גם נותנות חסות חוגגות אליפויות

רמת החשיפה של המותג אלקטרה במשך שלושת הימים של הפיינל פור שווה לרמת חשיפה של שנה, כך מעריכים בחברה. נתינת החסות לספורט זכתה לתהודה גם בגלל הזכייה של אלקטרה רמת השרון באליפות הכדורסל לנשים. באלקטרה מציינים שמדובר ב"דאבל" ראשון לחברה, שנותנת חסות ראשית לשתי קבוצות באותו ענף וחוגגת שתי אליפויות.

אלקטרה דאגה להדגיש את ההצלחה הזאת במודעה ענקית בעיתונים היום: "אלקטרה קבוצה מנצחת". "על המודעה הזאת חשבתי כבר לפני שנה", אומר ודמני בשביעות רצון. "מבחינת הרעיון היא כבר הוכנה ואני שמח שאפשר עכשיו לעשות בה שימוש".

ודמני מספר שהרווחים מהספונסרשיפ הם לא רק עניין של חשיפה וחיזוק המותג. "מבחינת שיווק פנימי, העונה הזו של אלקטרה במגרשי הכדורסל היתה גורם משמעותי בגיבוש העובדים והיחידות", הוא מספר ומגלה שקיבל מאות הודעות SMS מעובדי החברה, שבירכו על האליפות. אפילו ספקים מחו"ל שלחו את ברכותיהם.

אולי מכבי תל אביב אינה ראויה לאליפות הזאת, אבל אלקטרה - כן. מדובר בחברה שהעלתה את רעיון הספונסרשיפ בספורט בישראל לדרגה חדשה.מונתה מנהלת חסות, ברוריה ביגמן - היחידה בישראל - והחברה השקיעה עוד כ־800 אלף שקל בפעילויות הקשורות בחסות: מאוטובוסים לאוהדים עד חלוקת פרסים בהיכל נוקיה.

בין לבין אנשי השיווק של אלקטרה מרוצים בייחוד מדבר אחד: "אנשים שכחו לחלוטין מעלית".

"התקשרו אליי ראשי מכבי והחלפנו ברכות", אומר ודמני. "אנחנו נקווה שהצוות המקצועי יידע מה לעשות כדי לבנות לשנה הבאה קבוצה שתזכה בכל התארים".

וכאן נכנס הגורם של צוות מקצועי וחשיבות המקצועיות בספורט המקצועני. לו ידעו ראשי מכבי תל אביב בכדורסל להפקיד את המושכות בידי צוות מקצועי באופן מלא ומתוך אמון מלא, ייתכן שאלקטרה היתה חוגגת גם את אליפות אירופה. אבל יותר מדי אינטרסים, חיכוכים, אינטריגות ואגו - שאינם קשורים כלל לספורט - היו חלק משיקול דעתם של מנהלי הקבוצה. עונה נקייה מהדברים האלה ומתן סמכות מלאה לצוות המקצועי בראשות פיני גרשון אולי יאפשרו לאלקטרה לחגוג עם מכבי גם בזירות לא־ישראליות.

מישהו שידע לקדם את המותג שלו על ידי ניהול נכון של מועדון כדורגל הוא יעקב שחר. אומרים שהוא מפסיד הרבה כסף בכל שנה על מכבי חיפה - 10–15 מיליון שקל בשנה. אבל נראה שרמת החשיפה של הונדה, המותג שמעניק סוג של חסות למכבי חיפה, שווה את הכסף הזה בעיני שחר וקבוצת מאיר. מכבי חיפה היא הקבוצה שמנוהלת באופן המקצועי והטוב ביותר בישראל, ולו היו שחקני הקבוצה מקצוענים כמו אנשי המינהלה שלהם, הם היו זוכים באליפות בקלות כבר לפני עשרה מחזורים. לא נורא, לפי תמונת הספורט ונתינת החסות בכדורגל הישראלי כיום, נראה כי זכייה קלילה באליפות תהיה כבר בעונה הבאה.

פולקסוואגן, לא מה שחשבתם

ועכשיו לחו"ל. רוב הקבוצות בגרמניה הן בבעלות של לפחות 50% של חברי המועדון מתוקף החוק הגרמני 50% + 1 (50% פלוס מניה), המאפשר לחברי המועדון להיות שותפים לגורל הקבוצה שלהם.

