איך ייראה הכדורגל ב-2020?

אפשר יהיה גם להזמין בירה ופשטידה מהמלצר הווירטואלי. רציתם לקלל את הקוון שפסל את השער? או את האמא שלו? חבל לכם על הזמן. זה לא יזיז לו. רובוטים יהיו עוזרי שופט והם תמיד צודקים. אבל תוכלו להתנחם בעובדה שבבית שלכם תשחקו בפלייסטיישן עם שחקנים אמיתיים.

נבואה? הזיה? מישהו לקח פטרייה? לא ממש. לפי מומחים, ככה ייראה הכדורגל בעוד עשור.

לפי דו"ח "עתיד הכדורגל" שפרסמה חברת אורנג' - מומחים, עתידנים ואנשי כדורגל מאמינים שהכדורגל יתפתח לכיוון הזה.

גם "הסאנדיי טיימס" לקח על עצמו את האחריות לנבא מה יהיה עתיד הכדורגל. ב־1985, כשכמה מאות בודדות באו למשחקים באנגליה (רק 25 אלף איש ראו את אברטון מנצחת 6–1 את ארסנל בגודיסון פארק, ומעולם לא שודרו היילייטס מהמשחק) ניבאו בשבועון הבריטי, תחת הכותרת "כדורגל ב־2000", את הקמת הפרמיירליג, את כניסת הבעלים הזרים לכדורגל האנגלי, את הכסף הגדול ואפילו את ההתפתחויות המקצועיות.

אז למה לצפות?

טכנולוגיה - השופט בן שבב

מוסדות הכדורגל הם מיושנים ושמרניים. דחיית הצגת טכנולוגיה פשוטה שתקבע אם נכבש שער או לא היא עוד הוכחה לכך שגופים כגון פיפ"א ואופ"א הם טכנופוביים אבל ההתפתחויות הטכנולוגיות הן בלתי נמנעות. ויהיה קשה למנוע מבעדן להשפיע על הדרך שבה האוהדים צורכים את המשחק.

כיום טעויות שיפוט עשויות להכריע עונה שלמה, ולפי פיירלואיג'י קולינה, שופט העבר המהולל, גם לגרום לכלכלות של מדינה לצמוח או לצנוח. ולכן, גם מוסד שמרן במיוחד כמו פיפ"א יצטרך להיעזר בטכנולוגיה, בדומה לכמעט כל ענף ספורט אחר בעולם.

רובוטים כקוונים? את מי אפשר יהיה לקלל? צילום: רויטרס

"יהיה אלמנט אנושי בשיפוט, חייב להיות", אומר טום סאביגאר, מנהל "מעבדת העתיד", שערכה את הדו"ח עבור אורנג'. לאילו דברים אפשר לצפות? צ'יפים במגני העצם של השחקנים שיאותתו עם היה מגע או לא בין שחקן לשחקן, למשל. קרני לייזר שיעקבו אחרי הקו האחרון של ההגנה ויאותתו אם היה נבדל או לא.

גם חוויית הצפייה תהיה שונה לחלוטין, בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות. הטכנולוגיות שיהיו זמינות בכל בית ב־2020 יאפשרו לצופים לראות את המשחקים בתלת־ממד. אז אם במונדיאל 2022 ירוץ בן סהר ממש לידכם בפאב, תדעו שזה בגלל הטלוויזיה ולא מכיוון שאתם שיכורים.

האם הטכנולוגיות החדשות ימנעו מאנשים לבוא למגרשים? אל דאגה, הולוגרמות ימלאו את המושבים הריקים ויספקו את האווירה. האצטדיונים, אגב, יהיו מרושתים ויספקו לכל צופה מסך שדרכו יוכל להזמין מוצרים, לצפות בשידורים חוזרים מהמשחק עצמו ולנהל דיונים עם אוהדים בשער שממול. אולי גם יהיו מושבי רטט שיפעלו ברגעים מסוימים, כדי להזרים אדרנלין לצופים ולהעמיד אותם על הרגליים כשצריך.

כלכלה. אנגליה תתעשר,אירופה תתאחד

לפי המומחים שהופיעו בכתבה של "הסאנדיי טיימס", תוסיף הפרמיירליג להיות הליגה הפופולרית והעשירה בעולם. "כיום שבעה מ־20 המועדונים העשירים באירופה הם מאנגליה, וללא ההיחלשות הזמנית של הליש"ט, היה המספר הזה גבוה יותר", אמר פול ראונסלי מקבוצת דלויט. "בעוד כמה שנים יכבשו המועדונים האנגליים את הרשימה לחלוטין. כרגע בין 95% ל־98% מכל ההכנסות שלהם מקורם באנגליה, וזה דבר שישתנה מכיוון שעוד ועוד מועדונים פותחים מקורות הכנסה מחוץ לבריטניה".

