סיפורי ספורט שלא שמעתם עליהם
ארבעה סיפורים על "שפעת המחבטים", תקומה מחדש של ליגה שלמה, תפילה לרווחים מהטלוויזיה וכוכב ספורט שיכול לשנות גורל של עיר שלמה
1. האיום הסיני הקטן
כאשר אמריקאים מביעים את חששם מפני עלייתה של סין, על פי רוב זה בא לידי ביטוי בענייני פוליטיקה, כלכלה וסחר. אחרי הכל, סין מחזיקה ביותר מטריליון דולר של חוב אמריקאי, ומייצרת את כל רוב מה שהאמריקאים צורכים. אולם באחרונה הסינים מאיימים על דם החיים של הפנאי האמריקאי - בייסבול. סין אמנם אינה מספקת שחקנים לליגה כמו שעושות יפן וקוריאה, אך עם ספינות הסחורות היא שלחה לארצות הברית גם חיפושית אחת, שמאיימת על תעשיית מחבטי העץ.
החיפושית ניזונה מעץ המילה, שבויקיפדיה מבטיחים שהוא ממשפחת הזיתים, וחשוב מכך - ממנו מייצרים את רוב מחבטי העץ, ובליגות המקצועניות מותר להשתמש רק במחבטי עץ. נתונים על גודלה של התעשייה אינם מפורסמים, משום שחברת לואיוויל סלאגר, יצרנית המחבטים, היא פרטית. החיפושית הופיעה באמריקה לראשונה במישיגן ב־2002, ומאז היא החריבה עשרות מיליוני עצים במישיגן, באוהיו, באינדיאנה ובמרילנד.
“לעצים אין הגנה טבעית", אמר אחד מאנשי היערות האמריקאים, "ולכן חרקים זרים פוגעים בהם באופן שחרקים מקומיים לא. גם הטורפים המקומיים אינם מתייחסים לפולש, וכך מתוך 16 זני מילה אנחנו מסתכלים על חורבן של 16 זני מילה".
בלואיוויל סלאגר הבטיחו למצוא פתרון, אבל גם הם יודעים שייתכן שלא תימצא ישועה לעצים. במקרה הגרוע, תוכל הליגה לשקול מיקור חוץ לשחקנים סינים עם מחבטי במבוק.
2. הקרח מתחמם
פלייאוף ליגת ההוקי (NHL) שנפתח כעת מסכם עונה רגילה מוצלחת, לפחות מבחינה כלכלית. בהוקי עדיין מתמודדים עם נפולת נשק יום הדין שהופעל אי שם ב־2004: השביתה הכללית שחיסלה את עונת 2005/2004, ופגעה אנושות בקשר עם הקהל, במותג עצמו וכמובן, בהכנסות השוטפות.
ובכל זאת, בשנים עברו נמשכה העבודה לשיקום הליגה, תחילה בקשיים מרובים, אך כיום רושמת הליגה תקומה מחדש, בזכות התעניינות מחודשת של האוהדים, שהתעוררה במקומות הנכונים. והמקום הנכון הוא קנדה - ארץ חורפית בעלת בסיס רחב של אוהדי הוקי. וכך, שש הקבוצות הקנדיות נמצאות בשבעת המקומות הראשונים מבחינת מכירת כרטיסים, וכל אחת מהן גורפת יותר ממיליון דולר בכל פעם שהשערים נפתחים. ארבע הנוספות, שמכניסות יותר ממיליון דולר למשחק, הן ערים צפוניות בארצות הברית, ובסך הכל רשמו קבוצות בליגה זינוק של 48% ברווח התפעולי בשנה שעברה, ל־4.7 מיליון דולר.
