומים גבוהים כדי להיות חלק קטן מהקרקס של "הגאלקטיקוס".
אפילו ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד, הקבוצות האהודות בעולם לפי מחקרים, לא מקבלות את הסכומים שתקבל ריאל מדריד עבור מסע במזרח אסיה, עם שחקנים כגון רונלדו וקאקה, למשל.
"יש שחקנים ספציפיים שיכולים להיות מאוד רווחיים", הסביר פרס, "וזה כי התועלת המסחרית שהם מביאים למועדון ענקית. למשל, פעם הכנסנו 15 מיליון יורו משני משחקים ביפן, כיוון שהיו לנו בקבוצה את רונלדו, לואיש פיגו, זינאדין זידאן ודיוויד בקהאם". 7.5 מיליון יורו למשחק - זה סכום שלא מהעולם הזה. סכום גאלקטי.
רונלדו, לפי החישובים, אמור להכניס לריאל מדריד כ-800 מיליון יורו בעשר שנים. קאקה, דמות צנועה יותר מהפורטוגלי, אבל עם חיוך כובש וכישרון אדיר, עשוי להכניס פחות - אבל לא הרבה פחות. הסכומים האלה מתייחסים לחוזי חסות ראשיים ומשניים, חוזי זכויות שידור, מכירת מרצ'נדייז ועליית ערך המותג. אין ספק כעת, שריאל מדריד יכולה להשיג סכום דומה, אם לא יותר מזה של מנצ'סטר יונייטד, על חסות חולצה.
צריך קסם
ריאל מדריד זה כנראה המועדון היחיד שיכול לנהוג כפי שהוא נוהג בשוק העברות השחקנים. קבוצת המאה ה-20 אינה מועדון כדורגל רגיל, ופרס הוא הנשיא המושלם למועדון הזה, כי בניגוד לקודמו, רמון קלדרון, הוא החליט שלא לנהוג בריאל כמועדון כדורגל רגיל.
צ'לסי יכולה להשקיע 60 מיליון יורו פלוס רק בשחקן אחד, מנצ'סטר סיטי גם, אפילו מנצ'סטר יונייטד, אבל השם העולמי של ריאל מדריד הוא היחיד שמחזיר את ההשקעה הזו. "כל שחקן בעולם היה רוצה לשחק בריאל מדריד", אומרת הקלישאה. אפילו ליאונל מסי, מלך ביריבה הגדולה ברצלונה, אמר שהוא לא פוסל את האפשרות על הסף.
כן, ריאל מדריד אולי הושפלה ואף איכזבה בשנה האחרונה את אוהדיה, אבל את השם שלה מכירים בכל חור בג'ונגל של האמזונס, ויותר חשוב, בכל חור בסין. כן, את ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד אוהבים יותר, אבל את ריאל מדריד מכירים יותר - וגם שונאים יותר - שזה לא פחות חשוב לשיווק מאשר אהדה.
"ריאל מדריד זו פנטזיה", אומר פרשן "האס", פרדריק הרמל, "והפנטזיה הזו לא יכולה להתקיים רק עם קבוצת כדורגל טובה ועם שחקנים טובים. צריך קסם. לזידאן היה קסם כזה, לפיגו היה אותו, אפילו לבקהאם היה את הקסם. לווסלי סניידר אין קסם כזה, גם לא לארייאן רובן".
תפקידה ההיסטורי
ריאל אולי זכתה בשתי אליפויות בשלוש השנים האחרונות, אבל זה לא משנה הרבה - לא לתקשורת ולא לחברי המועדון. ריאל פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה לרכוש בעשרות מיליוני דולרים שחקנים טובים ככל שיהיו, שאינם מהטופ העולמי מבחינה מסחרית.
ריאל, בניגוד לכל שאר המועדונים בעולם, לא צריכה מחלקת נוער או סקאוטינג או מאמן בעל חזון - הקבוצה צריכה לממש פנטזיות, זה תפקידה ההיסטורי ולכן, בניגוד לנובורישיות אחרות, היא גם יכולה להפוך את השיגעון הזה של שוק ההעברות להגיוני.