פליקס מגאת, מאמן וולפסבורג ומרטין וינטקורן, יו"ר פולקסוואגן. יש אליפות צילום: איי פי

הקבוצות הבולטות היחידות בגרמניה שאינן בבעלות חברי מועדון הן וולפסבורג, שפולקסווגן מחזיקה ב־100% ממנה, לברקוזן, שבבעלות של חברת התרופות באייר ודורטמונד, שנסחרת בבורסה.

וולפסבורג היא מועדון ספורט שמפעיל קבוצות בדמינטון, כדורסל, כדורת, שחייה, ריקוד, אמנויות לחימה, צלילה ועוד עשרות ענפי ספורט. פולקסווגן הקימה אותו כחברה ללא מטרות רווח כדי שפועלי החברה ומשפחותיהם יהיו בריאים ומלוכדים, בדומה לקבוצת ספורט מצליחה.

נחזור כעת לספטמבר 1945, חודש הקמתו של המועדון מסקסוניה התחתונה. רוב מועדוני הספורט בגרמניה הוקמו בתחילת המאה הקודמת והצמידו לעצמם את שנת הקמתם לשם המועדון - עיין ערך שאלקה 04(19), בורוסיה מנשנגלדבאך 1900, מינכן 1860 ועוד. בשם של וולפסבורג לא מצוינת שנת הקמת המועדון, כי לא היה מועדון ספורט כזה בתחילת המאה. הסיבה שלא היה מועדון ספורט היא כי פשוט לא היתה עיר.

וולפסבורג, טירת הזאב בתרגום ישיר, היתה בעצם כפר, אבל רק ב־1933, כשמעצב מכוניות בשם פרדיננד פורש נפגש עם קנצלר הרייך השלישי, אדולף היטלר, ומכר לו את קונספט "מכונית העם" - פולקס ואגן - הוקמה העיר. תחילה קראו הנאצים למכונית שיוצרה בעיר החדשה "עוצמה דרך הנאה" ("Kraft durch Freude") או "מכונית Kdf". לעיר שהוקמה סביב המפעל קראו "העיר של מכונית ה־Kdf". ב־1945 שינו את השם לוולפסבורג ואז גם הוקם מועדון הספורט של העיר.

הצלחה ספורטיבית גדולה לא היתה למועדון הזה, ורק ב־1972 זכה בתואר ראשון: מדליית זהב באולימפיאדת מינכן שקיבל אתלט שגדל במועדון. קבוצת הכדורגל של המועדון דשדשה בליגות הנמוכות ועד 1991 לא קיבלה תמיכה כספית מפולקסווגן. אבל אז החליטו ראשי החברה שהיא יכולה לצאת נשכרת אם תצרף את שמה לקבוצה, והכספים החלו לזרום.

בתחילת העונה הנוכחית, למשל, הזרימה החברה 40 מיליון יורו, סכום שיא, שעזרו לקבוצה בשוק העברות השחקנים.

במשך השנים נהפך המועדון של פולקסווגן לאחד מהמועדונים הסימפטיים בבונדסליגה, וב־2007 שמה פוולקסווגן את האס האחרון שלה על השולחן והביאה סמכות מקצועית עליונה: פליקס מגאת. הגרמני־פורטוריקאי השקדן הפך בוולפסבורג למאמן היחיד בגרמניה בעל סמכות מלאה שאין מנהל ספורטיבי המפקח עליו. אחרי שנתיים עם "הזאבים" הוביל אותם לאליפות היסטורית. מגאת יעבור בשנה הבאה לשאלקה - בגלל סיבות כספיות, כדבריו.

בפולקסווגן, ככל הנראה, ישקיעו כסף רב כדי למצוא מחליף (כבר מצאו, ארמין ואה שזכה עם שטוטגארט באליפות לפני שלוש שנים) ולרשום הצלחה גם בצ'מפיונס ליג. בכלל, בחברה הבינו שהריצה בבונדסליגה וההצלחה המקצועית יכולות לעזור גם בקידום מכירות. וכך באמצע העונה החליף המותג פולו את חסות הצדקה לארגון ילדים על חולצת הקבוצה.

זה אולי לא הכי הוגן מבחינת הצדקה, אבל אליפות היסטורית ורמת החשיפה החיובית מאפילות על כל צדקה שהיא.