כמה כסף מוציאים כוכבי הספורט האמריקאים על הילדים הלא חוקיים שלהם?
לא מעט כוכבי ספורט אמריקאים מאבדים את ההון הרב שצברו כיוון שהצטיינו גם בהולדת אין ספור צאצאים להרבה אמהות שונות - ותשלומי המזונות פשוט חונקים אותם
טראביס הנרי - נושא הכדור (ראנינג בק) ששיחק בין השנים 2001–2007 בשלוש קבוצות NFL — הכריז על פשיטת רגל בחודש שעבר. השחקן, מתברר, הצטיין לא רק בריצות מהירות ותפיסת כדורים ביציים, אלא גם בהכנסת נשים להיריון. זרעוני־העל של הנרי פעלו היטב בתשע נשים שונות. הם הניבו תשעה ילדים חמודים, שעולים לו כ־250 אלף דולר לשנה בדמי מזונות.
פשיטת הרגל הביאה אותו לעיתונים ולבכות על מר גורלו. התסריט מוכר: ספורטאי נערץ מתחנן לרחמים על טיפשותו בימי הזוהר שלו. ואז אנחנו חושבים: לעזאזל, האם חוץ מכישרון פיזי לא ניחנו האנשים הללו בשום דבר?! הרי פוטבול הוא משחק שבו ספר התרגילים של קבוצה מתחרה בעוביו בתנ"ך עצמו. כיצד הצליח לשרוד בתחרות הכי קשה שיש - להתבלט בתיכונים, להצטיין בקולג' ואז להיבחר למקצוענים - ואילו בחיים האמיתיים אינו מצליח לעשות שני צעדים בלי למעוד (או להכניס מישהי להיריון)?
מה דרווין היה אומר
עם יום הולדתו ה־200 של צ'רלס דרווין ויום ההולדת ה־150 לתיאוריה שלו, בואו ננסה לבחון את סיפורו הביזארי של הנרי בהקשר קצת אחר: הדרוויניזם תמיד אומץ בידי הקפיטליזם, כיוון שהם מבוססים על אותן הנחות מוצא: תחרות תמידית שבה החזק שורד ואילו מי שמתקשה נעלם אל עולם המאובנים.
ולכן, אולי צריך להביט בספורטאי־העל כשלב הבא בהתפתחות האנושית. אין ספק שמבחינה פיזית טהורה הם עליונים על רובנו, ודומה שהם מותאמים לשרוד לא רק אחרי מלחמת העולם השלישית - אלא גם במצב הנוכחי, שבו 12.5% מהאוכלוסייה בארצות הברית חיים בעוני. ולכן, שכר של יותר ממיליון דולר לשנה מציב אותם הרחק מעל המין שלנו, באלפיון העליון של האנושות, מקום לא רע להיות בו - והצלחה לפי כל פרמטר תחרותי.
לא רק דרווין מביט בעניין בסיפור. חרף השינויים הגדולים בילודה בכל העולם, מספר הילדים הממוצע באמריקה נותר יציב בעשורים האחרונים ועומד על שני ילדים למשפחה.
משפחת הנרי המורחבת היא פריק סטטיסטי. ולפיכך סיפורו הוא גם סיפורה של התקשורת האמריקאית, שכמובן מאוהבת בסיפורי הביזאר, אך גם מזינה את ליגת הפוטבול ביותר מ־3 מיליארד דולר בעונה, ומתייחסת לשחקנים - ובפרט לשחקני עבר - כאל רכושה הפרטי.
ובהתאם, כאשר הנרי פשט רגל, הוא הצטייר בתקשורת כבור תמים, ספורטאי שהאמין לנשים שעמן התרועע שהן משתמשות באמצעי מניעה, ולכן הוא פטר עצמו מלעשות כן.
הנחת המוצא לסיפור מסוג זה היא שמה שחשוב בחיים הוא הפרסום והפוטבול, ומכך משתמע - התקשורת עצמה, כי הנשים ידעו להגיע אל האדם הנכון, ששיחק בספורט הנכון, ולכן הופיע על המסך הנכון.
בין אם הנשים שהיו איתו "השתמשו" בו כדי להבטיח לעצמן צ'ק של כמה אלפי דולרים מדי חודש ובין אם הוא פשוט לא מסוגל לשלוט בעצמו, בסוף העשור הראשון של המאה ה־21 חוזר הסיפור של האשה המניפולטיבית, שמנתבת את בן זוגה התמים אל סופו - וכל זה קורה באותו חודש שבו בזמביה החל מצוד אחר מכשפות.
טראביס הנרי. תשלומי מזונות ל-9 נשים צילום: אי פי אי
לעשות קבוצת כדורסל
בכל מקרה, פשיטת הרגל של הנרי כמובן איננה המקרה הראשון או אפילו המוזר ביותר. הנרי יכול ללמוד משיאן הילדים ג'ייסון קאפי, שחקן NBA לשעבר, שהתברך אמנם בעשרה ילדים (עוד שניים והיתה לו קבוצה משלו), אולם היה שמרן יותר והסתפק בשמונה אמהות. לפני שנתיים פשט רגל, עם חובות שהוערכו אז בכ־1.9 מיליון דולר, לעומת נכסים של כ־1.1 מיליון דולר. זאת ועוד, קאפי פשט רגל אף על פי שהצהיר שהכנסתו החודשית היא 11 אלף דולר, ועשה כן אף שפשיטת רגל אינה מונעת מבחינה משפטית תשלומי מזונות - ולרוב נעשית כדי לשאת ולתת על הסכם מזונות חדש.
בנים של...
ממשיכי דרכו של דרווין גורסים שהאנושות שונה משאר בהמות הארץ, כי היא משקללת להתנהגותה גם חמלה ומוסר, באמצעות שירותים סוציאליים המוענקים לאותם אנשים שלפי הדרווניזם המקורי עתידים להיעלם. המקרה של הנרי מעניין כי הוא מאפשר הצצה למה שקורה כאשר אחד מאותם אנשי־על נופל אל התהום, בעוד במקביל הדור השני של ילדי כוכבי־העל מתקרב לשיאו.
"בנים של" נפוצים בכל ספורט כפי שהם נפוצים בכל עיסוק. אבל אלה שמגיעים לבגרות בספורט הם הדור הראשון של בנים להורים שהצליחו בענק, ולכן יותר אפשרויות פתוחות בפניהם.
שון קמפ, כוכב ה־NBA בשנות התשעים, הוריש את הגנים שלו לשבעה ילדים "ידועים" ועוד כמה - כך גורסות השמועות - שלא אושרו רשמית. יש אומרים שהוא אבא ל־57 ילדים (!). בכל מקרה, למרות ניסיונות הקאמבק המביכים שלו באורלנדו ובאיטליה, קמפ מעולם לא הידרדר לפשיטת רגל, ובנו הבכור, שון קמפ ג'וניור, כיום מפלצת בגובה 2.06 מטרים, ישחק בשנה הבאה באוניברסיטת אלבמה. הוא נחשב לאחד מהכישרונות הגדולים באמריקה.
ואולי כאן נעוצה תקוותו של הנרי: בעוד עשור אולי יעלה לגדולה אחד מילדיו לעזור לאבא לחזור מקרטון המקרר ברחוב לבית זה או אחר.
הנרי בוודאי יישב ויספר לילדיו על הימים הטובים ההם, רגע לפני שהם נולדו ואמהותיהם הרסו את חייו. ואם הוא הוריש לילדיו את הגנים הנכונים, בנו יחשוב לעצמו שגם כאן התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
