יחס גורר יחס: ההבדל בין פיני גרשון לאבי נמני

מרטין אוניל, מנג'ר אסטון וילה, הבין שהכעיס את האוהדים של הקבוצה. אוניל העלה הרכב משני במשחק הגומלין של גביע אופ"א נגד צסק"א מוסקבה והודח מהטורניר. 295 אוהדי וילה הגיעו למשחק במוסקבה ביום חמישי שעבר וכל אחד שילם כ־1,200 ליש"ט על המסע. "אנחנו רוצים את הכסף שלנו בחזרה", צעקו בסיום המשחק.

אוניל, שמוביל את אסטון וילה למקום בצ'מפיונס ליג בפעם הראשונה בהיסטוריה, לא תירץ את ההדחה. על המטוס, בדרך חזרה לאנגליה, הוא פשוט התנצל והזמין את כל 295 האוהדים לארוחת ערב איתו ועם השחקנים. האוהדים, למרות ההפסד ואובדן הכסף, היו מרוצים מהמחווה ומחאו כפיים.

על הארוחה ישלם רנדי לרנר, הבעלים האמריקאי של הקבוצה.

באותו ערב ממש אף אחד לא הציע לאוהדי מכבי תל אביב בכדורסל ארוחת ערב על עוגמת הנפש שהקבוצה שלהם גרמה להם במשחק מול ריאל מדריד. ההפך הוא הנכון. יומיים אחרי המשחק הודיעה מכבי ש"פיני גרשון לא רוצה יותר עיתונאים לפני משחקים בליגה הישראלית".

כאמור, גרשון סוגר את האימונים ואת קו התקשורת שלו לקהל שלו. זה בהחלט מלמד על לחץ של המערכת, שמרחיק את הנכס החשוב ביותר של מכבי - האוהדים, שצריכים לשמוע ולהבין מה המאמן, מנהיג הקבוצה, אומר. במיוחד בזמנים קשים.

עונת שיא? גירעון שיא!

בעלי מכבי ת"א. יצטרכו להביא הרבה כסף מהבית צילום: ראובן שוורץ

מאיפה הלחץ? הבעלים של מכבי תל אביב, רענן כץ, דיוויד פדרמן וקבוצה שאותה מוביל שמעון מזרחי, יצטרכו להביא הרבה כסף מהבית בשביל לסגור את הפער שנוצר מאי־העפלה לרבע הגמר והפיינל פור ביורוליג (אובדן הכנסה של כמיליון דולר מערוץ 10).

כבר בתחילת העונה חרגה מכבי מהתקציב הרגיל שלה, שלאורך השנים היה פחות או יותר צמוד להכנסות שלה. החריגה עמדה על כ־2 או 3 מיליון דולר והיתה תוצאה של חיזוק הקבוצה בשחקנים בשווי 7.5 מיליון דולר - שאחד מהם היה קרלוס ארויו (עלות של כ־3 מיליון דולר).

הגירעון כעת - אחרי פיטורי אפי בירנבוים וצוותו, החלפת כמה שחקנים בסגל, הבאת "צוות פיני" ואובדן ההכנסה מערוץ 10 - עומד על כ־7 או 8 מיליון דולר.

אמנם רענן כץ אומר ש"הייתי מוכן למשבר הכללי, לכן מצבי בסדר", וגם פדרמן לא נותר אביון בעקבות המשבר, אבל להוציא כמה מיליונים על תחביב בזמן מצב כלכלי קשה זה לא נעים.

אטרקטיבי? ישראלי!

והחדשות הרעות לא נגמרו. בסוף העונה תצטרך מכבי לחדש את ההסכמים עם כמה שחקני מפתח וגם הסכם שידור עם אחד מערוצי הטלוויזיה המתפוררים.

איך מצמצמים את הנזקים? ובכן, אפשר לומר שהבאתו של פיני גרשון אמורה להשאיר את מכבי כקבוצה אטרקטיבית מספיק בשביל לחדש את מלאי המינויים ולהשיג הסכם טלוויזיה ראוי. זה כאמור יהיה קשה יותר. הבעלים יהיו מוכנים לשים הרבה פחות כסף, כך ששחקנים אטרקטיביים באמת לא ממש ירצו להגיע להיכל נוקיה, אבל לפחות יש את פיני - "מאמן שהקהל אוהב", לפי מזרחי. אז אם הקהל אוהב, למה להסתיר אותו עם חרם תקשורתי?

ובכל זאת, איך אפשר להשאיר את הקבוצה אהובה למרות הקיצוץ בתקציב?

