איך ישפיע פלאטיני על אבי לוזון?

ישראל במקום שני באירופה! מקום שני מ־53 המדינות בהתאחדות הכדורגל האירופית! באמת כל הכבוד! לפנינו רק סרביה. במה אנחנו במקום שני באירופה? ובכן, 106% מההכנסות של המועדונים הישראליים מופנים למשכורות כדורגלנים, מאמנים ושכירים של הקבוצות ואילו בסרביה 132% מההכנסות מופנים למשכורות אלה.

כך לפי דו"ח מיוחד של אופ"א.

ישראל נמצאת בצמרת קטגוריה זו עם מדינות כגון גיאורגיה (95%), רומניה (85%), סלובקיה (84%), ליטא (82%) ואלבניה (69%) - כולן בעלות ליגות כדורגל חלשות שמעורבים בהן אנשי העולם התחתון. זו לא סביבה שמחמיאה למנהלי קבוצות הכדורגל בישראל.

אבי לוזון. היוזמה נפלה? צילום: אוראל כהן

בישראל אמנם הבעיה גרוטסקית במיוחד (איזה עוד עסק מרשה לעצמו לשלם 106% מההכנסות לעובדים!?), אבל היא קיימת גם במקומות אחרים. לפי הדו"ח של אופ"א, הכנסות כל המועדונים בליגות הבכירות באירופה עומדות על 11 מיליארד יורו. סך כל התקציבים עומד על 11.2 מיליארד יורו והרוב הולך למשכורות.

איך קונים אוהדים?

מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, רוצה לשנות זאת (מבחינתו, פחות משכורות לשחקנים משמעו בהכרח שתהיה יותר השקעה בתשתיות ובנוער) אבל הוא יתקשה לעשות את זה עם בעלי המועדונים. הם טוענים שהוא אינו יכול להגיד להם איך לנהל את המועדון שלהם. עם זאת, פלאטיני מצא דרך לעקוף את בעלי הקבוצות ופנה היישר ללקוחותיהם - האוהדים. הם, אחרי הכל, אלו שבעלי הקבוצות צריכים לרצות. לעתים קרובות האוהדים הם גם הבעלים.

בחודש שעבר ערך את קונגרס האוהדים הראשון שנערך בחסות אופ"א. מתוך הקונגרס יצאו כמה המלצות להתאחדויות הכדורגל, שאמורות לעזור להן לפעול למען האוהדים ועם בעלי הקבוצות. ההמלצות של אופ"א והתאחדות האוהדים באירופה (Supporters Direct) הסתמכו על דו"ח של המכון השוויצרי לחוק השוואתי, שבדק את מצב האוהדים מבחינה חוקית וכלכלית בכל מדינה שחברה באופ"א. המטרה של הדו"ח היתה לבדוק את מבנה הבעלות מתוך כוונה לשתף את האוהדים בניהול הכדורגל ברחבי אירופה.

ההמלצה להתאחדות הכדורגל בישראל - ואפילו לממשלה בישראל - ברורה מאוד: "יש לחוקק חוק שיכפה נציגות של האוהדים בהנהלת כל קבוצה".

לפי לשון הדו"ח: "באקלים הכלכלי הישראלי ישנו קושי אמיתי לאוהדים לרכוש מניות או אחוזים של מועדונים (מבחינה חוקית הדבר אפשרי). לכן הפתרון האפקטיבי היחיד הוא לכפות בחקיקה - או של המדינה או של ההתאחדות - על המועדונים לשמור מקום לנציגים של האוהדים במבנה הנהלות המועדונים".

"האוהדים הם הסיבה שאנחנו כאן", הוסיף פלאטיני להמלצות. "האוהדים שומרים על ערכי הספורט והמועדונים. מאמנים ושחקנים באים והולכים, ולעתים יש להם רצונות מסחריים. אוהדים נשארים תמיד".

מקרה יאמר

"היציע" - ארגון האוהדים הישראלי, ששלח נציג לקונגרס האוהדים בניון, שוויץ - מנסה לבדוק מה באמת אפשר לעשות ב"אקלים הכלכלי הישראלי". ואפשר לעשות. בתקנון התאחדות יש סעיף שמחייב כל קבוצה לבחור נציג ציבור בהנהלה. החיוב הזה של ההתאחדות ריק מתוכן, כי לרוב הקבוצות אין ממש הנהלה ולהתאחדות לא ממש אכפת ממנו.