ההסכם החדש של הפרמיירליג על מכירת זכויות השידור למדינות שאינן בריטניה צפוי להיות גדול יותר מאשר ההסכם האחרון (600 מיליון ליש"ט לשלוש שנים).

בפרמיירליג, בשביל להגדיל את ההכנסות מחו"ל, גם נחושים לאפשר לקבוצות לשחק משחקי ליגה מחוץ לאנגליה.

גם בבריטניה המועדונים עתידים להרוויח יותר. לפי ראונסלי, מבחינת הכנסות מימי משחק אין בכלל מתחרים לאנגלים באירופה. ההנחה היא שמועדונים רבים, כגון ליברפול וטוטנהאם, יבנו אצטדיונים חדשים שיגרמו לצמיחה גדולה בהכנסות. זה יוביל לכך שהליגה האנגלית, שכיום מרוויחה לפחות פי שניים מכל ליגה אירופית אחרת, תרוויח לפחות פי חמישה מכל ליגה אחרת.

באירופה, גם כדי להילחם בדומיננטיות האנגלית, ההנחה היא שילכו בסופו של דבר לכיוון סופרליג - ליגה פאן אירופית, שתאפשר לקבוצות גדולות בשווקים קטנים להרוויח כסף גדול יותר ממכירת זכויות שידור. ECA, איחוד הקבוצות האירופיות, כבר עובד עם אופ"א על העניין הזה לפי דיווחים באירופה.

ייתכן מאוד שאופ"א תאפשר להקים ליגות אזוריות במקביל לליגה פאן אירופית. הקבוצות הבכירות של ישראל, למשל, עשויות למצוא את עצמן ב"ליגה של דרום־מזרח אירופה" עם הקבוצות הבכירות מיוון, מטורקיה, מקפריסין, מאלבניה וממלטה. צעד זה של אופ"א עשוי למנוע את קריסת המועדונים הקטנים יותר.

בעונה הבאה, אגב, תושק ליגה של הארצות הבלטיות והיא כבר מכרה את זכויות השידור לשש העונות הבאות. יש דיבור גם שב־2015 תושק ליגה של הקבוצות הבכירות מהולנד, מבלגיה, מפורטוגל ומסקוטלנד. באחרונה מדסקסים בפרמיירליג גם על קבלת גלזגו ריינג'רס וגלזגו סלטיק הסקוטיות לליגה.

לפי הערכות, לא יירדו זכויות השידור. ותהיה צמיחה משמעותית ממכירת חבילות של זכויות שידור לטלוויזיה, לחברות הטלקומוניקציה (שידורים בפלאפון) ולחברות האינטרנט השונות (שידורים באינטנרט).

פרנק דאן, ממגזין "TV ספורטס מרקטס", מנבא: "בעתיד אפשר יהיה לראות כל משחק שרוצים וזה שווה הרבה מאוד כסף. הסכומים שמוציאים על זכויות שידור עלו תמיד ב־20 השנים האחרונות, ואני לא רואה את זה עוצר".

כיוון שמשחקים יהיו זמינים יותר לכל אדם, גם עלויות הספונסרשיפ יעלו וקבוצות יכניסו הרבה יותר מהסעיף הזה.

מועדוני הכדורגל הבכירים ביותר מכניסים כיום בין 250 מיליון יורו ל־400 מיליון יורו. הסכומים האלה ייראו מגוחכים לעומת הכנסה עתידית, שעשויה לעמוד על 500 מיליון יורו ואפילו על 800 מיליון יורו.

כדורגל. חזק יותר, מהיר יותר, אינטנסיבי יותר

אנדי רוקסבורו, המנהל הטכני של אופ"א, אומר שהאתגר הגדול ביותר למאמני העתיד יהיה "לשבור את המחסומים ההגנתיים". אלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, אמר לרוקסבורו שהדרך היחידה לעשות זאת היא "התקפות קולקטיביות" שבהן יתקפו עשרה שחקנים. אותם עשרה יצטרכו גם להגן, פעילות שדורשת כמובן כושר גופני של סופרמן.

הפיכת השחקנים לגיבורי על כבר נעשתה, במובן מסוים. בשנות השבעים היו כדורגלנים נציגים נאמנים של האוכלוסייה הכלכלית - חלקם אפילו היו שמנים ונמוכים. היום הכדורגלן הממוצע גבוה יותר מהאנשים הרגילים ויש לו רק 10% שומן בגוף (הגבר הממוצע הוא בעל 17% שומן גוף).