לעומתן קבוצות הדרום נתונות בבעיה, למשל פניקס, שמפסידה כ־10 מיליון דולר בשנה ושלפי הערכות, תפסיד בעונה הבאה כ־30 מיליון דולר. גם נאשוויל וטמפה מתקשות להציג רווחים. בקנדה רוצים נדידה של קבוצות לצפון, אבל ה־NHL עדיין נמצאת בתפיסת מציאות שבה נוכחות בערים מרכזיות בארה"ב היא הבסיס להצלחתה. לא בטוח שזו טעות: היתה זו הצלחתן של וושינגטון, שיקגו ובוסטון שהביאה לקפיצה דו־ספרתית בנוכחות ביציעים, שדחפה את כל הליגה לדווח על עלייה בתפוסה ביציעים. ובסופו של דבר, כמו כל חברה שמתקשה לפרוץ לשוק, יכולים בליגה להצביע על כך שהדרום הוא שוק בתולי, ושיש צורך לחנך את הצרכן וכדומה. לתירוצים אין ארץ מוצא, וקהל היעד שלהם הוא אוניברסלי.
3. אין עוד מלבדם
דבר אחד ברור: במשרדי ה־NBA שבניו יורק רוצים את קליבלנד בגמר, ומולה את הלייקרס. גמר קובי־לברון הוא מה שהליגה צריכה כרגע, כדי להושיב בכורסאות את כל האנשים שמתקשים כלכלית ללכת ליציעים.
תחלופה זו, שבין היציעים לכורסת הטלוויזיה, עזרה לליגה להציג נתוני רייטינג טובים בעונה שהסתיימה. בעצם, נתוני עונת 2009/2008 של ה־NBA, שאותם הציגה רשת ABC, היו הטובים ביותר בשש השנים האחרונות. הרשת דיווחה על רייטינג של 2.3% בממוצע למשחק - עלייה של 5% לעומת העונה הקודמת. גם הרשת־אחות ESPN הציגה עלייה בצפייה, וכמוהן הרשת האחרת שמשדרת, TNT.
והעלייה ברייטינג עזרה לשמור על יציבות בהכנסות מהמפרסמים. אלה ירדו בקצת יותר מ־1% - נתון טוב, בהתחשב באקלים הקשה ובמיעוט הפרסומות של חברות המכוניות והפיננסים. עד פברואר הוציאו המפרסמים 125 מיליון דולר על שידורי הליגה, לעומת 128 מיליון דולר בשנה שעברה.
וכך, מצפים בליגה לרייטינג טוב בפלייאוף, כיוון ששווקים גדולים - לוס אנג'לס, שיקגו, בוסטון וטקסס - שלחו שלוש קבוצות לפלייאוף והן עתידות להמשיך לסיבובים המאוחרים.
אבל אז גמר קווין גארנט מבוסטון את העונה שלו ושל קבוצתו, וכעת מתפללים שם, במשרדים שבניו יורק, לשלומם של הצדיקים בראיינט וג'יימס.
4. המשיח של דטרויט
דראפט הפוטבול הוא הדראפט שמטריף את אמריקה, שכן קבוצות מקבלות בו תקווה לחמישה חודשים שלמים, כלומר עד תחילת העונה. מה שמוזר בו הוא שלקבוצות מותר לנהל משא ומתן עם השחקנים קודם לבחירתם, כך שהבחירה בעצם נותנת רק גושפנקה למה שהשיגו הסוכנים ועורכי הדין. מי שתבחר ראשונה היא לא במפתיע דטרויט, שסיימה את העונה האחרונה באפס ניצחונות וב־16 הפסדים, והיתה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפסידה את כל משחקי הליגה.
אולי זה אך סמלי שהקבוצה של דטרויט, עיר המכוניות ותאגידי הרכב שקרסו, התרסקה אף היא. מאט סטפורד, קוורטרבק שאמור להיות העתיד של העיר, הוא הבחירה הראשונה, ורק אתמול חתם על החוזה שאמור להביא את הישועה לדטרויט. קווטרבקים נבחרו בבחירה הראשונה שמונה פעמים מאז 1998, בהצלחה חלקית בלבד. סטפורד, שישתכר כ־13 מיליון דולר לעונה, ישמש על תקן המשיח עד תחילת העונה, ושם יעשה את צעדיו בדרך להיכל התהילה או לחלופין בדרך ההפוכה, מלווה במנכ"לים של חברות הרכב.