ובכל זאת, בקרוב יקבל דניאל יאמר, הבעלים של מכבי נתניה, מכתב מאיגוד האוהדים של הקבוצה ובו הם יידרשו לבחור נציג ציבור בהנהלתה. הצפי הוא שיאמר ידחה את בקשתם הלגיטימית של האוהדים. במקרה כזה האוהדים מתכננים לפנות להתאחדות, שלפי התקנון, תצטרך לחייב את יאמר להכניס נציג אוהדים. ואם לא, תהיה זו הוכחה שהיא אינה עושה את עבודתה נאמנה, וצריך לשלוח את ראשיה לנזיפה אצל פלאטיני.

להתאחדות לכדורגל כדאי למלא את עבודתה, בייחוד במשטר של פלאטיני. הנשיא הצרפתי שם דגש מיוחד על הקשר של המועדונים עם האוהדים.

עם זאת, רותם קמר, סמנכ"ל ההתאחדות, אינו מוצא לנכון לראות ברוח המפקד התנהגות מחייבת. "הנושא הוא בגדר רעיון בלבד", מסר. "כרגע אין כל הוראה מחייבת. אופ"א וההתאחדויות השונות בוחנות יחדיו את המשמעויות שיגזרו במקרה שמהלך כזה יתבצע".

אוי ויי השקיפות

אגב, פלאטיני ישים דגש על עוד כמה דברים שמועדונים ישראליים יתקשו איתם. אופ"א יכולה להכריח מועדונים לעמוד בסטנדרטים מסוימים בשביל להתחרות בטורנירים שלה, שמכניסים המון כסף. כך למשל הצליחה להעביר את תוכנית רישיונות המועדונים שלה (שאחד ממסעיפיו הוא שמאמן קבוצה בכירה יהיה בעל תעודת פרו, מה שאין לאבי נמני).

בכל אופן, כל מועדון שירצה לשחק בטורנירים של אופ"א בשנה הבאה יצטרך לחשוף את המספרים שלו: להראות כמה הוא מכניס וכמה הוא מוציא ועל מה. זה נוהל שקבוצות הכדורגל בישראל התנגדו לו נחרצות במשך כל השנים מסיבות אלו ואחרות.

מטרת־העל של המהלך הזה היא משהו שפלאטיני מכנה "פייר־פליי פיננסי", שימנע מבעלי הון סטייל רומן אברמוביץ' (וארקדי גאידמק) או השייח'ים של אבו דאבי לתת לקבוצות יתרון שנשען אך ורק על מקורות כספיים שאינם מכדורגל. ספק אם יצליח להנחיל תקרת הוצאות, שמן הסתם, תמנע תופעות "ישראליות" כגון תשלום 106% מההכנסות לעובדי המועדון. אבל היו בטוחים שההתאחדות לכדורגל בישראל ותו התקן שלה אינם מתכננים להיות אור לגויים. "נושא תקרת תקציב נבחן כמה פעמים בפורומים ובמוסדות ההתאחדות, אולם טרם הוחלט על הוצאה לפועל של נושא שכזה", אומר קמר.

השינוי יבוא?

במצב הנוכחי, ההתאחדות יכולה לנצל את החולשה היחסית של המועדונים הישראליים, כדי לשנות את פני הכדורגל הישראלי כך שיתאים לחזון של פלאטיני (שילוב אוהדים, שקיפות כלכלית וכדומה), אבל במשרדים באצטדיון רמת גן לא מעוניינים כרגע בשינויים.

השינוי המהותי המבורך היחיד שבכל זאת ניסו לקדם בהתאחדות כנראה לא יקרה.

בנובמבר הציג אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, תוכנית מפורטת לסבסוד כרטיסי כניסה למשחקים. "ההתאחדות תפעל לסבסוד כרטיסים", הבטיח לוזון, שציין שלכל קבוצה תהיה אפשרות לקבוע את מחיר הכרטיסים למשחקים באצטדיונה לעונה שלמה בסכומים שינועו בין 10 שקלים ל-50 שקל.

התוכנית הזו עדיין לא קיבלה את אישור הקבוצות, וכרגע רוב הקבוצות מתנגדות לה. מאז אותה מסיבת עיתונאים, התוכנית כמעט לא הוזכרה שוב. ובשטח החליטו מועדונים - אף שלפי הערכות (אין נתונים רשמיים), איבדו השנה נתח נכבד ממספר האוהדים המועט ממילא - להעלות את מחיר הכרטיס.

למשל בנתניה העלו את מחיר הכרטיס הממוצע ל־90 שקל לבוגר ול־45 שקל לקטין. כלומר אבא עם שני ילדים צריך להוציא מינימום 180 שקל (לא כולל אוכל, נסיעה, חניה) כדי לקחת את ילדיו למשחק במגרש הרעוע, שמכונה "קופסה".

פלא שאנשים לא צופים בכדורגל בישראל?