בעתיד, שחקני כדורגל יצטרכו להיות ספרינטרים ואצני מרתון בעת ובעונה אחת - לרוץ 18–20 ק"מ במשחק ולהיאבק על כדורים עם מפלצות שריריות במיוחד. טכנולוגיות גנטיות יאפשרו ליצור סופרמנים כאלה. ייתכן שמועדונים אפילו ישקיעו יותר במעבדות גנטיקה מאשר במחלקות סקאוטינג. "בעתיד אנחנו עשויים לראות השבחת אתלטים", לפי דו"ח של אורנג'.

הכדורגל, כאמור, ייהפך למדעי יותר וכך גם החילופים. טכנולוגיות שכבר קיימות יאפשרו לכל מאמן לעקוב אחרי כל פרט סטטיסטי ורפואי של השחקנים שלו בזמן משחק ובכך לשמור עליהם ועל קבוצתם מפני עייפות.

לפי רוקסבורו, אין דאגה שכל השחקנים ייהפכו למכונות. כל קבוצה תצטרך בכל מקרה "שוברי קודים" - שחקנים כגון כריסטיאנו רונלדו וליאו מסי שיהיו להם "כישורי סולו" לשבור הגנות, לעבור שניים או שלושה שחקנים לבד.

בשביל זה יצטרכו קבוצות להעסיק יותר "מאמני כישרון" (skill coach). במנצ'סטר יונייטד כבר יש אחד, רנה מיולנסטן ההולנדי. "כדורגל רחוב נעלם", אומר רוקסבורו, "אז חייבים לייצר אווירה באימונים שבה אפשר לעבוד על חופש יצירתי ועל טריקים".

ישראל? אל תבנו על אירוח מונדיאל

אמנם להתאחדות לכדורגל בישראל יש יחידת מחקר אבל המימון שלה חיצוני ואף אחד אינו חושב באמת לטווח רחוק. אין תשתית של אצטדיונים ולפי התוכניות, האצטדיונים החדשים - שכרגע נבנים בעצלתיים בפתח תקווה ובנתניה - כל קשר בינם לבין כדורגל מקרי בהחלט (הם פתוחים משני הצדדים, אין פיתוחים טכנולוגיים בולטים במיוחד ולא, אף אחד לא שאל את האוהדים מה הם רוצים לראות בהם).

האצטדיון היחידי שעשוי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של העתיד הוא זה החדש בחיפה.

הדרך היחידה שבה העתיד של הכדורגל הישראלי ייראה דומה במעט לעתיד של הכדורגל האירופי היא שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לממשלתי (בדומה למה שנעשה באנגליה אחרי אסון הילסבורו), שיקום תשתיות, החזרת אוהדים למגרשים ואימוץ מודלים מוצלחים לפיתוח שחקנים. הצעדים האלו יעזרו לכדורגל הישראלי ליישר קו עם המאה ה־20 ואז אולי אפשר יהיה לדבר כאן גם על המאה ה־21.

מבט לעתיד

למה לצפות בכדורגל של 2020?

* רובוטים כעוזרי שופטים, שיכחידו לחלוטין החלטות שיפוט לא נכונות

* כדורגלנים מעוצבים גנטית

* חולצות משחק יורכבו גם בעזרת ננוטכנולוגיה ויעזרו לכדורגלנים לקבל מינרלים חדשים, להרוג חיידקים מזיקים ולעזור בריפוי פציעות

* לוגואים על חולצות משחק יוחלפו במהלך משחקים בדומה לטכנולוגית הלדים שקיימת כיום במגרשים

* מאמני כדורגל יקבל מידע אינסופי במהלך משחקים, מה שיאפשר להם לעשות חילופים ולקבל החלטות טקטיות מדעיות יותר

* צופי טלוויזיה יצפו במשחקים בתלל-ממד

* אוהדים באצטדיונים יקבלו מרכז מידע ממוחשב שיכלול אפשרויות שונות: לראות שידורים חוזרים במהלך המשחק, להזמין שירותים באצטדיון, לבחור את המוזיקה המושמעת ולנהל שיחות עם אוהדים אחרים

* ליגות אזוריות שיורכבו מקבוצות בכירות מכמה מדינות יהיו נפוצות ביותר

* ליגה פאן אירופית (סופרליג) תחליף את הצ'מפיונס ליג ואת הטורנירים האחרים של אופ"א