מי בעד הגבלת שכר הכדורגלנים?

הכסף הגדול שהזרימו האוליגרכים הרוסים לכדורגל האירופי בתחילת העשור לא הצליח להביא לשינוי תפיסתי בקרב רוב קבוצות הכדורגל באירופה. קבוצות המשיכו לדגול בכלכלה חופשית ללא רגולציה וללא תקרת תקציב או תקרת שכר. הכסף הגדול שזרם ממכירת זכויות השידור וגיוס החסויות אפשר גם למועדונים ללא תמיכת מיליארדר להתמודד עם שוק ההעברות והשחקנים, וכפועל יוצא מכך להתחרות במגרש.

אולם הכסף הגדול עוד יותר, של הנסיכויות רוויות הנפט מהמפרץ הפרסי, והמשבר הכלכלי הקשה עשויים לשנות את התמונה.

מישל פלאטיני. פועל עבור תקרת שכר צילום: רויטרס

בינואר האחרון קאקה כמעט הועבר למנצ'סטר סיטי, שהיתה אמורה לשלם עבורו כ־100 מיליון יורו ולהכניס לכיסו כ־15 מיליון יורו בשנה. ראשי החברה שרכשה את הסיטי כשלו ב"משימה קאקה", אבל הם עדיין נחושים להביא את הסופרסטאר העולמי והם בטוחים שבייחוד בזמנים הקשים האלו זה בר ביצוע.

החשש הוא שהכסף הגדול של הערבים ישחית את הכדורגל האירופי. "הסכומים האלה עשויים להרוס את הכדורגל", אמר סטאלה סולבאקן, מאמן FC קופנהגן, שהודחה על ידי הסיטי מגביע אופ"א. גם מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, חושב שהחברים מאבו דאבי עברו כל גבול הגיוני ברדיפתם אחרי קאקה ובשינוי הסדר הקיים בכדורגל האנגלי.

"במהלך עונת החגים הפך לפתע אחד המועדונים באירופה לעשיר מאוד והגיש כמה הצעות אסטרונומיות בשוק העברות השחקנים", אמר פלאטיני. "כמובן, היתה זעקה אדירה במשפחת הכדורגל. אנשים קראו להצעות האלו מגונות ושערורייתיות. האם זה נכון מוסרית לשלם סכום כזה של כסף עבור שחקן אחד?".

פלאטיני הוסיף שגם בגלל הופעת השייח'ים בסיטי, באופ"א עובדים על חוק שימנע הוצאות שחורגות מתחום הסביר: "אנחנו מחפשים דרך כדי להגביל את ההוצאות של מועדוני הכדורגל על צוות השחקנים, על משכורות ועל סכום ההעברות ביחד - לאחוז מהכנסותיהם, שעדיין לא הוחלט מה יהיה שיעורו", אמר.

קארל היינץ רומיניגה. רוצה תקרת שכר בצ'מפיונס ליג צילום: בלומברג

תקרת השכר היא כלי שמשמש את רוב הליגות המקצועיות בארצות הברית. בזכותה קבוצות ספורט יכולות לסיים את העונה ברווח או לפחות לא בהפסדים תפעוליים אדירים סטייל צ'לסי. התקרה גם עוזרת בפיזור השחקנים הכישרוניים בין כמה קבוצות ומונעת התפתחות של מונופול ספורטיבי: קבוצה אחת ששולטת בליגה בגלל יכולות כלכליות אדירות או בעלים עשיר במיוחד.

הוויכוח אם שיטה זו יכולה לעבוד בכדורגל העולמי צובר תאוצה. בצד אחד, אופ"א בראשות פלאטיני ורוב רשויות הספורט דוחפים בכל הכוח להתקין רגולציה בדמות תקרת שכר או תקציב. בצד שני, בעלי המועדונים והשחקנים הבכירים בעד להשאיר את המצב כמו שהוא.

האם המצב הכלכלי בעולם שמשפיע גם על עסקי הספורט יפתור באופן סופי את הדילמה?

נגד - "כל מועדון צריך לשמור את השליטה על עתידו אצלו"

ריצ'רד סקאדמור, מנכ"ל הפרמיירליג, מתנגד לתקרת השכר: "אם רק 60% או 50% מההכנסות יהיו תקרה על המשכורות, מועדונים קטנים לא יוכלו להתפתח", אמר לרדיו בי.בי.סי. "אם למועדון קטן יש מישהו שתורם או שמצא דרך לגייס כספים, אז צריך לתת להם את הצ'אנס להתחרות".

"כל מועדון צריך לשמור את השליטה על עתידו אצלו", מוסיף ריק פארי, מנכ"ל ליברפול וחבר ב־ECA, ארגון המועדונים האירופי. "כולם מסכימים שמשכורות השחקנים הן דאגהבעיה?, אבל אפשר היה להגיד את זה גם לפני חמש, עשר ועשרים שנה. אין פתרון פשוט לפתור את זה. אנחנו רוצים לראות אחריות כלכלית אבל תקרת שכר היא כלי בוטה מדי".