ובכן, צריך להשאיר את הישראלים הבולטים, כי אלו השחקנים שהכי קל להתחבר אליהם. ואולי במקום להביא זרים מאוד יקרים - שלא הוכיחו עצמם באירופה ולעולם לא הובילו קבוצה (קרלוס ארויו למשל), או כאלו שאוהבים לצאת למועדונים ולהסתבך בכל מיני פרשיות (וויל ביינום ודאור פישר למשל) - להביא עוד שלושה ישראלים שיהיו חלק משמעותי בקבוצה (לא, דרור חג'ג' לא משמעותי).

אז, די בטוח שאפשר יהיה לשווק מכבי ישראלית יותר כ"קבוצה של המדינה" ולא לשקר.

לא הוגנים? לא יודעים!

והנה לפניכם כמה נתונים מעניינים על תקשורת הספורט בישראל. חברת סיקור, המתמחה בתחום המידע והמודיעין התקשורתי, בדקה את הקשר בין החשיפה התקשורתית (כמותית: מספר אזכורים ואיכותית: אזכורים חיוביים או שליליים) של חמישה מאמנים מובילים בכדורגל הישראלי לבין מיקומם בטבלה.

ומה גילו בסיקור? הם גילו שהיחס למאמנים בתקשורת הספורט כמעט לא קשור להצלחה על המגרש. הם גילו גם שכנראה יש מאמנים שמדברים יותר בפלאפון עם עיתונאים מאשר עם השחקנים שלהם בחדר ההלבשה.

אבי נמני. הכי הרבה אזכורים בתקשורת צילום: ראובן שוורץ

ובכן, כמה מפתיע, האיש שנמצא במקום הנמוך ביותר בטבלת ליגת העל מבין חמשת המאמנים, אבי נמני, קיבל הכי הרבה אזכורים בתקשורת. 120 בחודש אחד. רובם ניטרליים (דיווחיים) - 58. 27 היו שליליים ו־35 חיוביים. נמני קיבל יותר אזכורים חיוביים מראובן עטר, שנמצא עם בית"ר ירושלים על כל צרותיה במקום השלישי עם סיכוי לאליפות. גם לותר מתיאוס, שמתחרה על האליפות עם מכבי נתניה, מקבל פחות אזכורים חיוביים מאבי נמני. אלישע לוי, שהוביל את מכבי חיפה למקום הראשון, קיבל רק 17 אזכורים חיוביים    (18 פחות מנמני!). ולקינוח קיבל לוי גם הכי הרבה אזכורים שליליים (29).

המאמן היחיד שקיבל יותר אזכורים חיוביים מאבי נמני הוא אלי גוטמן (39), שבאמת עושה עבודה טובה עם קבוצה בעלת תקציב נמוך.

חיפה? תל אביב!

מה זה מלמד אותנו? זה מוכיח שעיתונות הספורט לא מתייחסת בצורה הוגנת או מקצועית למאמנים בליגה.

"התקשורת חשובה מאוד מקצועית ועסקית לקבוצות", אומר מור לביא, מנכ"ל חברת סיקור. "לתקשורת יש השפעה מכרעת על מורל פנימי בקבוצה, תחושות האוהדים ויחס הקבוצות האחרות. אלו דברים חשובים מבחינה פסיכולוגית ובסופו של דבר משפיעים על המיקום בטבלה".

מה דעתך על התוצאות?

"גילינו שאין קשר בין חשיפה תקשורתית לתוצאות במגרש. התקשורת מפרגנת אף על פי שהתוצאות לא טובות ומי שדווקא מצליח זוכה לביקורת".

מה עוד זה מלמד אותנו? שהתל־אביביות (הפועל ומכבי) מקבלות את הסיקור התקשורתי הרב ביותר - אף שלמכבי חיפה ולבית"ר ירושלים יש יותר אוהדים שפזורים ביותר מקומות בארץ (לפי סקרים).

לפי לביא, "אין ספק שככל שגוף ממקסם את הופעותיו בתקשורת, מבחינה כמותית ואיכותית הוא יכול לנצל זאת כדי להשיג חסויות טובות יותר".

אולם הבעיה היא שלמרות הרוח הגבית שהתקשורת נותנת לאבי נמני (מאמן בלי תעודות, בלי ניסיון ובלי קבלות) ולמאמנים אחרים שמחוברים היטב לעיתונאים - בסופו של דבר הבלוף מתגלה, בעיקר בפני האוהדים.

לא שהתקשורת תחשוף אותו. היא, כאמור, עסוקה מדי בהתחנפויות למאמנים לא מוצלחים.