אבנר קופל, יו"ר מינהלת ליגת העל בכדורסל, גם מתנגד להגבלה כלשהי על שכר שחקנים: "תקרת שכר נוגדת את חופש העיסוק".

פיטר רידסדייל, יו"ר קארדיף סיטי מליגת המשנה באנגליה (ליגה שעשויה לאמץ תקרת שכר כבר בשנה הבאה), מתנגד גם הוא לכל סוג של רגולציה.

 "האם זה קיים באיזשהו מקום בסקטור הפרטי?", תהה בטור שכתב ל"גארדיאן". "האם אומרים לסופרמרקט כמה כסף הוא יכול לשלם לצוות העובדים שלו? לא. אז למה בכדורגל, שגם שייך לסקטור הפרטי, יש צורך בגוף סמכותי שיקבע לכל המועדונים? הבעיה בתקרת שכר היא שהיא תיצור אי־שוויון. איך מועדונים קטנים יכולים להתחרות, אם יגבילו את ההוצאה שלהם על משכורות להכנסה שלהם? תקרת שכר היא תקרה על האמביציה - איפה מועדונים קטנים יהיו בלי בעלים עשירים שמוכנים לשלם הרבה כסף כדי לקדמם?".

ריסדייל הוסיף שהוא מאמין שמועדונים יצליחו לעקוף את תקרת השכר בכל מקרה "באמצעות הענקת בונוסים כגון מכוניות לשחקנים" או "הפיכת בת זוגו של השחקן לעובדת של המועדון". אגב, ריסדייל היה יו"ר לידס, שפשטה רגל בגלל משכורות מנופחות לשחקנים.

בעד - "אחד הכלים החשובים להגברת השקיפות" 

מפתיע לראות מי בעד תקרת שכר. למשל מוחמד אל־פאייד, הבעלים של פולהאם מהפרמיירליג, בעד תקרת שכר ותקרה על תשלום עבור שחקן. אל־פאייד המליץ שהסכום המרבי שאפשר יהיה לשלם עבור שחקן יעמוד על 15 מיליון ליש"ט.

ריינהרד ראובל, נשיא ליגת הכדורגל הגרמנית (DFL), לשעבר נשיאה של בורוסיה דורטמונד (שפשטה רגל), אמר למגזין "קיקר": "צריך תקרת שכר יחסית. שרגולטור יקבע מהו השיעור המרבי מההכנסות ומהתקציב שהמועדונים יהיו רשאים להקדיש למשכורות. גם קרל היינץ רומיניגה, יו"ר באיירן מינכן, בעד תקרת שכר בצ'מפיונס ליג. אפילו קית' האריס, בנקאי שתיווך במכירת מועדונים אנגליים למיליארדרים בינלאומיים, המליץ לקבוצות "לשקול את נושא תקרת השכר".

בישראל, ג'קי בן זקן ממ.ס אשדוד הוא היחיד שמדבר בקול רם על סוג של תקרת שכר. "אני בעד כלכלה חופשית", אמר לפאנל "כלכליסט", "אבל אני לא בטוח שהאינטרסים של גורמים שנכנסו לספורט היו מטעמים ספורטיביים. חייבים לגרום לאנשים להשקיע בכדורגל לטווח הארוך ולא רק בשכר שחקנים".

"תקרת שכר היא אחד מהכלים החשובים להגביר את השקיפות, את האחריות הדיווחית והכלכלית ואת הוגנות והאמינות בכדורגל", כתב ניל דונקסטר, מנכ"ל נוריץ' סיטי מליגת המשנה באנגליה ב"גארדיאן". "אלו ערכים שחשובים מאוד למועדונים ששתולים בקהילות המקומיות שלהם וממלאים חלק חברתי חשוב בהן".

לפי דונקסטר: "מועדונים בעלי הכנסה קטנה לא ייפגעו בהכרח, כי במקרה של תקרת שכר יחסית הגדרת המילה "הכנסה" (אחוז מההכנסות שיופנה למשכורות) יכולה לכלול גם "תרומות" או "מתנות" של הבעלים אבל לא הלוואות שמסנדלות מועדונים. אגב, לפי הערכות, תקרת שכר תגרום למועדונים קטנים להתאמץ יותר ולהיות יצירתיים יותר כדי להגדיל את מספר אוהדיו.

"היה קל מאוד להשיג הלוואות, מה שהביא לאינפלציה אדירה במשכורות השחקנים", כתב דונקסטר. "רדיפת החלום הביאה למצב שמועדונים הוציאו הרבה יותר ממה שהם יכלו להרשות לעצמם, דבר שפגע במועדונים, בשחקנים ובסופו של דבר - גם באוהדים ובקהילה. תקרת שכר תשמור על מצבם הכלכלי של המועדונים ותמנע פגיעה כזו בעתיד".